הכרה ברופא עצמאי כעובד קופת חולים מאוחדת

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש ונציגי הציבור גב' עליזה הרפז ומר חן ורדי; ס"ק 8111-10-15), אשר דחה את בקשת הצד בסכסוך קבוצי (להלן – בקשת הצד) שהגישה המערערת – ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן – הר"י), שבמסגרתה ביקשה, בין היתר, להכיר בה כארגון העובדים היציג של הרופאים השכירים המועסקים במשיבה – קופת חולים מאוחדת (להלן – מאוחדת) ולחייב את מאוחדת לנהל עִמה משא ומתן לחתימת הסכם קבוצי מיוחד.

רובם מועסק כשכירים וחלקם כעצמאיים, במקומות עבודה שונים שעיקרם בתי חולים, קופות חולים ומרפאות פרטיות.

...

נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן לאחר עיון מעמיק בחוות דעתו המקיפה של השופט אילן איטח (להלן - חוות הדעת) שוכנעתי שדין הערעור להידחות הן מהנימוקים שפורטו בפסק הדין דלמטה והן מנימוקים נוספים שאפרט להלן.

יפה בעיני קביעת ביה"ד לפיה "לא הוכח בענייננו כי נעשה שיח כלשהו בין נציגי הר"י לבין נציגי הרופאים המאוחדת ולא הובאה לנו כל ראיה בנדון.... לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי למשטר קיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קיבוצי בשל המעבר באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנדון". הכלל המשפטי לפיו ערכאת ערעור איננה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו – תקף כאן.

סוף דבר על דעת רוב חברי המותב וכנגד דעתו החולקת של נציג הציבור מר שלמה נוימן, הערעור מתקבל, כאמור בחוות דעתו של השופט אילן איטח.

בתצהירו (סעיף 10) העיד התובע כי "הנתבעת היא זו שעמדה על כך כי אתן לה חשבוניות מס על אף שאני הבעתי רצוני לקבל תלוש שכר כפי שקבלתי בקופת חולים מאוחדת". משנשאל בחקירתו הנגדית האם לנתבעת רלבאנטי סיווגו כעובד שכיר או עצמאי השיב התובע כי אינו יודע והוסיף – "היו רופאים שיעבדו כשכירים וכאלה כעצמאיים"..

אשר לטענות אשר הועלו כלפי התובע בעיניין חוסר תום ליבו- אין בידי לקבלן שכן הטענות לא עולות בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה אשר קבעה כי-"עצם הגשת תביעה להכרה במעמד ה"עובד" לאחר שנות היתקשרות רבות לא תיחשב בשום מקרה בפני עצמה כהפרת חובת תום הלב" (ראו:ע"ע 110/10 רפי רופא - מירקם סוכנות לביטוח בע"מ, ניתן ביום 22.12.11).

...

מנגד טענה הנתבעת כי לא התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים על כן יש לדחות את התביעה.

בנסיבות אלה ובהעדר ראשית ראיה להוכחת התביעה שכנגד , דינה להידחות.

סוף דבר- הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מקבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: בגין פיצוי פיטורים סך של 70,945 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

המבקשת הבהירה בבקשתה, כי מעבר לאמור, במאוחדת מועסקים כ-2000 רופאים עצמאים וכן קבוצה לא מבוטלת של רופאי שיניים, לגביהם הבקשה אינה רלוואנטית.

מאוחדת מדגישה כי גם אם מי מרופאי המשיבה חברים במבקשת שנים רבות, בשל כובעה כגוף פרופסיונלי- מקצועי ולא כארגון עובדים, או בשל היותם עובדים של קופת חולים אחרת בה הנם עובדים במקביל לעבודתם במשיבה, הרי שאין בכך כדי לענות על דרישות הפסיקה לעניין הכרה באירגון עובדים יציג.

...

מהות זכות ההתארגנות על מהותה של החברות הרצונית בארגון עובדים, בהצטרפות אליו ובפרישה ממנו, עמד השופט זמיר בבג"ץ עמית ( בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נ"א (2)63; להלן: "בג"ץ עמית"): "הזכות להצטרף לארגון עובדים מתוך רצון חופשי, ולא בכפייה, כמו גם הזכות לפרוש מארגון העובדים, היא פועל יוצא של חופש ההתאגדות... יתרה מכך. זכות זאת נובעת גם מן המעמד המוקנה לארגון העובדים בחוק. שהרי החוק מקנה לארגון עובדים יציג זכות להתקשר בהסכם קיבוצי הקובע זכויות וחובות לכל העובדים שעליהם חל ההסכם, לרבות עובדים שאינם חברים באותו ארגון. מסקנה טבעית היא, שכל עובד כזה יהיה זכאי להצטרף לארגון כחבר, כדי שיוכל להשפיע על דרכו של הארגון, וכך גם על תנאי העבודה האישיים שלו. מסקנה נוספת היא, שאם לדעתו של עובד, הארגון אינו מייצג אותו כראוי, צריך שתהיה לו הזכות לפרוש מן הארגון ולהצטרף, אם ירצה בכך, לארגון עובדים אחר." יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בפרשת צ.ל.פ., שם נקבע: "בהצטרף עובד לארגון, מקנה הוא לארגון כח לפעול בשמו ולהגיע להסכמות בעבורו. החלטה כזו מאפשרת לעובד להגביר את כוחו במקום העבודה. מנגד, גם העובד מחוייב בהפעלת כוחו בתום לב, בהגינות ובאחריות ועל אף העובדה כי הוא בוחר לחזור בו מהצטרפותו לארגון (ואין חולק כי הוא רשאי לעשות כן), לא ניתן למחוק לחלוטין את השלכות ההחלטה על הצטרפותו לארגון.

מעבר לאמור, גם אם היינו מקבלים את טענת המבקשת והיינו נותנים גושפנקא לאופציה החלופית הקיימת בתקנון הר"י, לענין ניכוי דמי חבר במקום טופס הצטרפות, הן במאוחדת והן במקומות עבודה אחרים בהם מועסק אותו רופא, בהתאם לסעיף 18.2 שקובע כי: "רופא ששילם דמי חבר מלאים מבלי לשלוח טופס כאמור לעיל, יהיה זכאי לכל הזכויות אלא אם כן הודיע אחרת כקבוע בסעיף 19 להלן". הרי שגם אז, לא שוכנענו כי הוכח בפנינו כי אכן המבקשת היא ארגון יציג במאוחדת, כמפורט.

נוכח האמור לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי לקיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קיבוצי אל מול המשיבה, באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנדון, אלא באופן ישיר על ידי הר"י. יפים לעניינו מושכלות יסוד כפי שהובאו בעסק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תקשורת בע"מ (להלן:"פרשת פלאפון") מפי כב' הנשיאה בדימוס, נילי ארד: "מטרתה של ההתארגנות הראשונית לאגד את העובדים בארגון יציג במקום העבודה, תוך שהיא נושאת עימה פוטנציאל ממשי לשינוי מבני ביחסי הכוחות בין הצדדים במקום העבודה. ונבאר.

נוכח מכלול האמור אנו סבורים כי בשלב זה אין לראות בהר"י כארגון עובדים יציג במשיבה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו סע"ש 62009-11-15 לפני: כב' השופטת שרה מאירי המבקשת: קופת חולים מאוחדת ע"י ב"כ: עו"ד עדי גרינברג פרץ המשיב: משיב פורמלי: איתן הוכולד- בעצמו הממונה על השכר במשרד האוצר ע"י ב"כ: עו"ד יוסף מנסור החלטה

הרקע לבקשה המשיב/התובע הגיש תביעה להכרה בקיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין המבקשת ולתשלום פצויי פיטורים; המבקשת הגישה תביעה שכנגד, להחזרת כספים ששולמו כמקדמה למשיב בגין מתן שירותיו.

המשיב הוא רופא מומחה בתחום אף-אוזן-גרון, אשר נתן שירותים רפואיים, כרופא עצמאי למבוטחי הקופה בין השנים 2008-2013, בהתאם להסכם למתן שירותים רפואיים שנחתם בין הצדדים ביום 20.07.2008.

בקשה לגילוי מסמכים ביום 08.10.17 הוגשה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים להעברת ד"וחות מע"מ ומס הכנסה לשנים 2007-2014, תלושי השכר של המשיב בבית החולים מעייני הישועה והסכם העסקה של המשיב בבית החולים – כל זאת לאור העובדה שבתצהיר המשיב נטען כי "המשכורת מקופת חולים מאוחדת היתה עיקר השתכרותי" ובידי המבקשת מידע, לפיו המשיב הישתכר מפרקטיקה פרטית בנוסף להיותו מנהל מחלקה בבית החולים "מעייני הישועה". ביום 09.10.17 ניתנה החלטתי: "כמדומה ראויה עמדת הנתבעת הכיצד מוגשת בקשה זו עתה!! בשים לב לטענותיה בדיון הקד"מ, בהחלטת כבוד הנשיאה, הקובעת לקד"מ ובהחלטת כבוד השופט סילוורה, לאחר הקד"מ". ביום 10.10.17, הגישה המבקשת תגובתה, וציינה כי בשים לב לסתירות הרבות העולות מטענות המשיב, ולאור קיומם של מסמכים המוכיחים באופן מוחלט כי המשיב מסתיר עובדות ואינו מגלה את האמת הידועה לו, בית הדין מתבקש ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים כמפורט להלן: העתק דוחות מע"מ ומס הכנסה לשנים 2007-2014, תלושי השכר של המשיב בבית החולים מעייני הישועה לשנים 2007-2014, מסמכים הנוגעים להתקשרויות חוזיות, עסקיות או אחרות של המשיב עם אדם או גוף כלשהוא, לרבות תאגיד לצורך הפקדת רווחים ו/או קיום יחסי עבודה ו/או שותפות וכדומה, וכן מסמכים הנוגעים לרישום או הקמת תאגיד/ים על ידי המשיב, במהלך החודשים הרלוואנטיים.

בנסיבות העניין, למבקשת היו מספר רב של הזדמנויות להגשת בקשות מקדמיות: החל מכתב התביעה בו ציין המשיב בסעיף 4: "...אני הרווחתי בממוצע 30,000 ₪ לחודש מקופ"ח מאוחדת, ופרט לעבודה זו עבדתי גם כשכיר. שימשתי רופא מומחה לאף אוזן וגרון בביה"ח מעייני הישועה שם הרווחתי 5,000 ₪ בלבד". ואף בקדם המשפט מיום 12.09.16, שבו טען המשיב כי בתקופה שעבד אצל המבקשת עבד "רק איתם ובבית חולים מעייני הישועה". כבר בשלב זה יכולה היתה (וצריכה היתה) המבקשת להגיש בקשתה לגילוי מסמכים כבבקשה; רק כחודשיים לאחר הגשת תצהירו של המשיב בחרה המבקשת להגיש בקשה לגילוי מסמכים, בשלב בו היא הייתה אמורה להגיש את תצהיריה ובטענה כי רק לאחר שהמשיב הגיש את תצהירו, עלה הצורך בהגשת הבקשה דנן.

...

סוף דבר לאור כל האמור, נעתרת הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, ומשהבקשה הוגשה באיחור ניכר ובניגוד לסדרי הדין, ולאחר שתמו כל ההליכים המקדמיים בתיק, תישא המבקשת בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪, סכום שישולם בתוך 30 יום אחרת ישא ה"ה וריבית כחוק מהיום.

לפנינו תביעה להכרה בפגימה בעמוד שדרה מותני של התובע, רופא שיניים במקצועו, כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), על דרך תורת המקרוטראומה.

] בטופס "ייעוץ מרפאה תעסוקתית" מיום 16.4.18[footnoteRef:18], ציין התובע כי הוא "רופא שיניים עצמאי וכן עובד פעם בשבועיים בקופת חולים מאוחדת. שעות עבודה 9:00- 12:00 ו- 17:00- 20:00. 6 ימים בשבוע". [18: נספח א' לתצהיר התובע.

...

] לאור האמור, אנו קובעים כי ניתן להפריד בין עבודתו על כל לקוח מכלל הפעולות הנעשות במהלך יום עבודתו של התובע.

] לאור האמור, אנו קובעים, כי התובע עבד לפני הניתוח לפחות כ- 6 שעות ביום, במשך למעלה מ- 11 שנים.

] כללו של דבר, אנו קובעים כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לקיומה של מיקרוטראומה ואנו מורים על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל.