מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בפציעה תוך כדי משחק כדורגל בצבא

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המדובר בתובענה, במסגרתה עותר התובע לתקן את בסיס השכר לפיו חישב הנתבע את הפצוי ששולם לו. יצוין, כי החישוב בוצע לפי שכר רבע שנתי בגובה של 12,000 ₪ בעקבות הפציעה ברגלו של התובע מיום 19.4.2003 אשר הוכרה כתאונת עבודה.
התובע אף התגורר בביתו של מר תשובה ביחידת דיור במען רחוב יעל 20 בעיר אשדוד, לשם שלח הנתבע את מכתביו, ואף עלה שזאת הכתובת אשר הייתה רשומה בתעודת הזהות של התובע באותה עת. עוד התברר מעדותו של התובע, כי גברת חנה גוטמן, אשר טיפלה בעינייני הביטוחים "וטיפלה בפציעות ספורט", הובאה על ידי מר תשובה ומכבי תל אביב כדי שתטפל בעיניינו בין השאר אל מול הנתבע.
התובע, אשר כבר היה בגיר בתקופה הרלוואנטית, ניפצע במשחק כדורגל לאחר ששוחרר מצה"ל.             מר דוד תשובה שימש לו כאב מאמץ, וגם לאחר הפציעה התובע היה מלווה על ידי אותו מר תשובה ועורכי דין ממשרדו של עו"ד דן חי, אשר ייצגו אותו אל מול הנתבע בהליכים בגין הפציעה מחודש 4.03, וכן על ידי גברת חנה גוטמן אשר ליוותה שחקנים שניפצעו, וזאת במישור הבטוחי.
זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
...
לסיכום, טען התובע כי התביעה לא התיישנה, וכי מדובר בקצבת נכות שמשולמת באופן מתמשך ומתחדש לאורך שנים.
לאור כל האמור לעיל, ביקש התובע שבית הדין יורה על תיקון החישוב השגוי שנעשה על ידי הנתבע.
לסיכום, טען הנתבע כי טענת ההתיישנות מבוססת והחלטת פקיד התביעות נתקבלה כדין, ולפיכך דין התובענה להדחות.
       דין התובענה כנגד הנתבע להדחות, וכפועל יוצא נדחית גם התביעה כנגד צד ג'.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בחקירה עומת המערער עם מכתב השיחרור של בי"ח כרמל לשם הובל בעקבות הפציעה.
מסקנות הוועדות הרפואיות והחלטות שניתנו ביחס לפגימה הנפשית ביום 15.01.06 ניחבל המערער במהלך משחק כדורגל בשרותו הצבאי ברגלו הימנית.
הוועדות הרפואיות דנו כבר כאמור, כפי סמכותן, בתביעת המערער לנכות מוסבת ודחו אותה תוך קביעה, שמשמעה שהסימפטומים הנפשיים אינם מוסבים.
תחושות אלו נמשכו לאחר פציעתו, חש שננטש ע"י הצבא ומשרד הבטחון, למרות שהוכרה פציעתו.
...
משעה שזה הדין המצוי, וכל עוד לא שונה, אין מנוס אלא לקבוע קביעה אופרטיבית אך ביחס לאותו "פלח" המסור לסמכותנו בגדרו של ערעור זה. למומחה נשלחו שאלות הבהרה על ידי ב"כ המערער, ונביא כעת תשובותיו, מהן ניתן אכן לחלץ אותו חלק בנכות שהסבה התאונה במישרין.
סיכומם של דברים: אנו מקבלים הערעור חלקית, וקובעים שהתאונה מיום 15.1.06 אחראית במישרין, ולא על "הסבה" , להחמרה בשיעור 40% מן הנכות הנפשית הכוללת , יהיו מקורותיה אשר יהיו.
אנו מורים שהמשיב יחזיר למערער חלקו של האחרון בשכרו של מומחה הועדה , וכן ישא בשכ"ט עו"ד בסך כולל של 6000 ₪.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2016 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

(24) 21.2.2011 - סיכום ביקור במרפאת עמוד שדרה בבית חולים מאיר (הציטוט מופיע בסיכום יעוץ של ד"ר גאזי חביבאללה מיום 19.3.2012): "מצבו ללא שיפור בעיקר גב תחתון אבל גם הצואר מפריע לו שוב הוצע לו ניתוח L5S1 DECOMPRESSION FUSION עם כל סיבוכיו מיתלבט ישקול כך שבשלב זה ימשיך עם אותן הגבלות לגבי מאמצים, המשך שימוש בחגורת גב לומבוסקרלית, טפול תרופתי". (25) 24.5.2011 - סיכום ביקור במרפאה: "אנמנזת רופא: אתמול תוך כדי משחק כדורגל עיקם את קרסול שמאל כלפי חוץ. לאחר מכן הצליח לקום וללכת ...". (26) 6.2.2012 - סיכום ביקור במרפאה: "אנמנזת רופא: ... מתלונן על כאב גב תחתון, מטופל בפיזיותרפיה. ... בבדיקה: רגישות במישוש על פני ע"ש מותני, SLR דו"צ ...סימני וואדל חיוביים 3/5". (27) 19.3.2012 - סיכום יעוץ במרפאת עמוד שדרה בבית חולים מאיר: "אין שיפור בכלל כי אם החמרה בכאביו, שוב הוצע לו ניתוח בשלב זה מהסס עקב סכנות הניתוח. ימשיך בטיפול פיזיותרפי והידרותראפי. המנעות מכל מאמץ על הגב התחתון לרבות נשיאת משקל ישיבה או עמידה ממושכת ..". (ה) לאחר הארוע הרביעי ביום 21.3.2012 (ההחלקה השניה על הריצפה) (28) 21.3.2012 - דו"ח פציעה: "החלקתי אחרי מסדר ניקיון. ריצפה הייתה עדיין רטובה אחרי טפול בסבון ומים והחלקתי ונפלתי על הגב". (29) 23.10.2012 - סיכום ביקור במחלקה אורתופדית בבית חולים העמק: "תלונות: כאבי גב תחתון חזקים שבוע ימים לאחר חבלה קושי בשינה ידוע על כאבי גב כרוניים מספר שנים. לדבריו, הומלץ על טפול ניתוחי בגב. בדיקה גופנית - רגישות מעל ע"ש מותני, הגבלה בתנועות, כוח גס שמור. איבחנה: SPONDYLOLISTHESIS L5-S1". (30) 3.12.2012 - סיכום ביקור במרפאה: "אנמנזת רופא: בן 33 נפגע בתאונת דרכים ב-2001 מאז הוא סובל מכאבים בגב תחתון בבדיקת CT ב-2009 הודגם SPONDYLOLYSIS SPONDYLOLISTHESIS ב-L5S1. כמו גם שינויים נווניים הוצע לו ב-2011 ניתוח לקיבוע עמוד שדרה לפני חודש נפל ואז חלה החמרה בכאבי הגב המקרינים לשתי הרגליים .... ממצאים: ... הגבלה קשה בעמוד שדרה מותני ללא ליסט כיפוף מכאיב יותר מאשר יישור. מתקשה במעברים. תחושה תקינה מפגין חולשה דיסטלית מרכיב אטלגי בולט. החזרי אכילס תקינים SLR חיובי ב-10 מעלות משני הצדדים". (31) 22.4.2013 - סיכום ביקור במרפאה: "אנמנזת רופא: מדובר בגשש בן 34 שסובל בעשור האחרון מכאבי גב. באוקטובר 2012 לאחר שנפל בגרם מדרגות ונחבל התגברו כאבי גב אלו. טופל על ידי פיסיותראפיה והגיע אף לוועדת שקום בראשות האורטופד, ד"ר ארנון גם, שהתרשם שקיים פער בין תלונותיו הסובייקטיביות ובין הממצאים הרנטגניים, גרס שכאבי גב תחתון על רקע של ספונדילוליזיס/ליסתזיס, עם מרכיב בולט של כאב לא-אורגאני והמליץ על טפול שמרני. בפברואר 2013 פנה הנגד למיון פסיכיאטרי בתלונות שיוחסו שם ל-PTSD. היום נבדק על ידי הפסיכיאטר הראשי במכון הקבע, דר' אסף שלף. בשיחה טלפונית עמי מסר שהתרשם שלא קיימת כל תחלואה פסיכיאטרית לנגד ועל כן המליץ להחזירו ליחידה. היום נבדק על ידי פסיכיאטר משפטי, דר' איגור ברש, שגם כן חשד בהקצנה של תלונותיו והמליץ להחזירו לשירות ולברור מקיף ביחידה לת"ק. אבחנות: Malingerer (conscious simulation), including persons feigning illness with obvious motivation". חוות דעת ביקלס 1 (מטעם המשיב) בחוות דעתו מיום 2.3.2014 תיאר פרופ' ביקלס את מימצאי בדיקת CT אשר בוצעה במהלך בירור מיחושיו של המערער (מיסמך רפואי (13) לעיל): בלט דיסק במרווח בין חולייתי C5-C6 בעמוד שדרה צוארי; שינויים פצטריים במרווח L1-L2 בעמוד שדרה מותני וספונדילוליזיס / ספונדילוליסטזיס במרווח L5-S1.
הקשר הסיבתי-העובדתי על מנת שתוכר נכותו של המערער לפי חוק הנכים, עליו להוכיח תחילה כי קיים קשר סיבתי-עובדתי בין הפגימה לבין השרות הצבאי - קרי, תנאי השרות או ארוע ספציפי שהתרחש במהלכו.
...
לאור התוצאה אליה הגענו, דין הערעור להידחות וכך אנו מורים.
הערעור נדחה, והחלטת המשיב מיום 26.6.2014 תיוותר על כנה.
לאור דחיית הערעור, אנו מחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך כולל של 7,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2016 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בתצהיר המערער מיום 9.12.10 טען המערער את הטענות העיקריות הבאות: יחידת "חרב גדעון" בה שירת המערער דורשת מלוחמיה להיות בעלי כושר גופני גבוה במיוחד וזאת כצורך מבצעי של היחידה [ ראו סעיף 4 לתצהיר]; מפקד היחידה מעודד את הלוחמים לבצע פעילויות גופניות במשך כל היום גם בזמנים שהלוחמים לא נמצאים ביחידה [ ראו סעיף 13-14 לתצהיר]; האימונים נערכים בתוך הבסיס ומחוץ ליחידה [ראו סעיף 6 לתצהיר]; ביום 17.6.08מציין המערער שהוא קבע ביחד עם לוחמים אחרים להפגש באיזור מיתחם האוניברסיטה בהר הצופים כדי לבצע אימון כושר שכלל בין היתר גם משחק כדורגל.
[ ראו סעיף 8 לתצהיר]; המערער ציין שהוא הגיע בין הראשונים והתחיל להתאמן ותוך כדי האימון נפגע בקרסול ימין ואובחן שבר בקרסול שהצריך גיבוס [ראו סעיף 9 לתצהיר]; המערער שלל את טענת המשיב שהפגיעה הייתה בביתו של המערער אף כי נרשם כך בדו"ח הפציעה וברישום של רופא היחידה והסברו לסתירה שבין העובדות הנ"ל לבין הרישום בדו"ח הסביר המערער ש"זה נכתב רק 'כמינוח' שהפציעה לא הייתה בשטח הפיזי של היחידה" [ראו סעיף 11 לתצהיר]; עצם חתימת מפקד היחידה על דו"ח הפציעה מלמד שהפציעה הייתה קשורה למישטרה [ראו סעיף 15 לתצהיר]; מאידך, המשיב- לא רק שהסתמך על דו"ח הפציעה ועל רישום רופא היחידה שמציינים שהפגיעה הייתה בבית אלא הוסיף וטען בכתב התשובה לערעור את הטענות הבאות: היוזמה לבחירת מקום המשחק-האימון וזמן המשחק הייתה של המערער, והיא לא ממלאת אחרי הדרישה שהפעילות תהא עקב השרות; המערער לא פעל על סמך הוראה של המפקד.
בהקשר זה מן הראוי להזכיר את ההלכה שנפסקה בביהמ"ש העליון ברע"א 4241/07 אופיר נחמני נ' קצין התגמולים, שם היתייחס ביהמ"ש לשאלה דומה לענייננו בה המערער שיחק משחק קט-רגל, לטענתו, כדי לשפר את כושרו לקראת מבחן ספורטיבי הנקרא "מבחן בר-אור" וכך נכתב באותו עניין: "אכן ההלכה שיצאה מפי בית משפט זה היא כי ניתן להכיר בקשר בין פגיעה לבין השרות בצה"ל, גם כאשר הפגיעה התרחשה עת שהה החייל בחופשה, אך זאת רק בתנאי שהפגיעה התרחשה כתוצאה ממעשה שנועד לקדם את מטרותיו של צה"ל – ככזה, או שהפעולה הספציפית נתבקשה מהחייל אם במפורש ואם במשתמע מנסיבות שהתהוו (עיינו, למשל: ר"ע 507/82 אבו רוקון נ' קצין התגמולים, פ"ד לז(4), 212, 215 שיש בו דמיון מסוים לטענות שבפנינו). השאלות אותן יש לבחון הנן אפוא האם פעילותו של המבקש נועדה לקדם אינטרס של הצבא, והאם הפעילות הגופנית של המבקש הגיעה כתוצאה ממילוי אחר המלצה ספציפית של המפקד, או אז היא מהוה ביטוי למילוי תפקידו. לשיטתי, התשובה על שאלות אלה כאן הנה בשלילה. המבקש פעל מיוזמתו, כאשר בחר להצטרף, בזמנו הפנוי, למסגרת פרטית של משחק קט-רגל. בעניינינו לא ניתן לומר כי הישתתפותו של המבקש במשחק קידמה, או נועדה לקדם – ככזו – אינטרס ישיר של צה"ל. ודוק, ייתכן והייתה צפויה לצה"ל תועלת עקיפה כלשהיא משיפור כושרו הגופני של המבקש ובהחלט ייתכן שמשחק הקט-רגל היה תורם לשפור תוצאת מבחן הבר-אור של המבקש, אך גם אם כך הדבר (ואין הדבר נקי מספקות), הרי שמכאן ועד להוכחת קשר סיבתי בין הפציעה לבין השרות הצבאי – הדרך עודנה ארוכה". לאור ההלכה הנ"ל אין לומר כפי שנכתב בפסה"ד הנ"ל ש"פעילותו של המערער נועדה לקדם אינטרס של הצבא, והפעילות הגופנית של המערער הגיעה כתוצאה ממילוי אחר המלצה ספציפית של המפקד"[ ההדגשה שלנו].
...
המלצת המפקד איננה בבחינת הוראה; המערער בחר לשחק כדורגל בשעות הפנאי ולכן אין לראות בכך פעילות למען היחידה במשטרה בה שירת; המפקד של המערער מילא את דו"ח הפציעה לאחר שיחה עם המערער וציין שמדובר באימון בבית; קבלת טענת המערער משמעה הרחבה לא סבירה של ההלכות הנוהגות לעניין הקשר הסיבתי בין השירות ביחידה המשטרתית לפעילות מחוץ לעבודה; לאחר ששמענו את המערער עצמו, ואת מפקדו משה אזובל- מפקד היחידה המשטרתית בה שירת המערער, הננו קובעים שהמערער לא עמד בנטל ההוכחה ולא הוכיח שמשחק הכדורגל שבו השתתף ביום 17.6.08 היה קשור לשירותו במשטרה ולכן דין ערעור זה להידחות.
בסעיף 28 להחלטתה קבעה הוועדה כך: "סבורים אנו כי במקרה הנדון הצליח המערער להוכיח כי פעילות הרכיבה על אופניים ביער אשתאול נעשתה לצורך שיפור כושרו הגופני למבחני הבראור, אשר נדרשו גם לצורך מילוי תפקיד ייעודי, וכן כי פעילות זאת נעשתה לאור האווירה ששררה במשטרה והן לאור המלצתם של מפקדיו, כדי לקבוע כי יש קשר סיבתי בין פגיעתו של המערער לבין השירות"[ההדגשה שלנו].
יודגש שבסעיף 29 להחלטתה מצאה הוועדה לקבוע ש"אין אנו נדרשים נדרשים לטענת המערער לפיה יש להכיר בקשר בין פציעתו לשירות אף בשל הסממנים אשר איפיינו את הפעילות, אך סבורים אנו כי ספק רב אם טענה זאת היתה מתקבלת שעה שהפעילות לא אורגנה ע"י המשטרה ובוצעה באופן וולונטרי ע"י משתתפיה" [ההדגשה שלנו].
לפיכך, הננו מחליטים לדחות את הערעור בכל הקשור לחבלה מיום 17.6.08.

בהליך ערעור לפי חוק הנכים (ע"נ) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

אין מניעה לפעילות גופנית, להקפיד על שתייה, יש לסיים התאמת פרופיל עקב ספונדילוליסטסזיס, חזר לשירות 13.5.08 מרפאת גדוד – אתמול בזמן משחק כדורגל ביצע תנועה סיבובית (רוטאציה פנימית), בקרסול שמאל, כעת מדווח על כאבים עזים בקרסול מצד לטראלי, אי יכולת לשאת את משקל הגוף על כף רגל, צולע, ניכנס לחדר בעזרתו של חייל.
לאחר סקירת האירועים מפי המערער ובתיעוד הרפואי הוא סבר שהמערער סובל מהמחלה "כיפיוני" שהתפרצה לאחר גיוסו לצה"ל ללא כל מחלה ואירועים קודמים, כאשר התקפים של ממש של התכווצויות כלליות, תנועות כפיים ואי שליטה על סוגרים החלו באוגוסט 2008 תוך כדי שינה.
חוות דעת המומחה מטעם המערער ד"ר זאב לוזון מיום 5.4.22 לדבריו מדובר בארוע של חבלה בראש ואבדן הכרה תוך כדי פעילות אינטנסיבית שלא נבדק ולא בוצע כל בירור, שתואר כסינקופה, ולאור זאת ברור שמדובר באפילפסיה שלאחר טראומה של הראש וזאת לאור השתלשלות האירועים, חוסר היתייחסות לארוע של איבוד הכרה בשטח פעילות אימונים, כשנקבעה רק איבחנה מאולתרת לא מבוססת.
...
העובדות באשר לעובדות, נראה לנו שנכונה טענת המשיב שבעת שהוגשה התביעה הקודמת להכרת נכות בשל אפילפסיה ביום 28.9.08 לא הייתה כל התייחסות מצד המערער לאותו אירוע של הנפילה במסע כומתה ביום 13.7.08, אך מול טענה זאת עומדת טענת המערער המסתמכת על האנמנזה מיום 13.7.07 בה נזכר האירוע של מסע הכומתה, נפילה מגובה ואבדן ההכרה ביום 13.7.07 שהוגשה על ידי המערער ומצויה גם בתיק הרפואי של המשיב ומתייחסת לאותו אירוע, וגם ההודעה שנמצאה בספר מסע הכומתה מאותו יום, כך נראה לנו שבאותה עת לא עלתה במחשבתו של המערער האפשרות שהופעת האפילפסיה הייתה קשורה לאותו אירוע, או שלא היה מודע לכך, ורק לאחר כל ההתפתחות והתהליך בו נדחתה בקשתו להכרת זכות נכה, ובמקביל לכך גם האמור בספר מסע הכומתה ביחס לאותו אירוע, ולאחר שבקשתו הקודמת נדחתה, עלה על דעתו שאותה אנמנזה המצויה גם בתיק הרפואי של המשיב ונתמכת בספר מסע הכומתה, מצביעה על הקשר בין האפילפסיה לאותו אירוע, והעלה בבקשתו המחודשת להכרת זכות נכה הדבר בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו.
מכל מקום סברנו מתוך עיון במכלול העובדות, חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים , סמיכות מצבו האפילפטי החמור של המערער לאירוע במסע הכומתה ומתוך העיון בחוות דעת שני המומחים, שיש לאמץ את המסקנה הנ"ל, כמסקנה שהוכחה מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת.
גם מבחינת הקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירוע מיוחד עם קשר אמיץ לפעילות הצבאית בהקשר למאמץ מיוחד וטראומטי שהיה למערער שהיה בו כדי להחמיר את מחלת האפילפסיה בשיעור האמור.
הכרעה לאור האמור אנו קובעים שהוכח כנדרש מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאור מתקבלת על הדעת כי מחלת האפילפסיה של המערער המהווה נכות הוחמרה בשיעור של 50% מהנכות המלאה עקב השירות, ואנו מחייבים את המשיב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו