אין מניעה לפעילות גופנית, להקפיד על שתייה, יש לסיים התאמת פרופיל עקב ספונדילוליסטסזיס, חזר לשירות
13.5.08 מרפאת גדוד –
אתמול בזמן משחק כדורגל ביצע תנועה סיבובית (רוטאציה פנימית), בקרסול שמאל, כעת מדווח על כאבים עזים בקרסול מצד לטראלי, אי יכולת לשאת את משקל הגוף על כף רגל, צולע, ניכנס לחדר בעזרתו של חייל.
לאחר סקירת האירועים מפי המערער ובתיעוד הרפואי הוא סבר שהמערער סובל מהמחלה "כיפיוני" שהתפרצה לאחר גיוסו לצה"ל ללא כל מחלה ואירועים קודמים, כאשר התקפים של ממש של התכווצויות כלליות, תנועות כפיים ואי שליטה על סוגרים החלו באוגוסט 2008 תוך כדי שינה.
חוות דעת המומחה מטעם המערער ד"ר זאב לוזון מיום 5.4.22
לדבריו מדובר בארוע של חבלה בראש ואבדן הכרה תוך כדי פעילות אינטנסיבית שלא נבדק ולא בוצע כל בירור, שתואר כסינקופה, ולאור זאת ברור שמדובר באפילפסיה שלאחר טראומה של הראש וזאת לאור השתלשלות האירועים, חוסר היתייחסות לארוע של איבוד הכרה בשטח פעילות אימונים, כשנקבעה רק איבחנה מאולתרת לא מבוססת.
...
העובדות
באשר לעובדות, נראה לנו שנכונה טענת המשיב שבעת שהוגשה התביעה הקודמת להכרת נכות בשל אפילפסיה ביום 28.9.08 לא הייתה כל התייחסות מצד המערער לאותו אירוע של הנפילה במסע כומתה ביום 13.7.08, אך מול טענה זאת עומדת טענת המערער המסתמכת על האנמנזה מיום 13.7.07 בה נזכר האירוע של מסע הכומתה, נפילה מגובה ואבדן ההכרה ביום 13.7.07 שהוגשה על ידי המערער ומצויה גם בתיק הרפואי של המשיב ומתייחסת לאותו אירוע, וגם ההודעה שנמצאה בספר מסע הכומתה מאותו יום, כך נראה לנו שבאותה עת לא עלתה במחשבתו של המערער האפשרות שהופעת האפילפסיה הייתה קשורה לאותו אירוע, או שלא היה מודע לכך, ורק לאחר כל ההתפתחות והתהליך בו נדחתה בקשתו להכרת זכות נכה, ובמקביל לכך גם האמור בספר מסע הכומתה ביחס לאותו אירוע, ולאחר שבקשתו הקודמת נדחתה, עלה על דעתו שאותה אנמנזה המצויה גם בתיק הרפואי של המשיב ונתמכת בספר מסע הכומתה, מצביעה על הקשר בין האפילפסיה לאותו אירוע, והעלה בבקשתו המחודשת להכרת זכות נכה הדבר בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו.
מכל מקום סברנו מתוך עיון במכלול העובדות, חוות דעת המומחים מטעם שני הצדדים , סמיכות מצבו האפילפטי החמור של המערער לאירוע במסע הכומתה ומתוך העיון בחוות דעת שני המומחים, שיש לאמץ את המסקנה הנ"ל, כמסקנה שהוכחה מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת.
גם מבחינת הקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירוע מיוחד עם קשר אמיץ לפעילות הצבאית בהקשר למאמץ מיוחד וטראומטי שהיה למערער שהיה בו כדי להחמיר את מחלת האפילפסיה בשיעור האמור.
הכרעה
לאור האמור אנו קובעים שהוכח כנדרש מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאור מתקבלת על הדעת כי מחלת האפילפסיה של המערער המהווה נכות הוחמרה בשיעור של 50% מהנכות המלאה עקב השירות, ואנו מחייבים את המשיב בהוצאות ובשכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪.
