מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הקדמה לפנינו תביעה להכרה בפגיעה בגב כתאונת עבודה, כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], תשנ"ה-1995 (החוק), לפי תורת המקרוטראומה.
ביום 14.3.18 הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי (המוסד) תביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.
...
כן הוא טען שיש לדחות את התביעה מחמת התיישנות בהתאם לטענת התובע שהוא קיבל את הודעת הדחייה ביום 2.8.18 והגישה את התביעה לבית הדין רק ב-26.9.19.
לסיכום, הוכח שהתובע נדרש להרים חביות ושקים במשקלים של 25 ק"ג, כפי שטען, כדי לסדר סחורה, להכינה לשינוע ולעיתים כדי למסרה בבית הלקוח.
סוף דבר הונחה תשתית עובדתית לפי הלכת המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 28681-04-21 26 יוני 2023 לפני: כב' השופט, סגן הנשיאה דורי ספיבק נציגת ציבור מעסיקים גב' חמדה מרק התובע: יצחק פרץ ע"י ב"כ עו"ד רונן גביש (סיוע משפטי) הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד גלי ג'ולייט אלפסי בסון פסק דין
לאחר שתביעתו נדחתה על ידי פקידת התביעות, פנה לבית-דין זה עוד באוקטובר 2014, בתביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, וזאת תוך שהוא מעלה בתביעתו זו שתי עילות תביעות: הראשונה, חזרה על אותה טענה לפיה נפגע בגבו בתאונת עבודה שארעה לו ביום 22.9.13, וטענה שניה, לפיה נפגע בגבו עקב נהיגה לאורך עשרות בשנים באוטובוסים ללא בולמי זעזועים על גבי כבישים משובשים ודרכי עפר.
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים לכאן ולכאן, הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית העומדת באמות המידה הקבועים בפסיקה שלעיל, המצדיקה מינוי מומחה.
להלן נסביר כיצד הגענו למסקנה זו: ראשית אף שאין מחלוקת כי התובע היה נהג אוטובוס ברציפות ובמשרה מלאה (ואולי אף מעבר לכך) מאז 1984, דהיינו לאורך עשרות בשנים, הרי שמסיכומי התובע אנו למדים שאף לטענתו מתקיימת בעניינו תשתית עובדתית למינוי מומחה רק עד שנת 1996, השנה שבה לטענתו הפסיק לנהוג באוטובוסים שכסאות הנהג המותקנים בהם הם בעלי מנגנון שיכוך מכני; שנית בעוד שהתובע טען בכתב תביעתו כי עבד החל משנת 1984 ועד לשנת 1993 באוטובוסים "בעלי כסאות קשיחים של בורג וקפיץ, לא הידראולי ולא פנאומטי" (סעיף 11 לכתב התביעה), הרי שנציג אגד מר קון העיד על כך שכבר בשנת 1980 נכנסו לשימוש באגד והותקנו באלפי אוטובוסים כסאות הידראוליים עם מנגנון שיכוך; שלישית התובע לא הכחיש שכסאות האוטובוסים באגד שודרגו באופן האמור כבר מראשית שנות השמונים, אך טען והעיד שהקצאת האוטובוסים נעשתה כך שרק נהגים ותיקים זכו לכיסאות החדשים, ואילו צעירים שכירים כמוהו נדרשו להמשיך לעבוד על הכיסאות המכניים הישנים.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ב"ל 30674-01-21 12 נובמבר 2023 לפני: כב' השופטת רחל גרוס נציגת ציבור (עובדים) גב' מזל בובליל נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד התובע: חסן איבראהים הארו עבדלה ע"י ב"כ עוה"ד שגיא אריה הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עוה"ד מורן קונביסר החלטה
לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו התחתון כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נמ], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), על דרך תורת המקרוטראומה.
דיון והכרעה עילת המקרוטראומה- המסגרת הנורמאטיבית סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), קובע כדלקמן: "'תאונת עבודה' - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו
...
בעניין זה נבהיר, כי לפי גרסת המעסיק, המקובלת עלינו, הגליל הריק שוקל כ- 15 ק"ג, התובע יכול להיעזר בעגלה לצורך נשיאתו ובכל מקרה הוא אינו נדרש להתכופף כדי להוציא אותו[footnoteRef:21].
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי יש לבודד את פעולת הרמת הקרטונים משולחן העבודה והנחתם על גבי המשטח בתדירות של כל 5 עד 10 דקות, באופן המקים תשתית עובדתית מיקרוטראומטית ביחס לפגימה הנטענת בגבו התחתון של התובע.
בנסיבות העניין מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימות מהן סובל התובע בגבו התחתון לבין תנאי עבודתו, על סמך העובדות הבאות: התובע יליד 1986.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתה של התובעת, להכיר בפגיעה בגבה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
] בהקשר של פגיעות גב, נפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה[footnoteRef:4] כי: [4: דב"ע (ארצי) מה/0-24 אזולאי – המוסד לביטוח לאומי, לקט 33.46; דב"ע (ארצי) נא/0-218 המוסד לביטוח לאומי – דרור, פד"ע כד 545.
] ניסיון החיים לימד את בית הדין שהכרה בפגיעה בעמוד השידרה כתאונת עבודה, תלויה בעיקר בשאלה האם הוכח שבמהלך העבודה ארע משהו שבגינו 'נתפש' גבו של המבוטח, או שפקדוהו לפתע כאבים עזים שמנעו ממנו להמשיך לעבוד.
...
] לאחר ששמענו את עדותה של התובעת, עיינו היטב בכלל כתבי הטענות והמסמכים שהונחו בפנינו לרבות בסיכומי הצדדים, מצאנו כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי נפגעה בעבודה.
התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית – היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב.
נוכח האמור, אין מנוס מדחיית התביעה כבר בשלב הזה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה בדרך המקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
ב-01/2021 התובע הגיש תביעה לביטוח לאומי בטענה שאירעה לו תאונה בעבודה ביום 2.11.2020, כאשר הוא הרים משקל כבד ונפגע בגב.
...
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו