מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בפגיעה שאירעה במהלך טיול לעובדים בחו"ל כתאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, אשר הועסק במחלקת הבטחון בבנק דיסקונט, מבקש להכיר בפגיעה בבוהן רגל ימין כתאונת עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").
טענות הצדדים וההליך המשפטי התובע טוען, כי התאונה מהוה תאונת עבודה אשר ארעה בעת נסיעת עבודה לטורניר בבוקרשט, מטעם מקום העבודה ובאישורו.
גם אם נניח, כטענת הנתבע, שהתובע לא נפגע במסגרת לווי השחקנים במהלך המשחק אלא במקום אחר באותו יום, עדיין מיתקיים קשר סיבתי מאחר שהתובע ליווה את הקבוצה בכל שעות היממה במהלך כל ימי הטיול.
"פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מיקצוע; "תאונת עבודה" - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו.
לפיכך, הרים התובע את הנטל המוטל עליו והוכיח כי נפגע ביום 23.6.16 כאשר שהה בחו"ל במהלך פעילות נלוות לעבודתו במסגרתה שימש כמאבטח מלווה, כל שעות היממה.
...
אמינה ומקובלת עלינו גרסתו של התובע, כי הפגיעה ברגלו קרתה כאשר יצא את מגרש הכדורגל.
עם זאת, שוכנענו כי מדובר בסתירות קלות ונפרט.
ממכלול הראיות ולאור עדותו המהימנה של התובע, שוכנענו כי אין בכך שהאמנזה הרפואית "שותקת" בנוגע לאופן קרות האירוע כדי לשלול את גרסת התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בעב"ל 5104-09-16 אסתר אבוקרט - המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 20.6.18 (להלן: "עניין אבוקרט"), עמד בית הדין הארצי על השיקולים ועל אמות המידה העומדים בבסיסה של הבחינה הדו שלבית האמורה, תוך הפנייה לפסיקה הרלוואנטית שעסקה באותו נושא: "נקודת המוצא הנה כי "יש לפרש את סעיף 79 הנ"ל באופן המעניק כסוי בטוחי לא רק לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע מלאכתם בפועל אלא גם לעובדים שנפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות 'נילוות לעבודה', כגון השתלמויות ואירועי ספורט ונופש, התפתחה מתוך ההכרה כי בשוק התעסוקה המודרני יחסי עובד ומעסיק משתרעים אל מעבר לשעות ולמסגרות העבודה הרשמיות וחלים גם על פעילויות שאינן קשורות במישרין לעבודה... נמצא כי פעמים רבות יש למעסיק אינטרס בעריכת פעילויות מחוץ לשעות העבודה לאור החשיבות שבפיתוח ההון האנושי ובהעמקת היחסים והקשר בין העובדים לבין עצמם ובינם למקום העבודה. על כן נפסק כי כאשר קיימת זיקה בין פעילויות אלה ובין העבודה יש הצדקה להכיר בתאונות המתרחשות במהלכם כתאונות עבודה..." (מתוך בג"ץ 339/13 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (26.10.14)).
בשלב השני, בחינת ליבת הארוע התאונתי, היינו, ככל שהארוע החברתי בכללותו הוכר כפעולה נלווית לעבודה, האם מתקיימת הזיקה הנדרשת בין הארוע החברתי האמור - הטיול, לבין הארוע התאונתי בו נפגע התובע במהלך מסיבת הריקודים.
בעיניין אבוקרט, נדחתה טענת התובעת לפיה היא ביקשה ליתן משקל מכריע ובלעדי למיקום היתרחשות התאונה, ונאמרו הדברים הבאים, היפים הם גם לעניינינו:"אשר לטענת המערערת, סבורים אנו כי טענתה גורפת ומוחלטת ואינה עולה בקנה אחד עם הגישה התכליתית שבה נקטו בתי הדין לעבודה בפתוח ההכרה בחבלות הנגרמות במסגרת השתלמויות מקצועיות. נקדים ונציין כי טענה ברוח זו נדחתה בדיון (ארצי) מו/0-85 המל"ל - אבנר זילברמן [פורסם בנבו] (20.1.87), שכן משמעות קבלתה היא יצירת הבדל משמעותי בין עובדים ה"זוכים לביטוח נפגעי עבודה צמוד ומושלם יותר מהביטוח לו זוכה עובד העושה בשליחות מעבידו בעיר אחרת או בחו"ל" (מתוך ענין זילברמן וראו גם ענין אילוז).
...
חיזוק לעניין הטענה כי התובע היה ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול, מצאנו בגרסתו של מר נוימן (עליה נרחיב בהמשך).
עדי הנתבע יש לומר, כי עדי הנתבע - מר נוימן ומר מגריסו, הותירו עלינו רושם מהימן ביותר ולכן מצאנו לנכון לקבל את דבריהם בשלמותם וכמקשה אחת.
לסיכום לנוכח כל האמור לעיל, וחרף האמור בסיכומי התובע, משלא התקיימה זיקה בין אירוע הנפילה בו נפגע התובע לבין אירוע הטיול בכללותו, הרינו קובעים כי בדין דחה הנתבע את תביעתו להכיר באירוע כפגיעה בעבודה ובהתאם לכך הרינו מורים על דחיית תביעתו לפנינו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, שותף בחברה העוסקת בתיירות ובנופש, מבקש כי ארוע מוחי בו לקה ביום 6.1.2018 יוכר כפגיעה בעבודה, על רקע שני אירועים חריגים בעבודתו – מיום 5.1.18 ומיום 6.1.18.
כשלושה חודשים לפני היציאה לטיול, התובע היה בלחץ רב (לדאוג למסלולים, מלונות, שיחות ומשא ומתן עם הסוכנים בחו"ל, לתת הצעות מחיר ללקוחות, לדאוג לכל המטיילים לוויזות, לגבות כספים, לארגן מפגשים לפני הטיול וכו').
ביום 6.1.18, לאחר שהתובע חזר מסיור בעיר אוטי, הנמצאת בגובה של 2,240 מטר מעל פני הים, ובזמן שדאג לפינוי זוג מטיילים מהקבוצה לבית חולים, התובע חש בכאב ראש חזק וסחרחורת ואיבד את הכרתו, אשר שבה אליו כאשר היה בבית חולים.
המומחה היה ער לכלל הנתונים – נסיבות הארוע החריג, התנאים בהם היתרחש הארוע ונתוניו האישיים של התובע, והגיע למסקנה רפואית מנומקת לגבי קיומו של קשר סיבתי בין הארוע החריג בעבודה ובין הארוע המוחי.
...
לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
המומחה היה ער לכלל הנתונים – נסיבות האירוע החריג, התנאים בהם התרחש האירוע ונתוניו האישיים של התובע, והגיע למסקנה רפואית מנומקת לגבי קיומו של קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה ובין האירוע המוחי.
סוף דבר – משהמומחה/ היועץ הרפואי קבע כי קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע החריג בעבודה מיום 5.1.2018 ובין האירוע המוחי בו לקה התובע למחרת, יש לקבל את התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

עת טען הנתבע, מפורשות, בכתב ההגנה כי לא ארוע לתובע ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו ביום 2.4.17, הרי שטענה זו רחבה דיה וכוללת בחובה גם טענה משפטית לפיה אין להכיר באימוני כושר באופן עצמאי בשעות הפנאי כפגיעה בעבודה.
כך למשל, לא הוכרה "כפגיעה בעבודה" פגיעה במהלך טיול לסין שאורגנה על ידי ועד העובדים[footnoteRef:6].
] "כדי שתיכלל תאונה בטיול כאמור להגדרה של תאונת עבודה כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי, צריך שהמעורבות והאנטרס של המעסיק בטיול יהיו משמעותיים ביותר ולא מישניים. כל מעסיק מעוניין שיחסיו עם ועד העובדים ועם העובדים שהוועד הוא נציגם יהיו טובים. במסגרת יחסים אלה אין לתמוה שהמעסיק מישתתף במימון פעולות הועד לרבות הקצאת כספים המיוחדים לטיולים. זהו אינטרס כללי ולא מעורבות ישירה ואנטרס ישיר של הבנק בטיול זה או אחר. הקצאת כספים זו בנסיבות אלה, והדאגה לרווחת העובדים באופן כללי אינה הופכת את הטיול לפעילות בעבודה בדומה לפעילות במפעל בזמן העבודה. אשר על כן, תאונה שאירעה לעובד בטיול בנתונים אלה, לא יכולה להחשב כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (ראה: עניין רוני עטר ה"ש 4)." באופן ספציפי לאימוני כושר המבוצעים על ידי עובדים במקומות עבודה הדורשים רמה גבוה של כושר גופני, נפסק בעיניין זנדברג[footnoteRef:7], כדלקמן: [7: עב"ל 45013-06-11 זנדברג – המוסד לביטוח לאומי (29.11.12).
אמנם, שוכנעתי שכמאבטח בשגרירות ישראל בחו"ל נידרש התובע לשמור על כושר גופני, אולם אין בכך לבד על פי הילכת זנדברג לעיל, כדי להביא להכרה בפגיעה במהלך אימון כזה כפגיעה בעבודה.
...
התובע אמנם העיד כי האירוע התאונתי התרחש בזמן כריעה תוך נשיאת משקל של 40 קילו, "בהתאם לדרישת מעסיקתו"[footnoteRef:8], אולם לא מצאנו לקבל את עדותו בעניין זה כמהימנה.
נוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי האירוע בזמן אימוני הכושר אינו יכול בנסיבות העניין להיחשב כפגיעה בעבודה.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם פגיעת התובעת, סוכנת ביטוח עצמאית, במהלך טיול לחו"ל אשר אורגן על ידי כלל חברה לביטוח בע"מ היא בבחינת תאונת עבודה? זו הסוגיה שהונחה לפתחו של בית הדין ובה עליו להכריע.
בכלל זה הוכרו כתאונות עבודה גם אירועים תאונתיים אשר היתרחשו תוך כדי ביצוע פעילויות "נילוות לעבודה", דוגמאת השתלמויות, סמינרים, ימי גיבוש ואירועי ספורט ונופש – כל מקרה בהתאם לנסיבותיו (ר' בין היתר, עב"ל (ארצי) 91/99 אלברט אילוז נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ז 209 (להלן – פרשת אילוז), עב"ל (ארצי) 58295-02-20 בשארה ח'ורי נגד המוסד לביטוח לאומי (28.2.21); עב"ל (ארצי) 1006/01 ירדנה שרתוק נגד המוסד לביטוח לאומי (28.8.02)).
בע"ע (ארצי) 31400-09-13 עבדל ראוף אבו עמארה נגד המוסד לביטוח לאומי (2.3.17) (להלן - פרשת אבו עמארה), דן בית הדין הארצי בעירעור שהגיש תובע שנדחתה תביעתו להכרה בפגיעה במהלך טיול לחו"ל כתאונת עבודה, וזאת בנסיבות דומות לענייננו (אם כי לא זהות, בין השאר, מאחר ובאותו ענין הטיול כלל גם תכנים מקצועיים).
...
גם מטעם זה דין התביעה להידחות.
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל – התביעה נדחית.
לאחר ששקלתי את בקשת הנתבע לחייב את התובעת בהוצאות לא מצאתי להיעתר לה. מדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי ונסיבות הענין הספציפיות אינן מצדיקות חיוב בהוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו