מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בפגיעה בשמיעה באוזן שמאל ודחיית תביעה באוזן ימין וטנטון

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סוף דבר: התביעה להכיר בפגיעה באוזן ימין (ירידה בשמיעה וטינטון) – מתקבלת ונדחית בהתייחס לאוזן שמאל.
...
" ועיין גם בעב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי בוארון (15.5.2007) שם נפסק מפי כב' השופט פליטמן ובהסכמת יתר חברי המותב, כי: "בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומבוטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המל"ל (לא פורסם), וכן עב"ל 341/96 מליחי נ' המל"ל, פד"ע לד' 377)" בנסיבות המקרה דנן, לא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לסטות ממסקנות חוות הדעת שהוגשה בתיק ומכאן שדין התביעה – להידחות בכל הנוגע לאוזן שמאל ולהתקבל לעניין ירידה בשמיעה וטנטון בהתייחס לאוזן ימין בלבד.
המומחה השיב לשאלות בענייניות והתייחס לכל החומר הרפואי שהועבר אליו ולשאלות ההבהרה (המפורטות מאוד) שנשלחו אליו בשני סבבים ולפיכך, דין טענותיו של התובע בסיכומיו - להידחות.
סוף דבר: התביעה להכיר בפגיעה באוזן ימין (ירידה בשמיעה וטנטון) – מתקבלת ונדחית בהתייחס לאוזן שמאל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בהחלטתו מיום 19/05/2021, דחה הנתבע את תביעת התובע להכיר בטינטון כפגיעה בעבודה, זאת מהנימוק לפיו "לא נמצא שהטנטון ממנו הנך סובל הוא טינטון תמידי...", כאמור בסעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק).
10.08.1999: "כאבים באוזן הימנית אחרי ת"ד 25.02.1999 ירידה בשמיעה צפצופים באוזן". 07.07.2002: " מזה שבוע ימים מרגיש טיניטוס באוזן ימין". 14.01.2009: "רעש בשתי האוזניים". 02.02.2011: "רעש באוזניים". 11.05.2011: "טינטוס. רעש בשתי האוזניים בזמן שקט". תשומת הלב לשני רישומים המתייחסים לשמיעה: 05.11.2007: "ספטמבר 2007 איבוד שמיעה מימין". (ככל הנראה מדובר היה בתחלואה מוכרת בשם "אבדן
עם זאת, המומחה ציין מפורשות כי בחינת עניינו של התובע לעניין הטינטון מצריכה היתייחסות גם לסוגיית ליקוי השמיעה, וכלשונו בחוות הדעת: "אין לי ברירה אלא להתייחס לדברים האלה מאחר והשאלה הפורמאלית של כב' ביה"ד הנוכחי (קיומו של טנטון קבוע או לא) הנה למעשה שאלה קצה הנמצאת בחלק העליון ביותר של כל בניית הבית הניבנה מהמסד עד הטפחות – ואין דרך לענות מבלי להתייחס לכל השלבים המוקדמים שהביאו את המל"ל בשנת 2012 לאשר את הקשר הסיבתי.". כפי שעולה מחוות הדעת, המומחה ערך דיון מקיף וענייני בבדיקות השמיעה אשר הונחו לפניו, והגיע למסקנות מפורטות ומנומקות ביחס לכל אחת מהאוזניים ולפיהן, אין ביכולתו להסכים עם קביעת המל"ל משנת 2012 לעניין ההכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, זאת מהנימוקים אשר פורטו בחוות הדעת ואשר בבסיסם הקביעה לפיה באוזן שמאל השמיעה בתדירויות הדיבור היא בתחום הנורמה, ואין בה סימני נזק מרעש בתדרים הגבוהים, ואילו באוזן ימין הפגיעה אינה שייכת לחלוטין לרעש, שכן מדובר במצב של חירשות שאינו צפוי "אף פעם" בנזק מרעש, והוא נובע מסיבות קונסטיטוציונליות.
...
באשר לטענות התובע כנגד מסקנות המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה – לאחר שבחנו את טענות התובע, שבנו ובחנו את חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, וכלל החומר אשר בתיק, ועל רקע הדין החל, לא מצאנו הצדקה משפטית או עובדתית לסטייה ממסקנת המומחה לפיה אין קשר סיבתי בין הטנטון ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו, כפי שנפרט להלן.
כמפורט לעיל, הלכה פסוקה היא כי בית הדין סומך את ידו על חוות הדעת של המומחה הרפואי שמונה על ידו ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. כאמור, מעיון בחוות דעתו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, שוכנענו כי יש לאמץ את עמדתו ומסקנותיו וכי אין נימוק המצדיק סטייה ממנה, הגם שהמומחה הבהיר מדוע אינו מסכים עם הקביעה של הנתבע משנת 2012 בעניין ההכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה.
לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

תביעתו נדחתה בין היתר בטענה כי הירידה בשמיעה אינה תוצאה של חשיפה לרעש וכי כושר השמיעה בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מאוזניו.
לגבי אוזן ימין, טוען התובע כי לעמדת המומחה מדובר בחירשות מסיבה לא ידועה, ומאחר והמומחה מציין כי ללא בדיקת MRI לא ניתן לקבוע מהו הגורם לליקוי השמיעה, ונוכח עמדת ד"ר סולימאן בחוות הדעת הנגדית לפיה גם הליקוי באוזן ימין הנו כתוצאה מחשיפה לרעש במשך שנים ממושכות בעוצמה של 95 דציבל ומעל שמונה שעות ביממה – הרי שיש לקבל את התביעה גם ביחס לאוזן ימין, וכן יש להכיר בליקוי הטינטון בהתאם לחוות דעת המומחה.
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
גם בתסריט תיאורטי שבו התובע התחיל לעבוד עם שתי אוזניים מושלמות ומתישהו, בתקופת עבודתו, התחרשה האוזן הימנית (ארוע של אובדן שמיעה פיתאומי? גידול?), הרי שגם אם נגרמה פגיעת רעש לאוזן זו בשנות עבודתו עד שהתחרש, הפגיעה הייתה דומה לזו שבאוזן השמאלית שאינה עומדת בתנאי הסף של סעיף 84א, כמפורט בפיסקה לעיל.
...
לגבי אוזן ימין, טוען התובע כי לעמדת המומחה מדובר בחרשות מסיבה לא ידועה, ומאחר והמומחה מציין כי ללא בדיקת MRI לא ניתן לקבוע מהו הגורם לליקוי השמיעה, ונוכח עמדת ד"ר סולימאן בחוות הדעת הנגדית לפיה גם הליקוי באוזן ימין הינו כתוצאה מחשיפה לרעש במשך שנים ממושכות בעוצמה של 95 דציבל ומעל שמונה שעות ביממה – הרי שיש לקבל את התביעה גם ביחס לאוזן ימין, וכן יש להכיר בליקוי הטנטון בהתאם לחוות דעת המומחה.
מנגד, טוען הנתבע כי בהתאם לחוות דעת המומחה הרפואי ותשובותיו לשאלות ההבהרה, יש לדחות את התביעה.
בהתאם לכך, לא מצאנו כל סיבה מדוע יש לסטות ממסקנותיו של המומחה.
מעבר לכך, לא מצאנו כי המומחה התעלם מפרט כלשהו, שיש בו כדי להשפיע על חוות דעתו.
סיכום על יסוד כל האמור לעיל, דין התביעה שלפנינו להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכיר בליקוי שמיעה באוזן ימין ובטינטון כפגיעה בעבודה, לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"), נדחתה על ידי הנתבע במכתב דחייה מיום 24/3/19, בנימוקים המפורטים להלן: הליקוי בשמיעה באוזן ימין אינו כתוצאה מחשיפה לרעש.
הנתבע דחה את תביעתו של התובע להכרה בליקוי השמיעה באוזן ימין ככזה הנובע כתוצאה מחשיפה לרעש מזיק והכיר בליקוי השמיעה באוזמנו השמאלית.
...
במידה ותוגש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, תינתן לצד השני ארכה בת 21 יום, להגיב לה. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה וככל שלא תוגש בקשה אחרת בתוך המועד הנקוב לעיל יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 יום להגיש סיכומיהם, שאם לא כן, יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

קודם שאתייחס לבקשה, אפרט את השתלשלות האירועים בהליך, עד כה. עניינה של התביעה הנה להכיר בליקוי שמיעה באוזן ימין וטינטון ממנו סובל התובע לטענתו, כפגיעה בעבודה.
ביום 25.8.19 התקבלה חוות דעתו של המומחה, בה נקבע בין היתר כי "אין קשר סיבתי בין הליקוי באוזן הימנית לבין עבודת התובע בחשיפה לרעש". ביום 2.9.19 הגיש הנתבע הודעה מטעמו בה ביקש לנוכח קביעותיו של המומחה, לדחות את התביעה.
הנתבע הכיר בהחמרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה באשר לאוזן השמאלית של התובע.
...
סוף דבר – הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו