כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בפגיעה ברגל כתאונת עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכיר בפגיעה בגב וברגל שמאל של התובעת, שיעבדה כסדרנית סחורה במרכולים, כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.
התביעה נדחתה במכתב מיום 29.8.21 (נספח א לכתב התביעה), בנימוק כי: "...על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי/ אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/ עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו לליקוי הרפואי". מכאן התביעה שלפנינו.
...
הנתבע טוען כי דין התביעה להידחות.
בענייננו, לאחר ששקלנו את הראיות ואת טענות הצדדים שוכנענו כי לא עלה בידי התובעת להוכיח תשתית עובדתית מספקת לפי תורת המיקרוטראומה לעניין הפגיעה הנטענת.
התביעה נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ואלה העובדות המוסכמות שגובשו על ידי הצדדים במסגרת ההליכים המשפטיים האחרים כולל עידכון עובדות אלה בגין דחיית התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקוביטאלית כפגיעה בעבודה[footnoteRef:1]: [1: ב"ל 31791-06-17 (תיסמונת התעלה הקביטאלית) וב"ל 58523-06-21 (כאבים בכפות הרגליים).
התשתית המשפטית תורת המקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מיקצוע", שהיא רשימה סגורה[footnoteRef:2], ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.
...
הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה.
בעניין שריקי נקבע שהמבוטח עבד פרק זמן משמעותי מעל גובה הכתפיים עם כלים רוטטים בעוד שבענייננו לא שוכנענו שהתובע עבד פרק זמן משמעותי עם מכשירים רוטטים מעל גובה הכתפיים.
] בנסיבות אלה לא עלה בידי התובע להצביע על פעולות חוזרות ונשנות בגבו ובצווארו במהלך עבודתו ולא מצאנו כי יש בעבודתו עם כלים קטנים שהרטט שבהם אינו משמעותי כדי להניח תשתית עובדתית לפגיעה בצוואר או בגב מכוח עילת המיקרוטראומה.
סוף דבר תביעת התובע להכרה בפגיעה בגבו ובצווארו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה – נדחית.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתה של התובעת, להכיר בפגיעה ברגלה כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.
דיון והכרעה סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר "תאונת עבודה", באופן הבא: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". תנאי ראשון לבחינת קיומה של "תאונה", הוא קיומו של ארוע תאונתי - כלומר, ארוע בלתי צפוי מראש, שניתן לאיתור מבחינת המקום והזמן[footnoteRef:1].
...
] לא מצאנו יסוד לפקפק בגרסתה של התובעת ובמהימנות התיקון על ידי ד"ר מסארווה, והעבודה כי הרופא לא התייצב לעדות לא תיזקף לחובתה של התובעת בנסיבות העניין זאת משום שדרך קבע בתי הדין לעבודה נסמכים על הרשומה הרפואית, מבלי לדרוש כי זו תוגש באמצעות עורכה.
בנסיבות העניין כאמור שוכנענו בגרסאותיהם של התובעת והעד מטעמה אודות קרות אירוע התאונה ביום 23.12.19.
נוכח האמור, מצאנו לקבוע כי ביום 23.12.19 אירע לתובעת אירוע תאונתי בדרכה לעבודה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופט עמיצור איתם; ב"ל 55465-10-21), במסגרתו נדחתה תביעת המערער להכרה בפגיעה ברגלו מיום 14.7.19 כתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק).
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים כפי שהובאו בפנינו בכתב ובעל פה ועיינו בכל חומר התיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.
כידוע, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים, ולא מצאנו כי מקרה זה מצדיק חריגה מכך.
אף לא מצאנו ממש בטענת המערער כי הנטל מוטל היה על המוסד להוכיח סטייה של ממש כמשמעותה בסעיף 81(א) לחוק, שכן המערער כלל לא עמד בנטל הראשוני להוכיח כי הפגיעה אירעה בדרכו חזרה לביתו ממקום העבודה ומשכך כלל לא נכנס לגדרו של סעיף 80(1) לחוק.
סוף דבר - הערעור נדחה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

וכן המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלה האם הוכח קיומו של ארוע תאונתי בעבודתו של התובע ביום 19.02.19, והאם יש להכיר בפגיעה ברגל שמאל כתאונת עבודה? מטעם התובע הוגשו תצהירו, תצהיר מנהלת החברה בה עבד התובע, גב' אילנה וקנין, ומסמכים נוספים.
...
אם כן, המחלוקת בין הצדדים נטושה אודות השאלות הבאות – האם קיבל התובע את מכתב הדחיה שנשלח אליו לטענת הנתבע ביום 31.10.19 והאם יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.
טענת ההתיישנות: בטרם נשלים את פסק דיננו נתייחס לטענת הנתבע כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות אותה העלה שוב בסיכומיו, לאחר שכבר דחינו טענה זו בהחלטותינו מיום 24.10.22 ו- 8.12.22.
" לאחר ששקלנו את הדברים מצאנו שלא לקבל את טענת ההתיישנות, הגם שאיננו עושים זאת בלב שלם.
לסיכום: אנו קובעים כי ימונה מומחה רפואי בתחום האורטופדיה על מנת שזה יקבע האם יש קשר בין האירוע מיום 19.2.19 לבין הליקוי הנטען ברגל שמאל, וזאת בהתבסס על העובדות הבאות: התובע יליד 1966.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו