הכרה בפגיעה בעבודה ובמחלת מקצוע בתסמונת תעלה קרפלית

כמו כן התובע מפנה לנוהל פנימי של הנתבע לפיו מנחה הנתבע את פקידיו להכיר בתסמונת התעלה הקארפלית ממנה סובל התובע כפגיעה בעבודה כדוגמת המקרה דנא.

מחלת מיקצוע: פריט 14 חלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) מכיר במחלת מיקצוע הנגרמת מעבודה ממושכת עם כלים רוטטים: "מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים – הנגרמות על ידי עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים" התובע לא הוכיח עם איזה מכשירים רוטטים הוא עבד וכמה זמן ביום.

...

הכרעה לאחר ששמענו את עדות התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

זוהי תביעה להכרה במחלת CTS דו-צידי בידיו של התובע כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן- החוק) כמחלת מיקצוע או מכח תורת המקרוטראומה.

התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 14.12.17 מהנימוקים הבאים: לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה אשר גרמו לתיסמונת התעלה הקרפלית (CTS); לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלת ה (CTS); המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה והשפעת העבודה.

בתום שמיעת הראיות ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה בנוגע לקיומה או היעדרה של תשתית עובדתית לצורך הכרה בפגיעה בעבודה כמחלת מיקצוע או מכח תורת המקרוטראומה.

...

לאור האמור, אנו קובעים כי התובע הניח תשתית עובדתית ראשונית לבחינת פגיעתו על-פי תורת המיקרוטראומה ויש מקום למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו לגבי הקשר הסיבתי בין עבודת התובע כמפעיל שטח לבין התסמונת הקרפלית דו-צידית ממנה הוא סובל בכפות הידיים.

המצטבר מכל האמור לעיל הוא, כי אף שהתובע מבצע פעולות רבות באמצעות המחשב, אין הוא נדרש- כעולה מחומר הראיות שהובא בפנינו, להקלדה מרובה או מאומצת במסגרתן.

אשר על כן, בגין עבודתו בחדר הבקרה לא מתקיימת תשתית עובדתית מכוח תורת המיקרוטראומה, ודין התביעה ביחס לחלק זה של עבודתו להידחות כבר בשלב זה. החלטה על מינוי המומחה תינתן בנוגע לעבודת התובע כמפעיל שטח תינתן בנפרד.

עיקר טענות הצדדים ביחס לבקשה – התובע טוען, בין היתר, כי יש מקום להפניית שאלות הבהרה נוספות, בפעם השנייה, הואיל ומעיון חוזר בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה עולה כי אין היתייחסות מטעמו לאפשרות ההכרה בתסמונת התעלה הקארפלית כמחלת מיקצוע המנויה בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות"), זאת במיוחד לאור העובדה לפיה המומחה לא שלל קיומו של קשר סיבתי, אלא שלל תרומה משמעותית של תנאי העבודה – השפעה של 20% לפחות.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, תגובת הנתבע, חוות דעתו של המומחה, תשובותיו לשאלות ההבהרה ושאלות ההבהרה הנוספות וכן כלל החומר אשר בתיק, ולאור המדיניות הליברלית של בתי הדין בנוגע להפניית שאלות הבהרה, אשר מחליפות את חקירתו הנגדית של המומחה, ועל אף שבית הדין כבר נעתר בשני סבבים להפניית שאלות הבהרה למומחה, וכן על אף שהתובע לא נימק מדוע השאלות הנוספות אליהן מתייחסת הבקשה לא נכללו במי מבין שתי בקשותיו הקודמות להפניית שאלות הבהרה, הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 15 יום, על מנת להשלים את טיעוניהם, שאם לא כן, ייחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

להלן השאלות שהופנו למומחה: מחלת מיקצוע מהי מחלתו של התובע? האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, היתקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מיקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד -1954, ואם כן לאיזו מחלת מיקצוע מתאים מצבו? מקרוטראומה מהו הליקוי של התובע? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

כך נכתב, בסעיף א' לדיון על מחלת מיקצוע: "... בתיק הרפואי קיים רישום משמעותי בדבר כאבי צואר החל משנת 2005, לרבות תאור שינויים נווניים ודיסקופתיות. כאבי צואר קורנים ממקור שורשי צוארי הנלווים לCTS עלולים להעצים את ביטוייה של תיסמונת התעלה הקארפלית בדפוס הקרוי double crush syndrome"", אך כי אין בכך כדי לסתור את היות התיסמונת התעלה הקארפלית מקור נפרד כשלעצמו לתסמינים בידיים.

...

נוסף לכך, בחלק גדול מהמקרים, הסיבה להתפתחות תסמונת ה- CTS אינה ידועה "אידיופטית", מהטעמים המפורטים לעיל, ובהתחשב בגיל התובע בעת אבחון התסמונת –כבן 64, לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי תנאי עבודתו השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות תסמונת התעלה הקרפלית.

ניתן לקבוע אפוא שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו.

לטענת התובע, יש לקבל את התביעה "למחלת מקצוע מסוג מיקרוטראומה" ולהשיב את התיק למוסד לביטוח לאומי בכדי שזה יקבע לתובע נכויות.

הנתבע טען כי על יסוד האמור בחוות דעת המומחה, יש לדחות את התביעה.

לאור האמור, לאור חוות הדעת הברורה והמפורטת של המומחה, ומשלא הובא טעם שיצדיק סטיה ממנה, התביעה נדחית.

בחוות הדעת של המומחה שהתקבלה ביום 20.9.23 נקבע כי התובעת: "סובלת מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשני שורשי כפות ידיה". המומחה סבר כי מתקיימים התנאים להכיר במחלתה כמחלת מיקצוע בהתאם לפריט 14 לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעות בעבודה), תשי"ד 1954 (להלן: "התקנות").

אף הנתבע היתייחס בכתב ההגנה במפורש לטענות התובעת בשני מישורי ההכרה ובקש לדחותן, כך: "עניינה של תביעה זו הנה החלטת הנתבע מיום 4.4.22, הדוחה את תביעת התובעת להכרה בגין פגימת CTS דו צדדי כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה/ מחלת מיקצוע, מיום 28/4/21 הדחייה בתיק זה הנה עובדתית ורפואית ועל כן אין הסכמה מטעם הנתבע למינוי מומחה.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים וחוות דעת המומחה, התרשמנו כי יש לקבל את התביעה בהתאם לחוות הדעת של המומחה ולדחות את טענות הנתבע.

לאור כל האמור, ובהיעדר כל הצדקה לסטות מחוות הדעת, התביעה מתקבלת.