הכרה בפגיעה בסמינר כ"תאונת עבודה

האם הישתלמות בה הישתתף התובע היא בבחינת פעילות נלווית לעבודה, כך שיש להכיר בתאונת הדרכים בה נפגע התובע בחזרתו ממנה כתאונת עבודה? זו הסוגיה הדורשת הכרעה בתביעה זו. מבוא ורקע עובדתי התובע, יליד שנת 1968, הנו הנדסאי בהשכלתו ובמקצועו ומשמש כראש מדור בכיר במחלקת התפעול של חברת החשמל (להלן – המעסיק או החברה).

בכלל זה הוכרו כתאונות עבודה גם אירועים תאונתיים אשר היתרחשו תוך כדי ביצוע פעילויות "נילוות לעבודה", דוגמאת השתלמויות, סמינרים, ימי גיבוש ואירועי ספורט ונופש – כל מקרה בהתאם לנסיבותיו (ר' בין היתר, עב"ל (ארצי) 91/99 אלברט אילוז נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ז 209 (להלן – פרשת אילוז), עב"ל (ארצי) 1006/01 ירדנה שרתוק נגד המוסד לביטוח לאומי (28/8/02)).

...

לטעמנו גם הרצאות אולמן וקדוש אינן מנותקות מעבודתו של התובע, שכן מדובר בהרצאות, שעניינן פריצת גבולות, שמירה על אנרגיה חיובית והתמודדות עם מצבי לחץ - הרצאות שיש בהן לסייע לתובע להתמודד עם קשיים ומצבי לחץ ועל כן לייעל את עבודתו אצל המעסיק, הן במסגרת ביצוע תפקידו כהנדסאי והן במסגרת ביצוע תפקידו כמנהל הממונה על עובדים.

מהטעמים המפורטים שוכנענו שקיימת זיקה ממשית בין ההשתלמות לבין עבודתו של התובע וכי למעסיק ענין בהשתתפות התובע בהשתלמות ומשכך ההשתלמות הינה בבחינת פעילות נלווית לעבודה.

מהנימוקים המפורטים לעיל – התביעה מתקבלת, תאונת הדרכים בה היה מעורב התובע ביום 3.7.17 מוכרת כתאונת עבודה.

"הבחינה אינה טכנית אלא מהותית ולכן עצם התרחשותה של תאונה מחוץ למקום העבודה או למהלך העבודה השגרתי לא די בה כדי לשלול הכרה בארוע תאונתי כפגיעה בעבודה; הפסיקה הכירה בכך "שמקום עבודה אינו נמדד רק בפעילותו היצרנית או הכלכלית אלא מהוה מירקם כולל של יחסי עבודה ותרבות ארגונית, כך שבנסיבות המתאימות - גם פעילות רווחה, נופש, ספורט, תרבות או הישתלמות תוכר כ"פעילות נלווית לעבודה" הנופלת בגדריו של סעיף 79 לחוק, כל עוד ניתן לראות קשר סביר בינה לבין העבודה".

מדובר אם כן בסמינר העוסק בנושאים לְבר-מקצועיים ותאונה של עובד במהלך ימי הסמינר יכולה להיות מוכרת כפגיעה בעבודה.

...

הכרעה לאחר ששמענו את עדות התובעת ואת עדותה של גב' סמדר דודפור, אחות העובדת עם התובעת, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

אם כן, לא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדות התובעת ואנו סבורים כי הנפילה אירעה לאחר השעה 17:00 והתובעת שינתה גרסתה על מנת להתאים את גרסתה לכך שהנפילה אירעה לפני ההרצאה הראשונה בסמינר.

נוכח כל האמור, התביעה נדחית.

הכרעה סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, קובע: "תאונת עבודה - הנה תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ...". פסיקת בתי הדין הכירה גם בהשתלמויות ובאירועים שאורגנו על ידי המעסיק כאשר למעסיק ענין בהם, כאירועים שיכול ופגיעה במהלכם תהווה פגיעה בעבודה.

על פי המבחן הדו שלבי שבמסגרתו יש לבחון בשלב הראשון האם הארוע שבו נטל העובד חלק בעת שניפגע מהוה בכללותו פעילות הנלווית לעבודה, מצאנו כי התשובה לכך היא שלילית וזאת על בסיס העובדה שלמעסיק לא היתה כל מעורבות בייזום ומימון הסמינר, לא הוכח כי יש לו כל אינטרס בקיומו ובתכניו ולמעט העובדה ששכר התובעת שולם על פי הסכמי העבודה החלים על הצדדים, אין כל קשר בין הסמינר לעבודת התובעת.

...

למעלה מן הצריך, בחנו גם את השלב השני במבחן הדו שלבי – היינו, מידת הקשר של הפעילות שבה נפגעה התובעת, ומצאנו כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי עמדה בו. אין חולק כי האירוע התרחש בעת שהתובעת השתתפה בערב חברתי במועדון יאסו.

פעילות זו אינה נכנסת בגדר הסמינר הלימודי (ככל והיה) והתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח כי היא נכנסת בגדר פעילות נלווית, גם אם היינו מוצאים שהתובעת צלחה את השלב הראשון, היינו, פעילות קשורה לעבודה (וכאמור, לא מצאנו כך), לא צלחה התובעת את המבחן השני.

לפיכך, התביעה נדחית.

בכלל זה הוכרו כתאונת עבודה גם אירועים תאונתיים אשר היתרחשו תוך כדי ביצוע פעלויות "נלווית לעבודה" דוגמאת השתלמויות, סמינרים, ימי גיבוש ואירועי ספורט ונופש.

חזוק משמעותי למסקנתו לכך שיש לראות בפגיעת התובעת בבחינת "תאונת עבודה" כמשמעות החוק, ניתן לראות בתצהיר הגב' ענבר בו מבהירה היא את הזיקה הממשית בין לימודי הגמול במסגרתם נפגעה התובעת בתאונה נשוא התביעה לבין עבודת התובעת, את העניין המלא של המעסיק באמור וכי יש להכיר בפגיעה על נסיבותיה כפעילות נלווית לעבודה וכפועל יוצא "כתאונת עבודה", וכך מבהירה גב' ענבר בתצהירה - - ארגון העובדים של עריית תל אביב הנו למעשה וועד העובדים של עירית תל אביב והמרכז הרפואי איכילוב, במסגרתו פועלים מספר גופים לרווחת עובדי העיריה, ביניהם העמותה לקידום מקצועי וחברתי המשמשת כמכללת ארגון העובדים.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

אנו קובעים שהתאונה שאירעה לתובעת ביום 11.11.19 הנה תאונת עבודה בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי.

הנתבע ישלם לתובעת את מלוא הזכויות המגיעות לה "כפגיעת עבודה". הנתבע ישא בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

תביעה שהגישה התובעת לנתבע להכרה בפגיעה ברגל שמאל כפגיעה בעבודה נדחתה בנימוק כי הפגיעה אירעה במהלך "הישתלמות שאורגנה על ידי עמותה לקידום מקצועי – שחר און. מדובר בהשתלמות בנושאים כלליים, אשר היתקיימה מחוץ למקום העבודה, ובחלקה אף מחוץ לשעות מהעבודה, ולא הוכח שלמעבידך ענין ריאלי בקיומה. בנסיבות הנ"ל אין לראות בפגיעתך כפגיעה תוך כדי ועקב עבודתך אצל מעבידך או מטעמו, ולא כפעילות נלווית הקשורה לעבודה". על החלטת דחיה זו נסובה התביעה שבפנינו.

בכלל זה הוכרו כתאונות עבודה גם אירועים תאונתיים אשר היתרחשו תוך כדי ביצוע פעילויות "נילוות לעבודה", דוגמאת השתלמויות, סמינרים, ימי גיבוש ואירועי ספורט ונופש – כל מקרה בהתאם לנסיבותיו [ר' בין היתר, עב"ל (ארצי) 91/99 אלברט אילוז נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ז 209 (להלן – פרשת אילוז), עב"ל (ארצי) 58295-02-20 בשארה ח'ורי נגד המוסד לביטוח לאומי (28.2.21); עב"ל (ארצי) 1006/01 ירדנה שרתוק נגד המוסד לביטוח לאומי (28.8.02)].

...

מהטעמים המפורטים לעיל הגענו לכלל מסקנה כי ההשתלמות בה נטלה התובעת חלק אינה בבחינת פעילות נלווית לעבודת התובעת.

חרף האמור, למעלה מן הדרוש ועל מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה, נבהיר כי אף אם מסקנתנו היתה שונה ואף אם היינו קובעים כי לכל היותר ניתן לראות בהשתלמות כהשתלמות שהיא "בתווך" כפי שמוגדר בענין כנף – ולא כך הם פני הדברים - הרי שממילא לא היה מקום להכיר בפציעה הנטענת ככזו שארעה במהלך פעילות נלווית לעבודה, שכן הוכח לטעמנו כי הסיור ברובע היהודי אשר במהלכו נחבלה התובעת ברגלה לא היה קשור אף לא לתכני ההשתלמות ובוודאי שלא לעבודת התובעת וברור כי לא היה למעסיקה כל ענין שהתובעת תשתתף בסיור זה [ר', בשינויים המחוייבים, עב"ל (ארצי) 31400-09-13 עבדל-ראוף אבו עמארה – המוסד לביטוח לאומי (2.3.17)].

מהטעמים המפורטים לעיל –התביעה נדחית.