מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בפגיעה במרפקים כמחלת מקצוע או כפגיעה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בכפות ידיו (CTS) ובפגיעה במרפקים כמחלת מיקצוע או כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.
...
ובאותו עניין, אנו מבקשים לציין כי איננו מקבלים את ניסיונו של הנתבע להקביל או להשוות את עבודתו של התובע שאינו קלדן בהכשרתו לעבודת קלדנות – שהרי עבודת קלדנות מצריכה הכשרה מותאמת במהלכה נלמדות שיטות הקלדה שיש בהן כדי לייעל או לסייע לפעולת ההקלדה האינטנסיבית בעבודת הקלדנות, מה שלא נדרש אצל התובע או כל עובד אחר, שלא מבצע עבודת "קלדנות" בהיקף ובאופן דומה.
בענייננו, לעניין הליקוי הנטען בידיו של התובע – שוכנענו כי התובע ביצע תנועות של הקלדה ושימוש בעכבר מחשב שהן שונות האחת מהשנייה, אך ללא ספק מדובר בתנועות שכל אחת מהן – הקלדה או שימוש בעכבר מחשב חזרו ונשנו פרקי זמן משמעותיים של לפחות 50% מיום עבודתו של התובע.
ככל שהמנח האמור יצר לחץ אשר מתאים ליישום פריט 13 לרשימת מחלות המקצוע, הרי שהתובע יקבל מענה לכך בחלופה זו. לסיכום שוכנענו בקיומה של תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי בשאלת קיומן של אחת ממחלות המקצוע הרלוונטיות שפורטו לעיל.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה במרפקים ובכפות הידיים כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).
ביום 21.11.2017 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 11.6.2018 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כמרפק טניס דו"צ + שינוי נווני במרפק 1 CMC דו"צ, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.
...
ביום 21.11.2017 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 11.6.2018 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כמרפק טניס דו"צ + שינוי ניווני במרפק 1 CMC דו"צ, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
בנסיבות אלה, מצאנו כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי ביצע רצף של תנועות חוזרות ונשנות, דומות במהותן והפועלות על איברים מוגדרים (כפות ידיים ומרפקים) במשך פרקי זמן משמעותיים במהלך כל יום עבודה, שכל אחת מהן גרמה נזק מזערי, עד שהתקבצות נזקים אלו הובילה לנזק ממשי.
בנסיבות אלו אנו מורים על מינויו של מומחה שיבחן האם הפגימות שאירעו לתובע בכפות הידיים ובמרפקים קשורות לתנאי עבודתו.
סוף דבר: אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בכפות הידיים והמרפקים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הניח תשתית עובדתית מספקת לעניין מחלת מיקצוע (פריטים 13, 14) או לפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה עקב עבודתו בכלים רוטטים ויש להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.
באשר להכרה ע"י הנתבע של הפגיעה במרפקיו של התובע כפגיעה בעבודה, הרי שהנתבע התבסס על שאלון שמילא התובע והאמין לו, ברם אין בכך כדי לחייב את הנתבע להכיר בכל פגיעה על סמך תביעה שהכיר בה. סוף דבר התביעה נדחית.
...
הכרעה לאחר ששמענו את עדות התובע ואת עדות בנו, מר דן גורודיצקי, שעובד גם הוא במפעל, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
מאחר שלא ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך העדויות, אנו קובעים כי לא הונחה תשתית עובדתית למחלת מקצוע או מיקרוטראומה.
באשר להכרה ע"י הנתבע של הפגיעה במרפקיו של התובע כפגיעה בעבודה, הרי שהנתבע התבסס על שאלון שמילא התובע והאמין לו, ברם אין בכך כדי לחייב את הנתבע להכיר בכל פגיעה על סמך תביעה שהכיר בה. סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובעת להכיר בליקוי ממנו היא סובלת במרפק ימין, כפגיעה בעבודה, בהתאם למשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה - 1995, כמחלת מיקצוע או על יסוד עילת המקרוטראומה.
...
על כן לא מצאנו כי התובעת הצליחה להוכיח את הבסיס העובדתי הנדרש לקיומה של עילת המיקרוטראומה בתנאי עבודתה בתקופה שבין השנים 2004 – 2017.
התובעת ציינה כי היא מקבלת רשימת לווים ומכינה את המכתבים על פי הרשימה[footnoteRef:31] : [31: סעיף 7 לתצהירה של התובעת, פרק "הכנה מכתבי כוונות". ] "...5 שנים האחרונות אני עובדת במחלקת בטוחות לאשראי שהיא מטפלת בביטחונות. אני מטפלת, העבודה העיקרית שלי זה הקלדות, זה שידוכים, וזה חיתום, וההחתמות המכתבים. אני שולחת מכתב, אני מקלידה מכתבים, מדי יום אני מקבלת כל יום דוח לווים, שרוצים לסלק את המשכנתא או לגרור את המשכנתא לנכס אחר. אלה, אלה שמוכרים ומעבירים את אותם תנאים פשוט לנכס אחר. או-קיי? אז זה נקרא מכתב כוונות. אני מטפלת במכתבי כוונות. בתקופה הזאת טיפלתי בה מכתבי כוונות." (עמ' 18, שורות 29 – 35, עמ' 19 שורות 1 – 2).
לאור האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ככל שהנך עומד על הקביעה שלפיה הליקוי המרפק שמאל של התובע הוא מחלת מיקצוע לפי פריט 14 בחלק ב' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) תשי"ד 1954, היינו קיומו של קשר סיבתי בין עבודה עם כלים רוטטים כמפורט בהחלטת המינוי לבין הליקוי במרפק שמאל, אנא הפנה לספרות רפואית רלבאנטית (אורתופדיה/ נוירולוגיה/ רפואה תעסוקתית) התומכת בהכרה במרפק טניס ותסמונת של התעלה הקוביטאלית כמחלת מיקצוע.
...
[1: בר"ע (ארצי) 29316-03-13 חיים עובדיה - המוסד לביטוח לאומי (23.3.2015); בר"ע (ארצי) 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי (18.4.2016)] [2: בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (2.6.20211) והאסמכתאות שם] לאחר שבחנתי את השאלות שבמחלוקת (כלל השאלות למעט שאלה ז'), ואת עמדת התובע ביחס לשאלות אלה השתכנעתי, כי יש להעביר את השאלות למומחה בהיותן שאלות ענייניות מתחום הרפואה, אשר מענה עליהן יעמיק ויבהיר את חוות הדעת.
2) אשר לשאלות ב' ו-ג' אני סבורה שיש להעבירן למומחה בשינויי נוסח מאחר שהעובדות המצוינות בהן אין תואמות במדויק את התשתית העובדתית שהועברה למומחה בהחלטת המינוי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו