לפנינו תביעת התובע, להכיר בפגיעה במרפקים ובכפות הידיים כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה, כאמור בפרק ה׳ לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״).
ביום 21.11.2017 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 11.6.2018 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כמרפק טניס דו"צ + שינוי נווני במרפק 1 CMC דו"צ, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.
...
ביום 21.11.2017 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 11.6.2018 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן:
״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין כמרפק טניס דו"צ + שינוי ניווני במרפק 1 CMC דו"צ, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:
על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
בנסיבות אלה, מצאנו כי התובע הרים את הנטל והוכיח כי ביצע רצף של תנועות חוזרות ונשנות, דומות במהותן והפועלות על איברים מוגדרים (כפות ידיים ומרפקים) במשך פרקי זמן משמעותיים במהלך כל יום עבודה, שכל אחת מהן גרמה נזק מזערי, עד שהתקבצות נזקים אלו הובילה לנזק ממשי.
בנסיבות אלו אנו מורים על מינויו של מומחה שיבחן האם הפגימות שאירעו לתובע בכפות הידיים ובמרפקים קשורות לתנאי עבודתו.
סוף דבר:
אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנתנו זו ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, בתחום האורתופדי, לבחינת שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע והפגימות מהן הוא סובל בכפות הידיים והמרפקים.