לפנינו תביעת התובע להכיר בפגימה בכתפיו כפגיעה בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי), על בסיס תורת המקרוטראומה[footnoteRef:1].
[1: בכתב התביעה ביקש התובע כי פגיעתו תוכר כמחלת מיקצוע ואולם בסיכומיו זנח טענה זו.]
בהתאם למפורט בכתב התביעה, התובע יליד שנת 1955, עבד כחקלאי משנת 1976.
להערכת התובע, 50%-60% מיום העבודה היה כרוך בעבודה בידיים מורמות, מתיחת הכתפיים ותנועות סיבוביות ומאומצות של הכתפיים מעל לגובה השכם.
...
לא מצאנו כי יש בטענות אלו להטות את הכף לעבר דחיית התביעה, ונסביר.
לא מצאנו ערך ראייתי משמעותי בעדותו של אלמוג שכן אין חולק כי הוא עבד עם אביו רק ב- 10 השנים האחרונות, תקופה אשר אינה רלבנטית לתביעה דנן (עמ' 8 ש' 12 – 14).
עם זאת, מצאנו כי עדותו של התובע הייתה מהימנה וסדורה ועל אף שוני מסוים בין גרסתו בתצהיר לבין גרסתו בפני חוקר הנתבע, לא מצאנו כי יש בו כדי לפגום במהימנות גרסתו שכן ניכר היה שהתובע השתדל לדייק בדבריו.
מאחר שבמרבית השנים עבד התובע לבד/ לצד עובדים זרים, מצאנו כי ניתן בנסיבות המקרה שלפנינו להסתפק בעדותו היחידה לצורך הוכחת תביעתו.
אמנם התובע העיד בהמשך כי ב- 7 השנים האחרונות הוא אינו עושה את העבודות שעשה בעבר – ברם, בהיעדר הסבר לפער בין הגרסאות ומאחר שאף בנו של התובע העיד כי מזה 10 שנים הוא עובד עם אביו אשר אינו מבצע עבודות פיזיות, מצאנו כי יש לתחום את מסגרת הזמנים בהתאם לעדותו התובע – קרי עד לשנת 2008 בלבד.
