מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בסרטן שד כפגיעה בעבודה בבתי זיקוק לנפט

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע עבד בתפקידים הבאים בבז"ן: בשנים 1988 עד 1993 עבד במיתקן מז"ג-3 (מתקן זיקוק נפט גולמי) בתור מפעיל שטח ראשי.
בסוף חודש 12/2016 נותח התובע בשל מחלת סרטן השד בצד ימין ושהה ממועד זה בתקופת מחלה שנמשכה עד חודש 3/2018, במהלכה לא עבד בפועל בבז"ן. בתום תקופת המחלה, בחודש 3/2018, שב התובע לעבוד בבז"ן בתפקיד טפול במים, שאינו כרוך בחשיפה לחומרים מסוכנים, וזאת בהוראת רופא המפעל.
השאלות: לתשומת לב המומחית, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן: ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל.
בנוגע לקיומן של מחלות מיקצוע: 1) האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת בגדר פריטים 13, 15 לחלק א' לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן – התקנות) או בגדר פריט 26 לחלק ב' לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השניה לתקנות ? 2) ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בשד בצד ימין? כלומר, האם הנך יכולה לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו? על המומחית ליתן את חוות דעתה בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחית לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתה וניסיונה, וכן להצהיר כי ידוע לה שחוות דעתה ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.
...
בהמשך לדיון מיום 13.06.19 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר דורית ויינברג, מומחית בתחום הרפואה התעסוקתית, מתמנה בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בבית חולים אסותא.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

תביעתו של התובע להכרה בפגיעה הנ"ל מחודש אוקטובר 2004 כתאונת עבודה תלויה ועומדת כיום בבית הדין הארצי, בתיק עב"ל 24836-11-12.
ש. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע, כפי שתוארו לעיל, לבין מחלת סרטן הדם – AML? על פי הנתונים בכתב התביעה התובע עבד במיתקן האתילן שבבית הזיקוק לנפט בע"מ החל משנת 1977 ועד לחודש אוקטובר 2004.
...
(2) לסיכום, על פי כתב התביעה נמצא כי התובע נחשף לבנזן, ואף בסביבת העבודה לאורך השנים היו דליפות של בנזן מעל הרמה המותרת.
בא כח התובע ביקשה לתת פסק דין בהתאם להודעת בא כח הנתבע וכן ביקשה לחייב את הנתבע בהוצאות שכר טרחת עו"ד. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי מחלת סרטן הדם AML שבה לקה התובע הינה בגדר מחלת מקצוע, וזאת לאור חשיפתו של התובע בעבודתו לחומרים מסוכנים.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתקופה 10/1988 ועד 8/1989 עבד התובע בחדר בקרה ולא היה חשוף לחומרים; משנת 1994 ועד סוף חודש 12/2016, עבד התובע במיתקן מז"ג-1 (מתקן זיקוק נפט גולמי) בתור מפעיל שטח ראשי; בסוף חודש 12/2016 נותח התובע בשל מחלת סרטן השד בצד ימין ושהה ממועד זה בתקופת מחלה שנמשכה עד חודש 3/2018, במהלכה לא עבד בפועל בבז"ן. בתום תקופת המחלה, בחודש 3/2018, שב התובע לעבוד בבז"ן בתפקיד טפול במים, שאינו כרוך בחשיפה לחומרים מסוכנים, וזאת בהוראת רופא המפעל.
בנוגע לקיומן של מחלות מיקצוע: 1) האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת בגדר פריטים 13, 15 לחלק א' לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן – התקנות) או בגדר פריט 26 לחלק ב' לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השניה לתקנות ? 2) ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בשד בצד ימין? כלומר, האם הנך יכולה לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו? המומחית, במסגרת חוות דעתה, השיבה לשאלות בין היתר כך: "לסיכום: התובע אבחן כלוקה בסרטן השד בגיל 55, גיל צעיר יחסית למחלה. סרטן השד בגברים הנו סוג גידול נדיר. הגורמים המשפיעים העקריים על סוג גידול זה הנם גנטיקה והשפעות הורמונאליות. בתיק הרפואי אין בדיקה גנטית של התובע ולכן לא ניתן לדעת האם הנו בקבוצת סיכון מבחינה זו. השמנת היתר ממנה סבל התובע נחשבת כגורם סיכון למחלה.
במחקרים על עובדים בתעשיית הנפט ובתי זיקוק לא מצאתי שיעורי תחלואה ותמותה מוגברים מסרטן השד.
עבודתו של התובע במיתקן שיפור צמיגות לא היתה גורם שהצדיק להכיר בקשר סיבתי בין סרטן השד בו לקה התובע לבין תנאי עבודתו בבז"ן. הטעם לכך, כעולה מחוות הדעת, הוא שסוגי הסרטן שה- PAH גורמים אינם כוללים סרטן שד, אלא סרטן עור, סרטן ריאה, שלפוחית השתן, וגידולים של מערכת העיכול.
...
היא אף ציינה כי מסקנת ד"ר סקולסקי שעישון אינו גורם לסרטן שד אצל גברים – מסקנה אליה הסכימה – אינה תומכת בקשר בין חשיפה ל- PAH לבין סרטן שד אצל גברים, שכן עישון יוצר חשיפה ל- PAH.
לאור כל אלה מצאנו שיש לאמץ את חוות דעתה במלואה.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו