בתקופה 10/1988 ועד 8/1989 עבד התובע בחדר בקרה ולא היה חשוף לחומרים; משנת 1994 ועד סוף חודש 12/2016, עבד התובע במיתקן מז"ג-1 (מתקן זיקוק נפט גולמי) בתור מפעיל שטח ראשי; בסוף חודש 12/2016 נותח התובע בשל מחלת סרטן השד בצד ימין ושהה ממועד זה בתקופת מחלה שנמשכה עד חודש 3/2018, במהלכה לא עבד בפועל בבז"ן. בתום תקופת המחלה, בחודש 3/2018, שב התובע לעבוד בבז"ן בתפקיד טפול במים, שאינו כרוך בחשיפה לחומרים מסוכנים, וזאת בהוראת רופא המפעל.
בנוגע לקיומן של מחלות מיקצוע:
1) האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת בגדר פריטים 13, 15 לחלק א' לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954 (להלן – התקנות) או בגדר פריט 26 לחלק ב' לרשימת מחלות המיקצוע בתוספת השניה לתקנות ?
2) ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בשד בצד ימין? כלומר, האם הנך יכולה לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?
המומחית, במסגרת חוות דעתה, השיבה לשאלות בין היתר כך:
"לסיכום: התובע אבחן כלוקה בסרטן השד בגיל 55, גיל צעיר יחסית למחלה. סרטן השד בגברים הנו סוג גידול נדיר. הגורמים המשפיעים העקריים על סוג גידול זה הנם גנטיקה והשפעות הורמונאליות. בתיק הרפואי אין בדיקה גנטית של התובע ולכן לא ניתן לדעת האם הנו בקבוצת סיכון מבחינה זו. השמנת היתר ממנה סבל התובע נחשבת כגורם סיכון למחלה.
במחקרים על עובדים בתעשיית הנפט ובתי זיקוק לא מצאתי שיעורי תחלואה ותמותה מוגברים מסרטן השד.
עבודתו של התובע במיתקן שיפור צמיגות לא היתה גורם שהצדיק להכיר בקשר סיבתי בין סרטן השד בו לקה התובע לבין תנאי עבודתו בבז"ן. הטעם לכך, כעולה מחוות הדעת, הוא שסוגי הסרטן שה- PAH גורמים אינם כוללים סרטן שד, אלא סרטן עור, סרטן ריאה, שלפוחית השתן, וגידולים של מערכת העיכול.
...
היא אף ציינה כי מסקנת ד"ר סקולסקי שעישון אינו גורם לסרטן שד אצל גברים – מסקנה אליה הסכימה – אינה תומכת בקשר בין חשיפה ל- PAH לבין סרטן שד אצל גברים, שכן עישון יוצר חשיפה ל- PAH.
לאור כל אלה מצאנו שיש לאמץ את חוות דעתה במלואה.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
