התובע, מר מאיר נחמיה, הגיש תביעה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 17.6.18, על פיה נדחתה תביעתו להכיר בסרטן העור בו לקה כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המקרוטראומה (על פי סיכום אישפוז מיום 17.1.18 שצורף לתיק מדובר במלנומה בגב העליון בצד ימין), מנימוקים אלה: תנאי עבודתו/עסוקו של התובע לא קיימו תשתית עובדתית מיקרוטראומטית ולא קיים קשר סיבתי בינם לבין התפתחות מחלת סרטן העור, אשר נובעת מתחלואה טבעית.
"סוג הליקוי בו עסקינן" – טענה לפגיעה בעבודה עקב חשיפה לשמש שגרמה לסרטן העור – מחייב מתן הדעת לאופי עבודתו של התובע ולהיותו, במשך תקופה ארוכה (משנת 1999) עצמאי (שלא חלה עליו חובת תעוד מקום המצאותו).
...
עם זאת, על פי תיאורו של מר אילן, "הוא עשה את העבודה הוא היה הכל, חתם על חוזים, שיווק פרסם היה אחראי על הבנייה" ותפקידו כלל "פיקוח הנדסי, תיאומים מול הקבלן, התאמה לתוכניות". מר אילן ביקש לא להתייחס באופן ישיר לשאלה שביקשה להגדיר את הזמן הממוצע ביום עבודה שבו התובע היה חשוף לשמש, אך הסביר ש"הוא היה בא לשטח פעם ביום ונשאר שעה (פלוס מינוס), מבחינתי הוא ניהל את הפרוייקטים" והיה "מעורב מאד בכל מה שקרה בשטח". הוא אמנם "לא מנהל עבודה שישב בשטח מהבוקר עד הערב, אך הוא כן היה נמצא ונוכח בשטח".
בית הדין סבור שעדותו של מר אילן תומכת במסקנה שבחלק משמעותי מימי העבודה של התובע, הוא היה באתרי בנייה והיה חשוף לשמש.
השאלות שיוצגו למומחה: מהי המחלה ממנה סובל התובע? האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי, ולעניין זה קיומו של קשר סיבתי נקבע אם סבירה יותר המסקנה שהיו לתנאי עבודתה תרומה כלשהי להתפתחות, להאצת או להחמרת המחלה מאשר המסקנה שלא היו להם כל תרומה כזו.
לבסוף – אם הגעת למסקנה שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה – האם משקלם בתוך כלל הגורמים שתרמו להתפתחות, האצת או החמרת המחלה, מגיעה כדי 20% מכלל הגורמים?
החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד, לאחר שתחלוף התקופה להגשת בקשה לרשות ערעור על החלטה זו, או ככל שתוגש – כפוף לתוצאותיה.
