מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בסרטן העור כפגיעה בעבודה עקב חשיפה לשמש

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכיר במחלת סרטן העור כפגיעה בעבודה על פי עילת המקרוטראומה, נדחתה על ידי הנתבע תוך שקבע כי: "על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו ל'סרטן העור'. מבחינה עובדתית לא הוכח כי נחשפת לשמש בעת עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה". טענות הצדדים לטענת התובע, חלה במחלת סירטון העור מסוג BCC בעקבות חשיפה ממושכת לשמש במסגרת עבודתו הן כמלגזן, מחסנאי, משנע והן כנהג הסעות.
...
סיכומו של דבר - מהעדויות עולה כי התובע עבד בחשיפה ממשית לשמש לכל היותר במשך כשנה וחצי - שנתיים עת הועסק כמלגזן במפעל.
משכך תביעת התובע להכרה במצבו כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת המיקרוטראומה נדחית.
לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע, מר מאיר נחמיה, הגיש תביעה זו נגד החלטת פקידת התביעות מיום 17.6.18, על פיה נדחתה תביעתו להכיר בסרטן העור בו לקה כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המקרוטראומה (על פי סיכום אישפוז מיום 17.1.18 שצורף לתיק מדובר במלנומה בגב העליון בצד ימין), מנימוקים אלה: תנאי עבודתו/עסוקו של התובע לא קיימו תשתית עובדתית מיקרוטראומטית ולא קיים קשר סיבתי בינם לבין התפתחות מחלת סרטן העור, אשר נובעת מתחלואה טבעית.
"סוג הליקוי בו עסקינן" – טענה לפגיעה בעבודה עקב חשיפה לשמש שגרמה לסרטן העור – מחייב מתן הדעת לאופי עבודתו של התובע ולהיותו, במשך תקופה ארוכה (משנת 1999) עצמאי (שלא חלה עליו חובת תעוד מקום המצאותו).
...
עם זאת, על פי תיאורו של מר אילן, "הוא עשה את העבודה הוא היה הכל, חתם על חוזים, שיווק פרסם היה אחראי על הבנייה" ותפקידו כלל "פיקוח הנדסי, תיאומים מול הקבלן, התאמה לתוכניות". מר אילן ביקש לא להתייחס באופן ישיר לשאלה שביקשה להגדיר את הזמן הממוצע ביום עבודה שבו התובע היה חשוף לשמש, אך הסביר ש"הוא היה בא לשטח פעם ביום ונשאר שעה (פלוס מינוס), מבחינתי הוא ניהל את הפרוייקטים" והיה "מעורב מאד בכל מה שקרה בשטח". הוא אמנם "לא מנהל עבודה שישב בשטח מהבוקר עד הערב, אך הוא כן היה נמצא ונוכח בשטח". בית הדין סבור שעדותו של מר אילן תומכת במסקנה שבחלק משמעותי מימי העבודה של התובע, הוא היה באתרי בנייה והיה חשוף לשמש.
השאלות שיוצגו למומחה: מהי המחלה ממנה סובל התובע? האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הליקוי, ולעניין זה קיומו של קשר סיבתי נקבע אם סבירה יותר המסקנה שהיו לתנאי עבודתה תרומה כלשהי להתפתחות, להאצת או להחמרת המחלה מאשר המסקנה שלא היו להם כל תרומה כזו.
לבסוף – אם הגעת למסקנה שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה – האם משקלם בתוך כלל הגורמים שתרמו להתפתחות, האצת או החמרת המחלה, מגיעה כדי 20% מכלל הגורמים? החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד, לאחר שתחלוף התקופה להגשת בקשה לרשות ערעור על החלטה זו, או ככל שתוגש – כפוף לתוצאותיה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2020 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

יצוין כי מינויו של מומחה המטולוג נעשה על פי פסק דינו של בית דין זה בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המשיבה (בר"ע (ארצי) 29508-11-15 מיום 6.1.16; להלן: פסק הדין הקודם), לאחר שבשלב ראשון מונה דרמטולוג (בהיתחשב בכך שבשנת 1991 המנוח חלה בסרטן עור, ומחלה זו הוכרה כפגיעה בעבודה נוכח חשיפתו לשמש).
...
משכך, גם אם בדרך כלל בתיקים מסוג זה מקובל למנות מומחה תעסוקתי, לא שוכנענו כי מוצדק לאחר שבע שנות התדיינות להחזיר כיום את התיק לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה נוסף.
המוסד הפנה ל-עב"ל (ארצי) 3528-06-18 המוסד לביטוח לאומי - אברהם אהרון ברזילי (2.4.19), בו נקבע כי "אמנם, יש הבחנה בין קשר סיבתי משפטי וקשר סיבתי רפואי... אולם גם הקביעה המשפטית צריכה להיות מעוגנת דיה בנתונים רפואיים, ולא השתכנענו כי חוות הדעת של המומחה הרפואי במקרה הנדון מעמידה עוגנים שניתן להשעין עליהם קביעה בדבר קשר סיבתי משפטי". דברים אלה מקובלים עלינו אך להבדיל מאותו מקרה בהליך שלפנינו שוכנענו, כפי ששוכנע גם בית הדין האזורי, כי חוות הדעת של ד"ר קורנברג מעמידה עוגנים מספיקים.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פקיד תביעות מטעם הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, דחה את תביעת התובעת, גננת במקצועה, להכרה במחלת עור בה לקתה כפגיעה בעבודה, בעקבות חשיפה לשמש ובמסלול המקרוטראומה.
מחלת סרטן העור מסוג Basal Cell Carcinoma ((BBC ומסוג Spuamous cell carcinoma (SCC), שאובחנה אצל התובעת, מוכרת כפגיעה בעבודה.
...
התובעת גם ציינה שבניגוד לחוות דעת מטעמה, המומחה לא נדרש לשתי מחלות נוספות שנתגלו אצלה, אך בהינתן המסקנה שאליה הגיע, אין היא עומדת על טענותיה בקשר לאלו.
על רקע המסגרת הנורמטיבית שלעיל, ולאחר ששקלנו את טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, וננמק: ראשית המומחה קבע בחוות דעת מנומקת, שניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% את קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו הוא סובלת.
שנית הנתבע בסיכומיו שם את הדגש על כך שמלכתחילה גיבש המומחה את מסקנותיו על יסוד עובדות שגויות – הוא כלל בתשתית העובדתית אמירה לפיה התובעת נחשפה לשמש במשך ארבע עד שש שעות ביום, בעוד שבפועל ובהתאם לתשתית העובדתית המוסכמת היא נחשפה לשמש רק במשך שעתיים ביום – אך עניין זה תוקן, לאחר בקשת הנתבע, ובהמשך נמסרה חוות-דעת המומחה על יסוד העובדות הנכונות (שעתיים חשיפה יומית לשמש בלבד); שלישית איננו מקבלים את טענת הנתבע לפיה המומחה לא התייחס למנגנון הפגיעה, ולא הסביר כיצד יש בו כדי לגרום לפגיעה מיקרוטראומטית.
סוף דבר התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובע להכיר במחלת סרטן העור והנגעים בעורו כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה - 1995 (להלן- חוק הביטוח הלאומי), כמחלת מיקצוע או על יסוד עילת המקרוטראומה.
ביום 28.7.20 הגיש התובע את תביעתו לנתבע להכרה בפגיעה בעבודה בגין: "עבודה במשך שנים בתחום החקלאות ובתחום שיווק מוצרים והתקנתם תוך חשיפה לשמש, כמפורט במכתב הנילווה, כתוצאה מכך נגעים בעור "[footnoteRef:1].
...
] כך שבכל הנוגע לתקופה הראשונה, לאור הצגת המידע בתצהירו באופן חסר, במיוחד ביחס לשעות החשיפה לשמש כאשר לא הגיע עד מטעם הקיבוץ להעיד על היקף העבודה ומשכה, מצאנו כי לא ניתן לקבל את גרסת התובע ביחס לכך בתצהירו.
הנה כי כן, כפי שפירטנו לעיל, גם בתקופה הראשונה בעבודתו כחקלאי וגם בתקופה השנייה בעבודתו כעצמאי, מצאנו כי גרסת התובע לא יכולה להתקבל בשל מארג הראיות שהוצג לפנינו וחשיפת המידע החלקי על ידי התובע.
משלא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בעבודה על פי עקרון המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו