הכרה במחלת עור כמחלת מקצוע מינוי מומחה רפואי

בתאריך 26/7/13 ענה המומחה הרפואי על שאלות הבהרה נוספות שנשלחו אליו בזו הלשון: "2א. בתאור הפריחה בתאריכים הנ"ל מתוארים סדקים רבים בצבע כהה בכפות וגבות הידיים ויובש. ממצאים אלו תוארו על ידי רופאה מומחית ברפואה תעסוקתית ולא על ידי רופא מומחה ברפואת העור. אני מבקש להדגיש שלא כל פריחה המופיעה בידיים הנה פריחה הקשורה למחלה תעסוקתית. כאשר נרשמו אבחנות רפואיות על ידי רופאי עור, האבחנה המתאימה לרישום היתה דלקת עור ראשונית איריטנטית (על רקע גירוי חוזר של העור), דלקת עור אלרגית ממגע או סיבות אחרות לדלקת עור בידיים.

מניסיוני כרופא מעל 21 שנה, מתוך הכרת הספרות העולמית בנושא ולאחר קריאה חוזרת ומעמיקה של הרשומה הרפואית של מר ברק, אני קובע שהתרומה של העובדה להחמרת מחלת העור היתה לא יותר מ-10% (עשרה אחוזים)".

ב"כ התובע שוב ביקש לפסול את חוות דעת המומחה ולמנות מומחה רפואי אחר בנימוק, כי המומחה הרפואי נימנה על האסכולה הגורסת, כי מבחני המטלית הם אלה שקובעים את הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי העבודה לבין מחלת המיקצוע ו/או תאונת עבודה על פי עיקרון המקרוטראומה.

...

מניסיוני כרופא מעל 21 שנה, מתוך הכרת הספרות העולמית בנושא ולאחר קריאה חוזרת ומעמיקה של הרשומה הרפואית של מר ברק, אני קובע שהתרומה של העובדה להחמרת מחלת העור היתה לא יותר מ-10% (עשרה אחוזים)".

בנסיבות אלה אין הצדקה משפטית לפסילת חוות דעת המומחה ו/או למינוי מומחה רפואי נוסף והבקשות בנדון של ב"כ התובע – נדחות בזאת.

לסיכום קובע המומחה כי לא ניתן לקבוע שמדובר במחלת מקצוע ואין להכיר במחלה זו שנגרמה עקב עבודתו של התובע.

לאור האמור לעיל אני קובעת, כי מחלת העור ממנה סובל התובע איננה בגדר מחלת מקצוע ו/או תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה אלא מדובר בתהליך תחלואתי בלבד.

בנסיבות אלה – התביעה נדחית בזאת.

זוהי תביעה להכיר במחלת עור של התובע כמחלת מיקצוע ו/או תאונת עבודה מסוג מקרוטראומה.

מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, פרופ' רוני וולף, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 6/1/15 והשיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו מטעם בית הדין בתאריך 18/3/15.

מדובר בקשר סיבתי קלוש, אשר לא ניתן להסתמך עליו כדי לקבוע קשר סיבתי רפואי בנסיבות תיק זה. על כן אנו קובעים, כי מחלת העור (דרמטיטיס) בשתי כפות ידיו של התובע הנה על רקע תחלואתי בלבד, ללא קשר סיבתי רפואי או משפטי לתנאי עבודתו של התובע כמורה, כמתואר לעיל.

...

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: מחוות דעת המומחה, פרופ' רוני וולף, עולה, כי התובע סובל מדלקת עור (דרמטיטיס) בגבות ובכפות ידיו.

מדובר בקשר סיבתי קלוש, אשר לא ניתן להסתמך עליו כדי לקבוע קשר סיבתי רפואי בנסיבות תיק זה. על כן אנו קובעים, כי מחלת העור (דרמטיטיס) בשתי כפות ידיו של התובע הינה על רקע תחלואתי בלבד, ללא קשר סיבתי רפואי או משפטי לתנאי עבודתו של התובע כמורה, כמתואר לעיל.

לאור האמור לעיל – התביעה נדחית בזאת.

זוהי תביעה להכיר במחלת עור של התובע כמחלת מיקצוע ו/או תאונת עבודה מסוג מקרוטראומה.

מינוי מומחה רפואי פרופ' אריה אינגבר מנהל מחלקת עור בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוו"ד רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו. שכ"ט המומחה ישולם מקופת ביה"ד כמקובל.

...

זוהי תביעה להכיר במחלת עור של התובע כמחלת מיקצוע ו/או תאונת עבודה מסוג מקרוטראומה.

מינוי מומחה רפואי: מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, פרופ' אריה אינגבר, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך.

כך שלא מדובר בכל מקרה ברשלנות של מקום העבודה, אלא אם כן לאחר שהמחלה כבר הופיעה באופן גלוי, מנעו מהתובע לקבל טפול רפואי מתאים.

בתאריך 3/12/14 הודיע ב"כ הנתבע בכתב לבית הדין, כי לאור חוות דעת המומחה, פרופ' אריה אינגבר, החליט הנתבע להכיר עקרונית בפגיעת העור ממנה סובל התובע, Allergic Contact Dermatitis, כפגיעה בעבודה.

...

לאור האמור לעיל אני קובעת, כי התובע חלה במחלת Allergic Contact Dermatitis כתוצאה מחשיפתו בעבודה לחומר אלרגן FUXYL K-400.

בית הדין האיזורי החליט, שאין מקום למנות מומחה בנושא הקשר הסיבתי בין עבודתו של המנוח לבין הופעת מחלת סרטן הלמפומה, אולם כן מינה מומחית נוספת, ד"ר אגאי, אשר אימץ מסקנות פרופ' כראל.

המומחה הראשון - פרופ' כראל אמר בנושא זה: "באשר לשאלה הנוספת, שהוצגה בפני לגבי האפשרות שמחלת סרטן העור (שהוכרה כמחלת מיקצוע) תרמה גם היא לפטירת המנוח, אבקש להפנותה למומחה בתחום ההמטולוגיה/אונקולוגיה מן הטעמים הבאים: א. שתי המחלות הופיעו בסמיכות זמנים די קרובה (כשנה). ייתכן וקיים קשר או מנגנון האחראי להתפרצות שתי המחלות (פגיעה אימונולוגית). ב. ייתכן ומהלך הטיפול בסרטן העור הושפע על ידי מהלך הטיפול וסוג הטיפול בלימפומה. נושאים אלה אינם בתחום מומחיותי ולא אוכל לחוות עליהם דיעה". המומחה השני - על כן התמנתה ד"ר אסתר אגאי, מנהלת המכון ההמטולוגי מהמרכז הרפואי כרמל, כמומחית - יועצת רפואית, ובין היתר חיוותה דעתה כי: "תהליך התפתחות סרטן מורכב ביותר והתא עובר שינויים במספר שלבים עד שהופך לתא סרטני.

...

בתשובה לשאלה, מדוע פרופ' שקלאי הגיע למסקנה אחרת, השיב פרופ' כראל: "לא עמדו בפניו נתונים ברורים ומדויקים על אופי החשיפה של מר רביב במשך שנות עבודתו, ומכאן נובע השוני במסקנותיו. הספרים שהוא מצטט באשר לקשר שבין חשיפה לבנזן לבין הארעות ממאירויות הנה חשובה ומוכרת, אך היא עוסקת באותם מצבים שבהם היתה חשיפה בפועל לבנזן. אין חולק על דעתו באשר לקרצינוגניות של בנזן או לקיומן של הנחות מדעיות (בספרות שציטט) לכך.

לסיכום: יש קשר סיבתי ברור בין חשיפותיו של מר רביב ז"ל לשמש במהלך עבודתו ובין סרטן העור בו לקה.

יש קשר ברור בין סרטן העור ומחלת הלימפומה וכן יתכן קשר ישיר בין החשיפה לשמש ומחלת הלימפומה ולכן אני קובע כי שתי המחלות קשורות סיבתית לחשיפתו התעסוקתית.

מכאן, כי הערעור מתקבל ועל המוסד לשלם למערערת הוצאות משפט בשתי הערכאות בסך 6,000 ש"ח בתוספת מע"מ. ניתן א' באדר ב' התש"ס 8.3.2000 בירושלים ויישלח לצדדים.