הכרה במחלת סרטן תאי הבסיס (BCC) בביטוח הלאומי

תביעת התובע להכרה במחלת הסרטן ממנה סובל הוא כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה עקב חשיפה ממושכת לקרני השמש, נדחתה על ידי הנתבע, מכאן ההליך אשר בפניי.

מחוות דעת המומחה עולה מפורשות כי אכן כטענת ב"כ הנתבע התובע אינו סובל מסרטן תאי בסיס (BCC) כנטען על ידו.

בשם לב להלכה הפסוקה על פיה ניתן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה אשר מונה כדי לייעץ לבית הדין בתחום הרפואי, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר (ראו- עב"ל 243/05 שמעון מסכה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.8.2007); עב"ל 648/06 ניסים לוי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2007); עב"ל עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.2.2008)), ובהיעדר פגמים כלשהם בחוות הדעת , התוצאה היא כי אין כל בסיס שלא לאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו (ראו- עב"ל 1608/04 שלום אזולאי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (מיום 27/1/10)).

...

משהמומחה לא נדרש להשיב לשאלה בעניין נגעים באיברים שאינם חשופים לשמש, לא הובהר כיצד משפיע הדבר על מסקנותיו ולא הוכחו טענות התובע בפרט לעניין הליקוי הנטען על ידו על כן, יש לדחות את התביעה.

טרם סיום אציין כי שקלתי את טענת הנתבע על פיה יש לדחות את התביעה משעה שלא הוכחה מחלת BCC.

בשם לב להלכה הפסוקה על פיה ניתן משקל מיוחד לחוות דעת המומחה אשר מונה כדי לייעץ לבית הדין בתחום הרפואי, שכן אובייקטיביות המומחה מטעם בית הדין רבה יותר (ראו- עב"ל 243/05 שמעון מסיכה – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.8.2007); עב"ל 648/06 ניסים לוי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 27.1.2007); עב"ל עב"ל 310/07 בשארה באסם – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 3.2.2008)), ובהעדר פגמים כלשהם בחוות הדעת , התוצאה היא כי אין כל בסיס שלא לאמץ את קביעות המומחה בחוות דעתו (ראו- עב"ל 1608/04 שלום אזולאי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (מיום 27/1/10)).

סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כי יש להכיר בנגעים מהם סובל התובע KERATOSES) (SOLARׂ ׂׂכפגיעה בעבודה , הקשורה בקשר ישיר לתנאי עבודתו בחשיפה מצטברת לשמש.

בבית-הדין האיזורי לעבודה בחיפה ב"ל 13166-06-11 בפני כב' השופטת מיכל נעים דיבנר נציגת עובדים – גב' לאה נוישול התובעת: שושנה חקר ע"י ב"כ - עוה"ד איתן פלג הנתבע: המוסד לביטוח לאומי על ידי הלישכה המשפטית – עוה"ד ירושלמי החלטה

תביעה זו הוגשה כנגד החלטת הנתבע לדחות תביעת התובעת להכיר בסרטן תאי הבסיס, בו היא לוקה, כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה.

בחוות דעתו קבע המומחה, כי אצל התובעת התגלו גידולים מסוג סרטן תאי בסיס (BCC) בעור הפנים והיא עברה, לפחות, 5 כריתות של גידולים אלה.

בסיכומיה, ביקשה התובעת להכיר במחלה ממנה היא סובלת כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, וזאת לאור תנאי עבודתה החל משנת 2000 בחשיפה לשמש וכן על יסוד קביעת המומחה, לפיה לתנאי עבודה אלה היתה תרומה בשיעור 40% על הופעת המחלה.

...

בהחלטת בית הדין מיום 9.12.12 קבענו, כי הגם שמקובלת עלינו טענת הנתבע כי המומחה לא נימק ופירט כנדרש את תשובותיו לשאלות ההבהרה, תוך התייחסות לכל הנתונים הרלבנטיים אליהם נדרש להתייחס, עדיין אין בכך כדי לפסול את חוות דעתו; יחד עם זאת, התרנו הפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה, אשר היו חיוניות להבהרת קביעותיו בתשובותיו לשאלות ההבהרה המקוריות ולמתן הכרעה בתיק.

לדעת התובעת, לא קיימת כל הצדקה עובדתית או משפטית המחייבת סטייה מהאמור בחוות דעת המומחה, כאשר בפסיקה נקבע כי די בתרומה של 20% לתנאי העבודה על הופעת הפגיעה לצורך הוכחת הקשר הסיבתי – ומשכך דין התביעה להתקבל.

דיון והכרעה לאחר עיון בסיכומי הצדדים, בחוות דעת המומחה ובמכלול תשובותיו לשאלות ההבהרה, מצאנו כי אכן מקרה זה נמנה עם המקרים בהם מוצדק למנות מומחה נוסף, כפי שיבואר להלן.

בהנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופטת נ. ארד מיום 1.5.10, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (להלן – הנחיות הנשיאה), נקבע כדלקמן: "מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה." סעיף 17 להנחיות הנשיאה מונה את הטעמים המצדיקים מינוי מומחה רפואי נוסף, בזו הלשון: "בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו." בנסיבות המקרה שלפני, ולאחר שבשתי הזדמנויות לא נתן המומחה מענה מנומק לקביעה לפיה ייחס 40% מהפגימה לתנאי עבודתה של התובעת, נחה דעתי כי נדרשת חוות דעת נוספת לשם הכרעה בהליך.

  סוף דבר על יסוד המפורט לעיל – בתיק ימונה מומחה נוסף למחלות עור ומין אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובעת לבין המחלה ממנה היא סובלת.

פתח דבר התובעת הגישה לנתבע תביעה להכרה במחלת הסרטן ממנה היא סובלת, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן – החוק).

בחוות דעתו, פירט המומחה השני את המחלה ממנה סובלת התובעת ואת גורמי הסיכון להופעתה ולאחר מכן קבע, שאין קשר בין החשיפה לשמש בעבודת התובעת לבין נגעי ה-BCC (קארצינומה של תאי הבסיס) שהתגלו בעורה, זאת ממספר נימוקים שפירט בחוות דעתו.

...

התובעת הוסיפה וטענה, כי לא קיימת כל הצדקה עובדתית או משפטית המחייבת סטייה מהאמור בחוות דעת המומחה הראשון, כאשר בפסיקה נקבע כי די בתרומה של 20% לתנאי העבודה על הופעת הפגיעה לצורך הוכחת הקשר הסיבתי – ומשכך דין התביעה להתקבל.

המומחה הראשון לא נימק ופירט תשובותיו כנדרש, תוך התייחסות לכל הנתונים הרלבנטיים אליהם נדרש להתייחס; אולם, חרף הקושי שהתעורר בחוות דעת המומחה הראשון, לא נעתרנו בנקל לבקשת הנתבע לפסילת המומחה והעדפנו למצות את מנגנון שאלות ההבהרה טרם הגעה למסקנה כי נוכח אותו קושי, יש למנות מומחה נוסף או אחר (ראה החלטה מיום 9.12.12).

אולם, לאחר בחינת שתי חוות הדעת אנו סבורים כי יש להעדיף את חוות הדעת של המומחה השני, בהיותה מפורטת, מנומקת ומוסברת היטב, בשונה מחוות הדעת הראשונה, בה לא פירט המומחה את הערכתו/הצעתו הלקונית והשרירותית (אף לשיטת המומחה עצמו), ואשר אינה עונה כנדרש על השאלות שהופנו אליו.

בהקשר זה נוסיף, כי אין בידינו לקבל את הטענה המשתמעת מסיכומי התובעת, כי על בית הדין להעדיף תמיד את חוות הדעת "המיטיבה" עם המבוטח ולהפעיל את הספק לטובתו, שכן אף בעניין מלניק העדיף בית הדין הארצי לאחרונה את חוות הדעת השוללת את הקשר הסיבתי על פני חוות הדעת המכירה בו, ודבריו יפים גם לענייננו: "29. במקרה הנוכחי יש מקום להתבסס רק על חוות הדעת הראשונה ועל חוות הדעת השנייה, ככל שהיא תומכת בחוות הדעת הראשונה, ואכן היא תומכת בה בחלקים שהזכרנו. חוות הדעת הראשונה היא חד משמעית ללא שמא כלשהו, ולכן על פיה תיפול ההכרעה בתיק זה. חוות דעת זו קובעת חד משמעית, כי קשר סיבתי בין תנאי עבודת המשיב למחלותיו - אין. לעומתה, כאמור, חוות הדעת השנייה מבוססת במידה רבה על הנחות, המצביעות על יותר ספק מאשר ודאי." סוף דבר על יסוד כל המפורט לעיל, ובהסתמך על חוות הדעת של המומחה השני שהינה עדיפה בעינינו, אנו קובעים כי התובעת לא השכילה להוכיח את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה לבין המחלה ממנה היא סובלת – ומשכך דין תביעתה להכרה במחלתה על דרך המיקרוטראומה להידחות בהתאם.

השאלה הדרושה להכרעתי בהליך זה היא האם יש להכיר במחלת הסרטן ממנה סובל התובע (BCC) , כתאונת עבודה אשר נגרמה עקב חשיפת התובע לקרני השמש במהלך עבודתו.

במחקר אחר נמצא יחס הפוך בין פגיעה ברקמת החיבור כתוצאה מחשיפה לשמש (SOLAR CLASTOSIS) לבין סרטן תאי בסיס, ולא נמצא קשר בין קמטים לבין BCC, בנגוד למחקר הקודם.

עוד נקבע כי ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה (עב"ל 1608/04 שלום אזולאי - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (מיום 27/1/10)).

...

לאור קביעות המומחה מהן עולה כי הקשר הסיבתי עומד על 20% בלבד, לא מתקיים הקשר הסיבתי הנדרש על כן, יש לדחות את התביעה.

לאור האמור לעיל, משעה שהמומחה ערך בדיקה דו שלבית , תחילה קבע כי קיים קשר סיבתי בשיעור העולה על 50% ולאחר מכן בחן את השפעת העבודה ביחס לגורמים אחרים וקבע כי עולה היא על 20% , התוצאה היא כי בהתאם לחוות דעת המומחה, קיים קשר סיבתי בין חשיפת התובע לקרני השמש במהלך עבודתו ובין המחלה ממנה סובל הוא.

סוף דבר לאור כל המקובץ ובהתבסס על קביעות המומחה בחוות דעתו, דין התביעה להתקבל.

לפנינו תביעה להכיר במחלת סרטן העור ונזקי השמש מהם סובל התובע כפגיעה בעבודה, עקב חשיפה ממושכת לשמש במהלך העבודה.

לשאלה האם ישנו קשר סיבתי בין המחלה לעבודה, השיב המומחה בחיוב תוך שהוא מציין כי "ה- Solar keratosis כפי ששמם (Solar"") מעיד, נגרמים במישרין ע"י קרינת שמש מיצטברת" וכן הוסיף כי "חשיפה לשמש, לקרניים האולטרה סגולות, הוא גורם הסיכון הסביבתי החשוב ביותר להופעת הגידולים העוריים הממאירים, כולל סרטן תאי בסיס (BCC)". באשר לנגע מסוג BCC, הציג המומחה שתי גישות וציין כי הוא מעדיף את הגישה האחרונה משנת 2011, לפיה "נמצא קשר סטטיסטי מובהק בין עובדים בעבודות חוץ דהיינו בין אלה החשופים לשמש בעבודתם לבין עובדי פנים...". זאת מאחר והמחקר האמור מבוסס על "ניתוח ממוחשב של עבודות מחקר קודמות" ולפיכך לדעתו בעל מהימנות גבוהה ביותר.

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה יכולה להיות בדרך של תאונת עבודה (לרבות בדרך של תורת המיקרו-טראומה) או מחלת מיקצוע.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בכלל החומר שהונח לפנינו, ובעיקר בחוות דעת המומחה ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה ושקלנו טענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

לא מצאנו, בנסיבות העניין שבפנינו, הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מהאמור בחוות הדעת.

על יסוד כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה אותה אנו מאמצים, אנו קובעים כי התביעה מתקבלת.