הכרה במחלת לב ע"י ביטוח לאומי כתאונת עבודה

על פי הלכה פסוקה, על מנת שניתן יהיה לקשור קשר עובדתי, סיבתי בין הארוע הלבבי שהיה לתובע לבין עבודתו, יש להוכיח קיומו של "ארוע חריג" בעבודה כתנאי ראשוני להכרה במחלת לב כתאונת עבודה, ונטל הראיה להוכחה זו מוטל על התובע (ראה: דב"ע נד/0-268 ניב יוסף נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע י"ח 315 ).

כמו כן נפסק בהקשר זה כי יש לייחס משקל להעדר היתייחסות לרקע התאונה על ידי המבוטח בבואו לקבל טפול, ובהיעדר היתייחסות כאמור אין פרושו תמיד אי קיום ארוע תאונתי וכי הדבר תלוי בנסיבותיו של המקרה ובראיות האחרות המוגשות לבית הדין והתרשמותו מהן (דב"ע נד/37-0 ציון גירת נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם).

...

מהראיות והעובדות שהוצגו בפני בית הדין לא מצאנו כי ביום קרות האירוע, נגרם לתובע מתח נפשי מיוחד היכול לגרום לאוטם.

לאור כל האמור לעיל במצטבר, לא עלה בידי התובע להוכיח שאירע לו אירוע חריג בעבודה ביום 14.11.18.

לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 56399-12-20 15 פברואר 2022 לפני: כב' השופט נוהאד חסן נציג ציבור (עובדים) מר **** אמזלג נציג ציבור (מעסיקים) מר מתי שחם התובע **** רוסי ע"י ב"כ: עו"ד ליאת צוקר חן הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יעל יעקובי פסק דין

על פי הלכה פסוקה, על מנת שניתן יהיה לקשור קשר עובדתי, סיבתי בין הארוע הלבבי שהיה לתובע לבין עבודתו, יש להוכיח קיומו של "ארוע חריג" בעבודה כתנאי ראשוני להכרה במחלת לב כתאונת עבודה, ונטל הראיה להוכחה זו מוטל על התובע ( דב"ע (ארצי) נד/0-268 ניב יוסף - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כח(1)143 מיום 25.01.1995).

...

זאת ועוד, העדר התייחסות לנסיבות קרות האירוע בעבודה במסמכים הרפואיים של התובע, בדוח תאונת עבודה ראשוני של החברה, וברישום טופס התביעה לנתבע (נ/2), מחזקים את המסקנה שהאירוע שמייחס התובע בתביעתו אינו אירוע חריג בשגרת העבודה הרגילה.

לאור כל האמור לעיל במצטבר, לא עלה בידי התובע להוכיח שארע לו אירוע חריג בעבודה ביום 22.08.2019.

סוף דבר - התביעה נדחית.

רקע כללי        בפנינו תביעתו של ד"ר נעמה פייסל (להלן: "התובע"), להכיר בארוע לבבי שארע לו ביום 11.10.2018  כפגיעה בעבודה, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו להכיר בארוע לב שעבר כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה –1995, (להלן-  החוק) בכתב התביעה התובע בקש לייחס את הופעת הארוע הלבבי שאירע לו ביום 11.10.2018, ללחץ בו היה נתון לאחר שקבל לטענתו באותו היום פרוטוקול/סיכום שיחה (שהתקיימה ב-7/10.18) שבו צוין שהמנהלת אינה מרגישה שהתובע הצטער על היתנהלות שאירעה ביום 4.10.18 ויש בכוונתה לזמנו לשימוע בפני נציגי ההנהלה, ולכן לטענתו ניכנס ללחץ נפשי כי חשב שהוא עלול לאבד את מקום עבודתו.

דיון והכרעה סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר תאונת עבודה כדלקמן: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". על מנת שיוכר אוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח קיומו של ארוע חריג בעבודתו של התובע.

על פי הלכה פסוקה, על מנת שניתן יהיה לקשור קשר עובדתי, סיבתי בין הארוע הלבבי שהיה לתובע לבין עבודתו, יש להוכיח קיומו של "ארוע חריג" בעבודה כתנאי ראשוני להכרה במחלת לב כתאונת עבודה, ונטל הראיה להוכחה זו מוטל על התובע.

יש להניח כי אדם הפונה לטפול רפואי ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול נכון קל וחומר כשמדובר ברופא, (דב"ע מב/0-160 אבו ערב עלי - המל"ל פד"ע טו 281, ועב"ל 368/99 שלמה יצחק- המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג' (53) 31): "...אכן, יש מקום להעניק משקל ראייתי לרישומים הרפואיים, בהיותם רישומים אובייקטיבים, הנערכים בזמן אמת, הנערכים על ידי איש מיקצוע שאין לו עניין במשמעות המשפטית של הרישום או בתוצאתו.

...

לפיכך, גרסה זו של התובע נדחית, לאור הסתירות בגרסתו כאמור.

  לאור כל האמור לעיל במצטבר, משנמצאו סתירות בגרסת התובע, מהנימוקים שפורטו לעיל, לא הוכח קיומו של אירוע חריג בעבודה ביום 11.10.18.

לפיכך- התביעה נדחית .

בפנינו תביעתו של מר מסארוה חוסני (להלן: "התובע"), להכיר בארוע לבבי מיום  7.7.2019 כפגיעה בעבודה, לאחר שהמוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו להכיר בארוע לב שעבר כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה –1995, (להלן-  "החוק").

יש לזכור כי, בהוכחת ארוע תאונתי בית הדין נוטה לייחס משקל מיוחד לאנמנזה הרפואית הראשונה, שם מוסר החולה את האמת, בבואו לקבל את הטיפול הרפואי המתאים, כפי שנאמר בעב"ל 368/99 שלמה יצחק – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג(53) 31: "...אכן, יש מקום להעניק משקל ראייתי לרישומים הרפואיים, בהיותם רישומים אובייקטיבים, הנערכים בזמן אמת, הנערכים על ידי איש מיקצוע שאין לו עניין במשמעות המשפטית של הרישום או בתוצאתו.

...

  לאור כל האמור לעיל במצטבר, משנמצאו סתירות בגרסת התובע, מהנימוקים שפורטו לעיל, לא הוכח קיומו של אירוע חריג בעבודה ביום 7.7.19 לפיכך- התביעה נדחית .

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 48674-03-22 29 אוגוסט 2023 לפני: כב' השופט אורן שגב המערער: יחזקאל עידה ע"י ב"כ: עו"ד אלישר פיינגרש המשיב: המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד יעקובי פסק דין

מעיון בפרוטוקול עולה כי ועדת הערר מצאה כי המערער לקה באוטם שריר הלב בקיר הקידמי ביום 1.9.2019 וכן כי הוא סובל ממחלת לב כלילית משנת 2006: "התובע לקה באוטם שריר הלב בקיר הקידמי 09.2019 שהוכר כתאונת עבודה סובל ממחלת לב כלילית משנת 2006 שהצריכה פתיחת אנגיופלסטית של שני עורקים בעברו." בנסיבות אלה, חל בעיניינו של המערער פריט ליקוי 9(1)(ד)(1) שבתוספת הראשונה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 הקובע כי לעניין קביעת דרגת נכות למחלת לב כלילית עם אוטם שריר הלב יתבצע כדלקמן: מחלת לב כליליתCoronary Artery Disease ) ) קביעת דרגת הנכות למחלת לב כלילית עם אוטם שריר הלב המתבטא בתעוד של אקג, במיפוי לב או ב- ECHOעם איזור ברור, או מחלת לב כלילית עם איסכמיה הפיכה המתבטאת במיפוי לב, ב ECHO-במאמץ, או צינתור עם חסימה מעל - 50% בעורק כלילי, תהיה לפי הטבלה שלהלן.

...

21.2.22 - לסיכום על פי בדיקת אקו וארגומטריה עדכניות לא נצפתה פגיעה מיוקרדיאלית בעקבות התאונה הנדונה לפי כך הועדה קובעת כי לא נותרה נכות.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל וזאת מהטעמים המפורטים להלן.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל דין הערעור להתקבל באופן שעניינו של המערער יוחזר לוועדת הערר בהרכבה מיום 21.2.2022 על מנת שזו תפעל כדלקמן: ועדת הערר תשקול בשנית קביעתה לאחר שתיתן דעתה לאמור ברישא לתקנה 9 (ד) (1) וכן תיתן דעתה לכך שעל פי מבחן המאמץ למערער מקטע פליטה של 60%, עומס בשיעור 5.4 ((METS בחלוף 3:42 דקות מאמץ.