הכרה במחלת כבד כתאונת עבודה

" סעיף 120 לחוק שכותרתו "סייג לקביעת דרגת נכות" מוסיף וקובע כדלקמן: "(א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה..." בפסק הדין צפיר (בל (חי') 35681-11-21 צפיר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 20.6.22) אליו הפנה המשיב, תיאר בית הדין את המסגרת הנורמאטיבית במקרה בו הוכרה פגיעת המבוטח על דרך מחלת מיקצוע, כבעניינינו, תוך שנקבע כדלקמן (סע' 9): 9". כאשר המבוטח הוכר כמי שניפגע בעבודתו על דרך המקרוטראומה או במחלת מיקצוע, על הועדה המבקשת לקבוע לבחון מהי דרגת הנכות הנובעת מהפגיעה שהוכרה, לבחון את השאלות הבאות (בר"ע (ארצי) 74509-06-20 סומך – המוסד לביטוח לאומי (25.4.2021); בר"ע (ארצי) 42016-03-21 שלמה שלם – המוסד לביטוח לאומי (1.7.2021)):

" בהילכת יונס סואעד (עב"ל (ארצי) 19817-08-11 יונס סועאד – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.3.12) נדון עניינו של מבוטח שסבל ממחלת אסטמה שהוכרה כמחלת מיקצוע על רקע עישון כבד תוך שנפסק, כי אף שההתחשבות בנזקי העישון אינה אמורה להבחן אצל המערער כ"מצב קודם" כפי שהוגדר והובהר בהילכת מרגוליס, "עדיין נתונה מלוא הסמכות לועדה, ואף מחובתה הדבר לפי הוראת סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי, לקבוע באיזו מידה נובעת נכותו של המערער מן העבודה ... משמע, ככל שהועדה סבורה כי השפעת העבודה על נכותו הכוללת של המערער היא אך השפעה חלקית, חובה עליה לקבוע איזה חלק מן הנכות אין לייחס לעבודה, ולנמק החלטתה." מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון מיום 5.7.22, מצאתי, כי דין העירעור להדחות, כפי שיפורט להלן.

...

" לסיכום, קבעה הוועדה: "לאור העובדה כי גם הנ"ל סובל ממחלה ניוונית של ע"ש צווארי מעידה כי יש תרומה נכבדת לתחלואה הטבעית.

מנגד, טען ב"כ המשיב, כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות.

" בהלכת יונס סואעד (עב"ל (ארצי) 19817-08-11 יונס סועאד – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.3.12) נדון עניינו של מבוטח שסבל ממחלת אסטמה שהוכרה כמחלת מקצוע על רקע עישון כבד תוך שנפסק, כי אף שההתחשבות בנזקי העישון אינה אמורה להיבחן אצל המערער כ"מצב קודם" כפי שהוגדר והובהר בהלכת מרגוליס, "עדיין נתונה מלוא הסמכות לוועדה, ואף מחובתה הדבר לפי הוראת סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי, לקבוע באיזו מידה נובעת נכותו של המערער מן העבודה ... משמע, ככל שהוועדה סבורה כי השפעת העבודה על נכותו הכוללת של המערער היא אך השפעה חלקית, חובה עליה לקבוע איזה חלק מן הנכות אין לייחס לעבודה, ולנמק החלטתה." מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון מיום 5.7.22, מצאתי, כי דין הערעור להידחות, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר על יסוד כל האמור – הערעור נדחה.

תורת המקרוטראומה היא פיקציה משפטית שמטרתה להרחיב את המקרים שיוכרו כפגיעה בעבודה כאשר הפגיעה אינה נכללת ברשימת "מחלות המיקצוע", שהיא רשימה סגורה או כאשר הפגיעה אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל הנובעת מארוע תאונתי.

ב"ל (איזורי ב"ש) 1349/07 אברהם פריגוז'ין - המוסד לביטוח לאומי (07.01.2010) עובד במפעל שנחשף במסגרת עבודתו למתכות כבדות.

...

] סוף דבר מתוך הראיות של התובע עולה כי עד לשנת 2006 התובע לא הצליח להוכיח תשתית עובדתית נדרשת ביחס לחשיפה לחומרים, סוג החומרים, תדירות החשיפה.

לאור האמור, מצאנו כי לא ניתן לבסס תשתית עובדתית ראשונית לצורך העברת ענינו של התובע למומחה רפואי.

לאור האמור, התביעה נדחית.

מבוא וסקירת ההליכים בתיק – עניינה של התביעה שבנידון הנו בהכרה בפגימה בכבד ממנה סובל לטענתו התובע, כפגיעה בעבודה, ולפי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

בהתאם לאמור לעיל, מונה על ידי בית הדין ד"ר יעקב אסף כמומחה לרפואה פנימית (להלן: "המומחה הראשון"), והוא התבקש להשיב על השאלות הבאות, כדלקמן: מהן המחלות או הליקויים שמהם סובל התובע בכבד? האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקויים מהם הוא סובל? גם החמרת מצב הליקויים עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

...

ביום 28.6.2017 הוחלט על ידי בית הדין כי יש להעביר לידי המומחה הראשון את שאלות ההבהרה הבאות, כדלקמן: מהו היחס בין המשפט המצוין בתחתית עמ' 6 לחוות הדעת, שם נקבע כי "כדי שתהיה פגיעה תעסוקתית בכבד על רקע שימוש בממיסים אורגניים, צריך דרגת חשיפה המתבטאת בימי עבודה מלאים של 8 שעות בסמוך לחומר, לפחות 10 ימים בחודשיים, בתקופה רצופה של לפחות כשנה", לבין המשפט המופיע בעמ' 6 לחוות דעתך, ולפיו "בעבודתו של התובע כפי שתוארה לא היתה חשיפה מסוכנת לחומרים...", וכיצד הגיע המומחה הראשון למסקנה כי לא היתה בעבודת התובע חשיפה מסוכנת לחומרים? בהנחה שהתובע לא עבר כטענתו בדיקות סקר במהלך השנים, מהי משמעותו של נתון זה, והאם היה בו כדי להחמיר את מצבו של התובע? לטענת התובע הוא החל לסבול כבר בשנת 2002 מבעיות כבד.

לסיכום – לא מצאנו בטענות התובע במסגרת הודעתו האחרונה לבית הדין, או במסגרת כלל טענותיו וכפי שאלה הועלו במסגרת הליך זה, טעם חדש ו/או אחר, אשר מצדיק את דחיית חוות הדעת המפורטות והמנומקות של המומחים הרפואיים מטעם בית הדין.

מכאן, שאיננו יכולים לראות את התובע כמי שעלה בידיו להוכיח כדבעי את תביעתו, ושוכנענו – כאמור לעיל וכפי שפורט בהרחבה בעבר בהחלטותיו של בית הדין, כי יש לקבל את חוות הדעת של המומחים.

על כן, אנו קובעים בזאת כי דין התביעה שלפנינו להידחות.

תביעת התובע להכיר במחלת הכבד הלב כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי: "מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה". הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר מרק אלן לוי, מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין מחלת הכבד שבה לקה.

...

בהתייחס למחקר סיני משנת 2017 ציין המומחה כי במחקר נמצא קשר חיובי בין רמות עופרת אצל נבדקים והופעה של כבד שומני, אך לדבריו אין הדבר בהכרח מצביע על הופעת כבד שומני כתוצאה מעופרת וייתכן שהמסקנה צריכה להיות הפוכה, היינו, שכתוצאה מהכבד השומני שהביא לפינוי לקוי של העופרת בדם, נמצאו הרמות הגבוהות של העופרת.

המומחה מציין אבחנה נוספת לפיה "אנחנו לא בניגריה". אבחנה זו אומנם אינה ברורה עד סופה, אך מהמשך דברי המומחה עולה כי הוא סבור שלמשתנים סביבתיים נוספים קיימת השפעה וכי גם במחקר זה וגם במחקר משנת 2018 שהוצג בפניו מצאו אומנם קשר בין רמות עופרת גבוהות בדם להפרעה בסימנים בכבד, אך לא מצאו קשר למחלות וגם המסקנה במאמרים הייתה "אולי השפעה על תפקוד לקוי של מערכת מיץ מרה והכבד". מהדברים עולה, כי המומחה התייחס למאמרים שהוצגו בפניו ואולם סבר כי היקפם המחקרי מוגבל וכי אין התייחסות לגורמים סביבתיים היכולים להשפיע על התוצאה כאשר הוא מוצא שאין בהם בהכרח כדי להצביע על קשר סיבתי בין חשיפה לעופרת למחלת שחמת הכבד דווקא ועל כן לעמדתו, הם אינם נוגעים למקרה שבפנינו.

אשר על כן, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר מרק אלן לוי והנני קובעת כי אין לראות בתנאי עבודתו של התובע כפגיעה בעבודה על דרך מיקרוטראומה ודין התביעה - להידחות.

מונחת להכרעתנו תביעה להכיר בליקויי התובע בכף יד ימנית וכתף שמאל, כמחלות מיקצוע ולחילופין כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.

ההליך שלפנינו: התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בקרע ברצועה בכף יד ימין וכתף שמאל כפגיעה בעבודה עקב הרמת משאים כבדים.

...

לסיכום השיב המומחה על מלוא השאלות שבית הדין הפנה אליו, לרבות שאלות ההבהרה.

חוות דעת המומחה מנומקת כדבעי ולא מצאנו הצדקה עובדתית או משפטית לחרוג ממנה.

בהעדר קשר סיבתי בין הפגיעה בכף ידו הימנית של התובע לבין עבודתו, אנו דוחים את התביעה.