הכרה בליקויים ביד כתאונת עבודה

השתלשלות ההליכים ההליכים שלפני ניפתחו בתביעה שהגישה התובעת כנגד החלטת הנתבע (להלן: המוסד) מיום 21.7.2019 שלא להכיר בליקוי בידה הימנית כפגיעה בעבודה (ב"ל 61699-08-20).

...

התובעת עובדת כ-9 שעות ביום ושוכנעתי שברובן היא עבדה מול המחשב, אם כי נוסף על כך השתתפה בישיבות עבודה מעת לעת בהיקף שלא הוברר עד תום (עמ' 7, שורה 8).

כך תקופת העבודה ארוכה באופן משמעותי מזו שנדונה שם. לכן אני סבורה שגם עניינה של התובעת הוא לכל הפחות מקרה גבולי שמצדיק למנות מומחה בשאלת הקשר הסיבתי.

עמדתי היא כי התובעת לא עשתה דבר כדי לעמוד בסף ההוכחה המינימלי להוכחת היתכנות לקיומה של מחלת מקצוע כקבוע בפסיקה, ובנסיבות אלה דין טענתה לקיומה של מחלת מקצוע להידחות.

התשתית המשפטית תורת המקרוטראומה היא "פיקציה משפטית" שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה שאינה נכללת ברשימת "מחלות מיקצוע", שהיא רשימה סגורה[footnoteRef:2], ושאינה תאונת עבודה במובנה הרגיל.

] אין בידנו לקבל את האמור בתצהיר התובע בנוגע למשקל מכשיר הרתוך וההשחזה ובנוגע למשך זמן השמוש בו, מכיוון שבתביעת התובע להכרה בליקויים בידיו כפגיעה בעבודה הגיעו הצדדים להסכמה שונה.

...

הנתבע טען כי יש לדחות את התביעה.

בעניין שריקי נקבע שהמבוטח עבד פרק זמן משמעותי מעל גובה הכתפיים עם כלים רוטטים בעוד שבענייננו לא שוכנענו שהתובע עבד פרק זמן משמעותי עם מכשירים רוטטים מעל גובה הכתפיים.

] בנסיבות אלה לא עלה בידי התובע להצביע על פעולות חוזרות ונשנות בגבו ובצווארו במהלך עבודתו ולא מצאנו כי יש בעבודתו עם כלים קטנים שהרטט שבהם אינו משמעותי כדי להניח תשתית עובדתית לפגיעה בצוואר או בגב מכוח עילת המיקרוטראומה.

סוף דבר תביעת התובע להכרה בפגיעה בגבו ובצווארו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה – נדחית.

דיון והכרעה עסקינן בתובענה במסגרתה מבקשת התובעת להכיר בליקויים בידיה כפגיעה בעבודה.

כמו כן נקבע, כי: "יסודות של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המקרוטראומה..., בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הנם שניים, דהיינו, הארוע החצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב עבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו...לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.00).

...

לסיכום, טענה התובעת כי הפעולות החוזרניות אותן ביצעה עם שורש כף היד ואגודל ימין היו: ערבוב המבחנות ומכלי השתן, פתיחת וסגירת הפקקים על ידי הברגתם, לקיחת דם תוך הפעלת לחץ על האגודל ובסיסה בניגוב הדם ובלקיחתו ובלחיצות על המזרקים.

לאור כל האמור לעיל, יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי הרפואי.

מכל האמור לעיל עולה כי דין התובענה להדחות ללא מינוי מומחה.

התובע יליד שנת 1962 אשר עבד כבודק מיתקני חשמל וכתורן במתקני חשמל החל משנת 1987 עתר בתובענה דנן להכרה בליקויים שבידיו כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.

...

לסיכום, טען התובע כי הנתבע הכיר בפגיעות דומות אצל חלק מחבריו.

מכל האמור לעיל עולה, כי עיקר עבודתו של התובע היה עם המנואלה, עת נדרש להוציא ולהחזיר מפסקים וגם ברגים.

מכל האמור לעיל עולה כי התשתית העובדתית שהוכחה מקיימת את דרישות הפסיקה לעניין תשתית מיקרוטראומתית.

בפני בית הדין היתנהל הליך בו נידונה תביעת התובע להכיר בליקויים שבידיו כתאונת עבודה לפי תורת המקרוטראומה.

...

על אף עמדתו זו, במסגרת הערעור טען התובע בלקוניות במשפט הסיום "לאור כל האמור לעיל יתבקש ביה"ד הנכבד להורות על השבת עניינו של המערער לביה"ד קמא, על מנת שיעביר את עניינו למומחה נוסף, ולדאוג לכך שבפני המומחה הנוסף תעמוד תשתית נרחבת יותר באשר לעבודת המערער". בדיון בבית הדין הארצי, לא עמד התובע על עמדתו, אלא הסכים להצעת בית הדין לשלוח לאותו מומחה שאלות הבהרה נוספות ביחס לאותה התשתית שעמדה בפניו.

עליו לכבד הסכמתו זו בפני כב' בית הדין הארצי, שנעתר לו. נוכח כל האמור לעיל, ומשמצאתי כי חוות הדעת מטעם המומחה , בכל סבב בנפרד, ולגופן של השאלות שהופנו בכל אחד מהסבבים, עמדו בדרישות הפסיקה תוך התייחסות למצב הרפואי והעובדתי בהתאם להסכמת הצדדים, לספרות המקצועית ולנסיון המקצועי של מומחה שלשם כך הוא מונה, יש לאמץ מסקנת המומחה לפיה אין קשר סיבתי בין הליקוי שממנו סובל התובע לבין עבודתו, לא בהקשר של גרימה ולא בהקשר של החמרה, לא כתוצאה ממיקרוטראומה וכי לא מתקיימת מחלת מקצוע כנדרש בתוספת.

אשר על כן, התביעה נדחית.