בהתאם לסעיף 84א לחוק, ניתן להכיר בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה רק אם היתקיימו כל תנאי הסף שנקבעו בסעיף 84א לחוק.
...
ביום 9.1.22 דחה הנתבע את תביעת התובע להכיר בליקוי השמיעה שלו כפגיעה בעבודה בנימוק כי "בבדיקות שערכנו נמצא כי לא נחשפת בעבודתך לרעש העולה על המותר עפ"י ההוראות הנ"ל".
על רקע האמור, הוגשה התביעה שלפנינו.
לא נעלם מעינינו הנטען בשאלון המעסיק לפיו התובע נחשף כ-9 שנים לרעש חצי שעה בכל יום, ברם מצאנו ליתן למסמך זה משקל נמוך, שכן הנתבע בחר שלא לזמן את נציג המעסיק לצורך חקירתו על המסמך והממונה שחתם על המסמך עבד עם התובע תקופה יחסית קצרה לעומת התקופה הרלבנטית.
בנסיבות אלו מצאנו לקבוע, כי בתקופה בה התובע עובד בתעשייה האווירית והחל משנת 1984 הוא חשוף לרעש שאפשר שייחשב לרעש מזיק במשך 8 שעות ביום.
כאמור בפס"ד פאנוס, כאשר העובד אינו יכול להוכיח את מפלס הרעש "הן בשל העובדה שהמעביד לא קיים את החובה המוטלת עליו למדוד את רמות הרעש במפעלו, והן כאשר לא מוטלת כלל חובה כזו על המעביד, וכאשר סביר להניח, מחומר הראיות שמונח בפני בית הדין כי אכן העובד נחשף לרעש במקום עבודתו - במקרה כזה, לדעתנו, יש למנות מומחה רפואי, על מנת שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של חשיפה לרעש מזיק בעבודה".
סוף דבר:
בהתאם להלכה הפסוקה הדוגלת בגישה מקלה וגמישה ובהתחשב בכך שהוכח שהתובע נחשף לרעש שאפשר שייחשב כרעש מזיק, יש למנות מומחה רפואי לבדוק האם ליקוי השמיעה של התובע והטנטון מהם הוא סובל לטענתו נובעים מחשיפתו לרעש במקום העבודה.
