מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בליקוי שמיעה ובטנטון עקב רעש חזק

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ביום 18.2.19 הגיש התובע תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה, וטען כי הוא חשוף לרעש מזיק אשר נוצר ממכונות מסוגים שונים במקום עבודתו, במשך כל שעות העבודה שלו במפעל.
ביום 10.5.19 הגיש הנתבע לתיק בית הדין הודעה כי ניתן מכתב דחיה מתוקן לפיו התביעה בגין הטינטון נדחית מן הטעם כי הטינטון אינו תמידי.
אין מחלוקת כי התובע סובל מטינטון, והשאלה השנויה במחלוקת היא האם התובע סובל "מרעש תמידי באוזניים". במסגרת תצהירו הסביר התובע אודות אופי עבודתו: "בחברת אלספק הנדסה בע"מ אני עובד בתחנות עבודה כמפורט להלן: א. מכונת ניקוב ברזל, ב. מכונת כיפוף ברזל. ג. מכונת ריתוח, ד. מכונת השחזה, ה. קדיחות... מתוקף תפקידי אני מסתובב במחלקה ומדריך את העובדים על גבי המכונות שנמצאות במחלקה".[footnoteRef:1] ביחס לטינטון הסביר התובע כי "עקב עבודתי והחשיפה לרעש החזק התחלתי לסבול מירידה משמעותית בשמיעה ומצפצופים קבועים באוזניים- טינטון- אשר מטריד אותי מאוד, פוגע לי באיכות החיים וגורם לי לאי נוחות. אציין כי לכל רופא אליו פניתי ציינתי שאני סובל מצפצוף מטריד בשתי האוזניים והרופאים המטפלים שלי איבחנו את הצפצופים הקבועים באוזניים כטינטון".[footnoteRef:2] [1: ס"ק 5-11 לתצהיר עדות ראשי של התובע.
...
כך גם במהלך בדיקת השמיעה מיום 18.3.19 התובע לא שמע את רעשי הטנטון בתנאים סטריליים, וגם לא מצאנו בשתי הרשומות הרפואיות שהציג התובע מיום 10.10.19 ו- 23.10.19, תיעוד לכך שהתלונן או לחילופין שנקבע כי סובל מטנטון תמידי.
למעלה מכך, לא מצאנו כי יש לתת משקל מכריע להחלטת הוועדה הרפואית מיום 18.6.19 לצורכי מס הכנסה שכן לא הונח בפניה הבדיקה מיום 18.3.19 ממנה עולה כי מדובר בטנטון לא תמידי, וגם לא נעשה בירור עובדתי מול התובע בנוגע לתלונותיו.
         על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בתלונותיו על ירידה בשמיעה וטינטון עקב חשיפה לרעש מתמשך במהלך עבודתו כפגיעה בעבודה.
לדברי התובע הוא סובל מליקויים והפרעות שמיעה בעקבות החמרה משמעותית לקראת שנת 2015 אשר בין היתר התבטאה בליקוי שמיעה וצפצופים (טינטון) חזקים בשעות הלילה אשר בעקבותיהם קיים קושי משמעותי בהרדמות ובשינה בכלל.
דיון והכרעה: סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובע מהם התנאים הנדרשים לצורך הכרה בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה: "(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן היתקיימו כל אלה:
...
לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה.
התביעה השנייה: לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו לדחות אף תביעה זו, שכן התובע לא עמד בתנאי לפיו "כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים". לאחר דחיית התביעה הראשונה הוגשה על ידי התובע תביעה נוספת שנדחתה ע"י הנתבע ביום 24.6.19.
לנוכח כל האמור מצאנו לדחות את תביעת התובע להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה שעניינה החלטת הנתבע מיום 24.6.19 וממילא נדחית התביעה להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה.
סוף דבר: התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו תביעה להכיר בליקוי שמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה עקב חשיפה לרעש מזיק.
(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טנטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן היתקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; (2) הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; (3) הפגיעה בתיפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונישנות לטפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.
התקנות קובעות רף מוגדר של רעש מזיק ומשך חשיפה אליו לפי העקרון כי ככל שהרעש חזק יותר, כך משך החשיפה המזיק המותר נמוך יותר.
...
החלטנו לדחות את טענת התובע בסיכומיו לגבי אמינות סרוסי – סרוסי מילא שאלון לנתבע בקשר לתובע בתור מנהלו הישיר בתקופה הרלוונטית (ראו השאלון שצורף לבקשת הנתבע לזימון עדים מיום 31.5.2021).
לסיכום – השתכנענו כי בתקופת עבודתו הראשונה, מהות עבודת התובע הייתה משרדית בעיקרה, גם אם היה מגיע לאזורי הייצור או אזורים אחרים בהם היה רעש, התובע לא הוכיח תשתית לחשיפה ממושכת לרעש ברוב שעות עבודתו המצדיקה מינוי מומחה אף בעדר בדיקת מפלסי רעש.
ממכלול הראיות והעובדות שהוצגו לפנינו, אין מנוס מלקבוע כי התובע לא הוכיח תשתית עובדתית לפיה נחשף לרעש מזיק בעבודתו, המספיקה כדי מינוי מומחה לבחינת ליקויי השמיעה והטנטון הנטענים על ידו.
משכך התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בין השנים 1999 - 2005 בעיקר עבדה התובעת בתפקיד בקרית איכות מוצרים במפעל בסמוך למכונות אשר הפיקו רעש חזק.
לטענת התובעת היא סובלת מליקוי שמיעה באוזניים ומטינטון, שניגרם לטענתה עקב עבודה ממושכת בחשיפה לרעש מזיק של לא פחות מ-85 דציבל בעת שיעבדה רוב הזמן באולם הייצור במפעל שם נחשפה לרעש מזיק העולה על 85 דציבל יותר מ-8 שעות עבודה שעות בכל יום עבודה, לפיכך מתקיימים בה התנאים להכרה בליקוי שמיעה וטינטון מהם היא סובלת כ"פגיעה בעבודה".
מנגד טוען הנתבע, כי לא מתקיימים בתובעת התנאי הנידרש בסעיף 84א לחוק הביטוח לאומי שעניינו ליקוי שמיעה וטינטון עקב חשיפה לרעש מזיק בעבודה.
...
לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי לא הונחה בפנינו תשתית ראייתית אובייקטיבית מספקת, לפיה התובעת הייתה חשופה לרעש מזיק של 85 דציבל במשך 8 שעות כל יום.
לפיכך התביעה להכרה בטנטון נדחית בזאת .
לאור האמור, התביעה להכרה בליקוי שמיעה באזניים וטנטון מהם סובלת התובעת כפגיעה בעבודה, נדחית בזאת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטנטון דו צדדי כפגיעה בעבודה.
מסיבה לא ברורה עבר מר חג'ג' גם בדיקת BERA במרכז רפואי שמיר בתאריך 3.11.21 אולם בדיקה זו מראה רק כי הולכת גלי הקול שווה וסימטרית דו"צ אך אין היא מראה על ליקוי שמיעה כזה או אחר ולכן איננה רלוואנטית במקרה זה. לסיכום, מדובר באדם אשר נחשף לרעש עז במשך שנים רבות.
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הועדה הרפואית או הועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה".
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; (2) הטנטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; (3) הפגיעה בתיפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונישנות לטפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".
...
לאור האמור, הרי שלא מצאנו שנפלו פגמים בחוות הדעת שיצדיקו להתערב או לסטות ממנה.
כן לא מצאנו כי קיימת הצדקה למנות מומחה חלופי או נוסף, כאמור בהחלטה מיום 2.7.22.
סוף דבר התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו