הכרה בליקוי ביד ימין כתף וקרע של גיד הביצפס כפגיעה בעבודה

רקע בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטת הנתבע, מיום 6/9/16, החלטה במסגרתה הוכרה תביעתו של התובע לקבלת דמי פגיעה בגין ארוע שאירע לו ביום 7/1/13, באופן חלקי כך שרק הליקוי של מתיחת כתף ימין, הוכר כקשור לתאונת העבודה שאירעה לו במועד הנ"ל, בעוד שהליקוי של הקרע בשריר הביספס מימין, לא הוכר.

התובע הגיש תביעה לנתבע, אשר הכיר בתאונה שארעה לו ביום 7.1.13 כתאונת עבודה וכן הכיר בליקוי של מתיחת כתף ימין כנובע מתאונה זו, אך דחה את הליקוי של קרע בשריר הביספס מימין, כנובע מתאונה זו. 6.

העובדה שהמומחה עצמו כתב "רישומים אלה לא קובעים בודאות שהיה קרע בגיד הבייספס אולם מראים על תחלואה קודמת בכתף ויכולים להתאים גם לקרע כזה" - משמע, יכולים גם לא. העובדה, אותה ציין התובע ועליה לא חלק הנתבע, לפיה עוד בטרם הארוע מיום 7/1/13 ובלי קשר אליו, הוכרה הליקוים (קרעים) בכתפיו של התובע כנובעים מעבודתו ומכאן שהרישומים אליהם הפנה המומחה בתשובתו לשאלת ההבהרה השניה שהופנתה אליו במסגרת ההחלטה מיום 10/6/18, בהחלט יכולים להתייחס לליקוי זה. העובדה שבתשובות המומחה לשאלות ההבהרה הראשונות שלשלחו אליו הוא ציין כי "מנגנון הארוע יכול לגרום גם לקרע בגיד הראש הארוך של הבייספס". העובדה שהרישום העקרי בגללו, ענה כבוד המומחה כי "הקרע בגיד זה לא ארע בארוע הנו הרישום מיום 24/6/14 בו מצויין עדות קלינית בגיד הארוך של שריר הבייספס ומצויין כי זה ממצא ישן "מזה שנים" (כפי שכתב המומחה בתשובותיו לשאלות ההבהרה הראשונות שהופנו אליו) התברר כרישום שבוצע על ידי ד"ר שחאדה, אשר לא נטען לפנינו כי יודע רוסית (שהיא שפת האם של התובע, אשר בקיאותו בשפה העברית (כפי שנטען על ידו ולא הופרך), אינה טובה כל כך ומכאן שיתכן מאוד כי מדובר ברשום שגוי שנעשה, לא בכוונה רעה, חלילה, בשל אי הבנת דברי התובע (אשר אין חולק כי בעבר סבל מליקויים בכתפיו, ליקוי שאף הוכר, בעבר, על ידי הנתבע).

...

בתאריך 13/8/18, הגיש הנתבע הודעה (להלן:"ההודעה" ו/או "התגובה") במסגרתה הפנה לסיכומים שהגיש ביום 3/5/18, המהווים מענה לחלק הבקשה שעניינו - קביעת קשר סיבתי וכן הבהיר מדוע אין מקום להעתר לחלק הבקשה שענינו מינוי מומחה רפואי נוסף/אחר (להלן:"התגובה").

        הכרעה בניגוד להחלטה שניתנה ביום 10/6/18 ולנוכח תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהועברו אליו במועד זה וכן בשים לב לטענות התובע כפי שפורטו בבקשה, החלטנו שכעת וחרף עמדת המומחה, יש מקום לקבוע כי קיים קשר סיבתי, לפחות על דרך ההחמרה, בין התאונה שארעה לתובע ביום 7/1/13 לבין הקרע בבייספס ממנו הוא סובל (כאשר השאלה האם מדובר בהחמרת מצב בכל הקשור לבקשתו.

ח. הטעם הרב שמצאנו בטענות התובע.

לסיכום לנוכח האמור לעיל ולמרות שידועה לנו ההלכה הפסוקה באשר להיותו של מומחה ביה"ד בבחינת "אומים ותומים" המאיר את עיניי ביה"ד בשטח הרפואי, הרי שבעניינו של התובע, מצאנו כי נפלו פגמים גלויים לעין בחוות דעתו של המומחה (כפי שפרטנו לעיל וכפי שהדבר מצא ביטוי גם בטענות התובע אשר פורטו בסעיף 6 דלעיל) וכי יש מקום לקבוע, מבלי שיהיה צורך במינוי מומחה אחר/נוסף, כי קיים קשר סיבתי (לפחות על דרך ההחמרה) בין האירוע, שארע לתובע, ביום 7/1/13 לבין הקרע בבייספס,ממנו הוא סובל.

ביום 6/3/13 נפגע המערער בארוע אשר הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

הפגימה שהוכרה היא "קרע בגיד השריר הדו ראשי בזרוע ימין". ועדה רפואית לעררים קבעה למערער, ביום 9/1/14, דרגות נכות זמנית בשיעורים משתנים עד ליום 30/6/13, וכן קבעה לו נכות יציבה בשיעור 19%, לאמור: נכות בשיעור 10% בגין פציעה בינונית בשריר הסופרה ספינטוס (שריר השרוול המסובב), לפי פריט ליקוי 42(1)(ד)(I), וכן נכות בשיעור 10% בגין פציעה בינונית בשריר ביצפס, לפי פריט 42(2)(א)(I), החל מיום 1/7/13.

הועדה הדגישה, כי בתעודה הראשונה לנפגע בעבודה תוארה החבלה בכתף ימין, אולם "אין כל היתייחסות לכתף שמאל במועד הארוע וגם במעקב הרפואי שלאחר מכן. רק כעבור כשלושה חודשים הופיעו תלונות על כתף שמאל". הועדה מצאה בבדיקתה הקלינית טווח תנועות מלא ותקין בסיבוב פנימי וחיצוני בשתי הכתפיים; אבדוקציה כתף ימין 100 מעלות מימין ו-130 מעלות משמאל.

הועדה הוסיפה, כי "קיימת עדות לקרע בגיד ביצפס ימין. קיים דילדול קל בשרירי כתף ימין". בסעיף סיכום ומסקנות קבעה הועדה, כי "מדובר בפגיעה בכתף ימין בלבד ביום התאונה. התלונות על כתף שמאל שהופיעו בשלב מאוחר לא קשורות לתאונה הנדונה. לא היתה כל חבלה בכתף שמאל". לאחר שעיינה בחוות דעתו של ד"ר רוזנברג מיום 1/12/14, ציינה הועדה, כי היא מקבלת את קביעתו בגין קרע בגיד הביצפס מימין; אינה מקבלת את קביעתו בגין הגבלה קלה בכתף ימין מאחר שלא פירט זויות שמעידות על הגבלה בתנועה, בעוד שהועדה לא מצאה בבדיקתה ממצאים קליניים המעידים על הגבלה בתנועות; אינה מקבלת את קביעתו לגבי כתף שמאל, "מאחר שהרישומים אינם תומכים בפגיעה בכתף שמאל בתאונה הנדונה". לאור האמור, ובהתאם לממצאים הקליניים, הגיעה הועדה למסקנה, שמצבו של המערער תואם נכות בשיעור 10% בגין קרע בגיד ביצפס ימין, לפי פריט ליקוי 42(2)(א)(I), וכן נכות בשיעור 0% בגין הגבלה בסוף האבדוקציה, לפי פריט ליקוי 41(4)(א).

הועדה שבה ופרטה את מימצאי בדיקתה הקלינית, לאמור: "בבדיקה לא נראה דילדול בשרירי שתי הכתפיים. בזרוע נראית התעבות של שריר ביצפס כאות לקרע השריר. אין ממצא דומה לזרוע שמאל. כוח כיפוף במרפקים תקינים זהים בשתי הידיים. תנועות הכתפיים באופן אקטיבי מימין ומשמאל אבדוקציה 100 מעלות, כאשר משמאל באופן פאסיבי ניתן להשיג 20 מעלות נוספות לפחות. סיבוב חצוני 30 מעלות בשתי הכתפיים". המערער אובחן כסובל מ"חבלה בכתף ימין עם קרע בגידים ותלונות על כאבים בכתף שמאל".

...

הוועדה הדגישה, כי על פי התיעוד הרפואי בזמן אמת, ובהתאם לתלונות המערער ברישומים הרפואיים, "הנזק היה רק בכתף ימין". בסיכומו של דבר נקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 19% מיום 1/7/13, לפי הפירוט הבא: 10% נכות לפי פריט ליקוי 42(1)(ד)(I) 10% נכות לפי פריט ליקוי 42(2)(א)(I) טענות הצדדים טענת הערעור העיקרית היא ששגתה הוועדה באבחנתה בנוגע לפגיעה בכתף שמאל.

לאור כל האמור, הגעתי למסקנה, כי החלפת הרכב הוועדה כולה, מבלי שהודע על כך למערער, ומשלא ניתן לכך כל הסבר, מהווה פגם משפטי המצדיק התערבות בית הדין.

בנסיבות אלה, משמדובר בהחזרה נוספת מכוח פסק דין, אין מנוס מלהורות על שינוי הרכב הוועדה.

סוף דבר הנה כי כן, עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש.

הנתבע הכיר בכאב בשורש כף יד שמאל ובחבלה ביד ימין כפגיעה בעבודה.

הנתבע אינו מכיר בקרע של גיד הביצפס כפגיעה בעבודה.

תחילה מונה ד"ר ששון אברהם לשמש כמומחה יועץ רפואי בתיק ולאחר קבלת הודעה כי ישהה בחו"ל תקופה ממושכת, מונה ד"ר דויד יפה כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) ונתבקש להשיב לשאלות כלהלן – א. מהו ליקויו של התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך? האם קיים קשר סיבתי, לרבות על דרך של החמרה, בין הקרע בגיד הביצפס ממנו סובל התובע לבין הארוע בעבודה מיום 22.4.12, כמתואר בעובדות המקרה? בחוות דעתו מיום 20.10.13 (להלן – חוות הדעת), בהשיבו לשאלות שהופנו אליו על ידי בית הדין, קבע המומחה – "תשובה א': מר זיטון זן קלוד סבל מקרע של הראש הארוך הביספס, השריר הדו ראשי, באיזור כתף ימין.

...

בהתבסס על מידע רפואי זה, הגיע המומחה למסקנה כי אין קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לפגיעה של התובע בכתפו.

לאור עובדות המקרה, לאור החומר שבתיק בית הדין, לאור קביעותיו הברורות והחד משמעיות של המומחה, שאין קשר סיבתי בין פגיעת התובע בכתפו הימנית לבין האירוע הנטען, לאור ההלכות בדבר המשקל שבית הדין מייחס לחוות דעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו ומשלא מצאנו כל הצדקה לסטות מההלכה – אין לראות במחלת התובע כתאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995, ככל הנוגע לפגיעה בכתפו הימנית.

סוף דבר – התביעה להכיר בקרע בגיד הביספס כקשורה לתאונה מיום 22.4.12 שהוכרה באבחנת כאב בשורש כף יד שמאל בלבד - נדחית.

תיק זה עניינו בטענת התובע כי יש להכיר בליקוי כתף ימין כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.

בתיק מונה מומחה, ד"ר עידו ציון, אשר קבע כי התובע סובל בכתף ימין משחיקה ניוונית עם קרע מלא של השרוול המסובב וגיד ביצפס ארוך.

המומחה בתשובותיו קבע כי לאור התעוד החדש לרבות של האורתופד המטפל, עולה ליקוי דומה בשתי הכתפיים סביב סיום החשיפה של מעל 30 שנים, ולא ניתן לשלול כי במצב של קרע נווני בשרוול המסובב, הרמת משקל שהנה בגבול הסביר לאדם בריא, תביא להחמרה משמעותית בליקוי.

האם ספרות זאת מוכרת לך? האם הנך מסכים עם קביעתו בתשובות מיום 21.11.12 כי תנאי העבודה שנבחנו במחקרים אפידמיולוגיים ונמצאו כגורם סיכון ללקות במחלת השרוול המסובב אינם דומים לתנאי העבודה של התובע? האם נכון שפתולוגיה של שרוול מסובב – הדגש בה הוא פעילות של הידיים הן מעל הראש כפי שציין ד"ר לב-אל? האם לנוכח הספרות אליה הוא מפנה – אין מקום לשנות את חוות דעתך, כך שתנאי העבודה שהסתיימו בשנת 2005, בהיתחשב בגילו של התובע באותה עת, אף לא החמירו את הליקוי בכתף ימין?"

התובע מבקש להציג למומחה את השאלה הבאה: "האם לאור האמור בחוות דעתו של אדוני מיום 11.9.22, שם קבע אדוני, בין היתר, כי: "יש לשנות להכרה כהחמרה משמעותית בליקוי עקב עבודה. הגדרת הליקוי הנה קרע חלקי סופרספינטוס דו צדדי", וזאת בין היתר לאור התעוד הרפואי משנת 2006, יש לשנות את תאריך הפגיעה אשר נקבע על ידי הנתבע, באופן שרירותי, מיום 29.5.19 (מכתב הדחייה צורף לכתב התביעה) ליום 28.1.06 - תאריך התלונה הרפואית הראשונה? נבקשך לנמק תשובתך.

...

לעניין זה, מצאנו כי יש לאפשר את הצגת השאלות בפני המומחה, אף אם לא בנוסח המקורי, וזאת מאחר ומדובר בעמדה רפואית הנוגעת להשפעת תנאי העבודה על הליקוי בכתף השמאלית ומאחר ועמדתו של המומחה בתיק דנן תאמה תחילה את עמדתו של המומחה בהליך הקודם.

עם זאת, לא מצאנו כי הצגת פסק הדין מההליך הקודם תורמת לבירור המחלוקת הרפואית ולכן יש להציג רק את חוות הדעת הרפואית שמבוקשת על ידי הנתבע.

על כן, הבקשות מתקבלות באופן חלקי בהתאם למפורט לעיל.

תיק זה עניינו בטענתו של התובע כי יש להכיר בליקוי בכתף ימין ובצואר כפגיעה בעבודה על דרך עילת המקרוטראומה.

ביום 7.11.21 הגיש המומחה את חוות דעתו וקבע כי התובע סובל בכתף ימין משחיקה ניוונית עם קרע מלא של השרוול המסובב וגיד ביצפס ארוך.

אך שוב, אין כל היתייחסות לאפשרות של החמרה בליקוי נווני טבעי לגיל עקב העבודה: "הממצאים החשובים שם הנם: יש קשר חזק בין תנועות כתף החוזרות על עצמם לעיתים קרובות במחזורים קצרים של פחות מ-30 שניות וכן בעבודה שנעשית בחזרות מרובות כשהכתף בפישוק מעל 60 מעלות. אפיון זה אינו הולם את הנאמר בפרק אלה העובדות. מחקרים חדשים יותר (6,7) מראים על קשר בין עבודה כשהכתפיים זווית של 90 מעלות ונזק לשרוול המסובבים. מחלתו של התובע החלה בהיותו בן 55. גיל זה הנו הגיל שבו שכיחות המחלה, שלא בקשר לעבודה, הנה הגבוהה ביותר (5) לעומת זאת מבחינת חייו המקצועיים זו תקופה שבה העומס על כתפיו ירד בהרבה. כאשר מדובר במחלה הקשורה". שאלה: האם מקובלים עליך הסבריו של ד"ר לב-אל לעניין מנגנון הפגיעה, ולכן יש לקבוע כי מנגנון הפגיעה לא חל בעיניינו של התובע גם לגבי כתף ימין? האם מדובר בליקוי זהה או דומה בשתי הכתפיים, וככל שקיים שוני בין הליקויים, האם יש לשוני זה נפקות מבחינת השפעת תנאי העבודה על הליקוי בכתף ימין אשר עומדת לדיון בתיק זה? תשובה: "כפי שהובהר, יש מקום להבחין בין הנידרש מניתוח העובדות המוסכמות והעומסים לקביעת קשר סיבתי של גרימה מלאה (שלעניין זה מקובל לחלוטין הסבריו של ד"ר לב אל) לבין הסבירות לקשר סיבתי של החמרה בליקוי קיים (עקב מצב נווני תואם גיל או תאונה קודמת). ד"ר לב אל לא היתייחס כלל בכל תשובותיו לאפשרות כי לתובע הופיעה מחלה ניוונית תואמת גיל (אין גורמי סיכון אחרים כגון תאונות ידועות או סוכרת) אשר המשך העמסה כמתואר בעובדות הביאה להחמרה בליקוי. כלל המאמרים שהוא מצטט מתאימים להליך גרימה. השפעת תנאי העבודה הנה דומה בשתי הכתפיים ותואמת למימצא ב-US בשנת 2006 – 2/4/06 פיענוח US כתף שמאל, מכבי – קרע בקוטר 0.7 ס"מ בחלק הקפסולרי של גיד הסופרא-ספינאטוס. 22/9/06 פיענוח US כתף ימין, מכבי – קרע חלקי 0.6 ס"מ בגיד סופרא-ספינטוס, חלק ארטיקולארי." שאלה: בסעיף 3 לתשובות ציינת כי הסתמכת "בעיקר" על רישומים רפואיים חדשים של ד"ר גטאס.

האם ספרות זאת מוכרת לך? האם הנך מסכים עם קביעתו בתשובות מיום 21.11.12 כי תנאי העבודה שנבחנו במחקרים אפידמיולוגיים ונמצאו כגורם סיכון ללקות במחלת השרוול המסובב אינם דומים לתנאי העבודה של התובע? האם נכון שפתולוגיה של שרוול מסובב – הדגש בה הוא פעילות של הידיים הן מעל הראש כפי שציין ד"ר לב-אל? האם לנוכח הספרות אליה הוא מפנה – אין מקום לשנות את חוות דעתך, כך שתנאי העבודה שהסתיימו בשנת 2005, בהיתחשב בגילו של התובע באותה עת, אף לא החמירו את הליקוי בכתף ימין? תשובה: "כפי שהוסבר, לגרימה של ליקוי בשרוול המסובב אכן מקובל לחלוטין כי התנאים המקובלים כיום בספרות הנם עבודה מעל גובה השכמות, חשיפה לכלים רוטטים, תנועות חוזרות ונשנות וכדומה. יחד עם זאת, אין בספרות היתייחסות למצב של קיום ליקוי נווני ומה השפעת עומס פיזי על ליקוי זה. כך אין למעשה גם בחוות הדעת ד"ר לב אל כל היתייחסות לאפשרות שהעומס הפיזי שנקבע בעובדות החמיר מצב נווני טבעי." שאלה:נוכח האמור בתשובות 11.9.22, שם נקבע בין היתר, כי "יש לשנות להכרה כהחמרה משמעותית בליקוי עקב עבודה. הגדרת הליקוי הנה קרע חלקי סופרספינטוס דו צדדי", מהו מועד קרות הליקוי? תשובה:"על פי מימצאי US כתפיים יש לקבוע המועד החל מ-2006." לאחר תשובותיו של המומחה לשאלות אלו, הגישו הצדדים את סיכומיהם, והתיק עבר למתן פסק דין.

...

על יסוד כל האמור, התביעה מתקבלת בנוגע לכתף ימין כמפורט בחוות הדעת.

התביעה נדחית בנוגע לצוואר.

בנסיבות העניין ונוכח מכלול ההליכים שהתקיימו בתיק, ישלם הנתבע לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.