הכרה בכאבי גב של רופא שיניים כתאונת עבודה

] נזכיר כי בעיניין פלדמן[footnoteRef:14], הוכרו כתאונת עבודה כאבי גב של רופא שיניים שעשה תנועות סיבוביות רבות, כאשר ישב רכון לכיוון המטופל תוך סיבוב המותן מספר פעמים לשולחן הכלים והחומרים ובחזרה.

...

] לאור האמור, אנו קובעים כי ניתן להפריד בין עבודתו על כל לקוח מכלל הפעולות הנעשות במהלך יום עבודתו של התובע.

] לאור האמור, אנו קובעים, כי התובע עבד לפני הניתוח לפחות כ- 6 שעות ביום, במשך למעלה מ- 11 שנים.

] כללו של דבר, אנו קובעים כי הונחה תשתית עובדתית מספקת לקיומה של מיקרוטראומה ואנו מורים על מינוי מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בדבר הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל.

בפרוטוקול הועדה הרפואית מיום 3/1/22 נרשם כי מחלת הטריגר פינגר ממנה סובל התובע הנה "מחלת מיקצוע עבודה עם כלים רוטטים - מסגר". השאלה העיקרית בה עלינו להכריע הנה האם בשל כך שהנתבע הכיר בליקוי בידו הימנית של התובע כפגיעה בעבודה, בשל השמוש שהוא עשה ועושה בכלים רוטטים במסגרת עבודתו, יש כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי על מנת שיבחן האם הליקוי בגבו של התובע נובע מתנאי עבודתו? הכרעה בשאלה המקדמית לאחר שנתנו דעתנו לאמור בסיכומי הצדדים הגענו למסקנה כי במקרה זה הצדק עם התובע.

הינה כי כן, עניינו של מר בלילי הוחזר לבית הדין האיזורי לעבודה כאן לאחר דיונים שהתקיימו בבית הדין הארצי ולאחר שבאת כח המוסד לביטוח לאומי השתכנעה ונתנה הסכמתה כי כך ייעשה כאשר בעיניין הליקוי בגבו של מר בלילי וסוגיית הכלים הרוטטים, היא אמרה, בין היתר את הדברים הבאים:"לעניין הגב שבית הדין שאל לעניין הכלים הרוטטים, אני חוזרת על דבריי שאמרתי קודם. הידיים הוכרו עקב מחלת מיקצוע של כלים רוטטים. השאלה מהי ההשפעה של שימוש בכלים רוטטים על יתר הגוף. השאלה היא גם מה הגבולות של החלטה כזו, זאת אומרת לדוגמא מחר יגיע רופא שיניים שעובד עם כלי רוטט ויגיד כואב לי הגב, תכירו גם לי בגב או ברגל, או קלדן שהכרנו בתשתית עובדתית לכפות ידיים יגיד שכואב לו בקרסוליים.

...

סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט לעיל והתיק מוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי.

50108-02-21 (אשר ביחס אליו קבע בית הדין כי עבד 2-3 ביום בכלים רוטטים (כך במשך 5 ימי עבודה בשבוע) וכן כי הרים 15 ק"ג כשעה מידי יום) , הובילו אותנו למסקנה כי גם בעניינו של התובע שלפנינו, אשר עדותו לפנינו הותירה עלינו רושם מהימן ואשר עבודתו עם כלים רוטטים והיקף עבודה זו, מצאו ביטוי כבר בהודעה, על בסיסה הכיר הנתבע בליקוי הטריגר פינגר ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה, יש למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשו הסיבתי בין הליקוי בגבו של התובע לבין עבודתו רבת השנים עם כלים רוטטים שונים, בהתאם להיקף העולה מההודעה וכן בשים לב לעבודתו בהרמת משאות אשר גם היא מצאה ביטוי בהודעה וגם בעדותו המהימנה של התובע לפנינו.

לסיכום - לנוכח האמור לעיל נמנה, בהחלטה נפרדת ולאחר שהנתבע יגיש בקשה להזמנת החומר הרפואי של התובע ולאחר שיתקבל חומר זה, מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגבו של התובע לבין תנאי עבודתו כפי שקבענו לעיל - וזאת תוך שילוב העובדות הרלוונטיות שנקבעו על ידינו בסעיף 3 להחלטה זו לבין העובדות שקבענו בסעיף 6 לה ועל סמך החומר הרפואי של התובע.

לעניין פסק הדין של ביה"ד הארצי שהובא בסיכומי התובע (פלדמן – המל"ל), שם הוכחו תנועות סיבוביות ללא העזרות בסייעת: "אולם הרחבה מרחיקת לכת הייתה בפסקי-הדין שבהם יושמה תורת המיקרו-טראומה במקרה של מחלת גב. בפסק-דין פלדמן הוכרו כתאונת עבודה כאבי גב של רופא שיניים שעשה תנועות סיבוביות רבות כאשר ישב על כסא גבוה ופנה לכיוון המטופל. נקבע, כי תנועות אלה גרמו במצטבר להופעת מחלת הגב של רופא השיניים. לאחר מכן היו כמה פסקי-דין שאמצו את תורת המקרוטראומה כדי להכיר במחלת הגב כתאונת עבודה ופסקי-דין אשר קבעו שאין ליישם את תורת המקרוטראומה (ראה: דב"ע נה0-153/ המוסד לביטוח לאומי – גרוואני ; דב"ע נה0-180/ חמד אל הבל – המוסד לביטוח לאומי [23]; דב"ע נז0-306/ הרוש – המוסד לביטוח לאומי [24]; דב"ע נו0-145/ הנ"ל [8]; עב"ל 440/97 רוחקיס – המוסד לביטוח לאומי).

...

הכרעה לאחר ששמענו את עדות התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

באשר ל"החלטת" פקידת התביעות, אין מדובר בהחלטה אלא שפקידת התביעות מעבירה לרופא המוסד לבחינה אם קיימת פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה על בסיס דבריו של התובע וכך כבר נקבע לעניין זה ע"י בית הדין הארצי: "אשר לטענה המתבססת על נהלי המוסד ששררו אז, לפיהם המוסד מפנה את עניינו של מבוטח לבחינתו של רופא המוסד אם הוא משתכנע לכאורה בקיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה - הרי שדינה להידחות. קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה נבחנת על פי מבחנים אובייקטיביים הנוגעים לרכיביה של עילה זו, כפי שזו נפרשת בתשתית הראייתית והעובדתית בבית הדין. התרשמותו הפנימית, הראשונית והלכאורית של פקיד התביעות, גם אם נניח שהיתה כזו, טרם שהמוסד נדרש לכלל הראיות שנפרשו בהליך השיפוטי - אין בה כדי לשנות. לפיכך גם בטענה זו אין כדי לסייע למערער." (עב"ל 47544-04-17 דמיטרי קרישטול – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.10.18 – פורסם במאגרים האלקטרוניים, שם סעיף 3).

סוף דבר התביעה נדחית.

תביעה שהגיש למשיב - המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) - להכרה בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה, נדחתה משאין מדובר במחלת מיקצוע ולא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים שהובילו לליקוי.

לכך הוסיף כי "בכל הנוגע לעבודתו של רופא שיניים, והגם שמדובר במקצוע שאיננו נדיר... לא הובא לעיוננו פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה אשר ניתח את מהות העיסוק ואת ההצדקה להכיר בקשר סיבתי בין תנאי עבודה של רופא שיניים, אשר כרוכה בתנועת גב עדינה יחסית, ללא תוספת משקל, ולא הובא בפנינו ניתוח סטטיסטי משכנע לפיו במחקרים השוואתיים נמצא כי רופאי שיניים סובלים מליקויים בעמו"ש יותר מאשר רופאים במקצועות אחרים". התביעה נדחתה לפיכך, ללא צו להוצאות.

קושי נוסף מצאנו במשקל שניתן על ידו להעדר ניתוח סטטיסטי ביחס לשעור כאבי הגב אצל רופאי שיניים ולהיעדר פסיקה המכירה בליקויי גב אצל רופאי שיניים כפגיעה בעבודה.

...

לא מצאנו לפיכך "שורה תחתונה" ישירה ומפורשת של המומחה לשאלת מאזן ההשפעות בקשר לבלטי/פריצות הדיסק, וקיים קושי עם שתיים מתוך שלוש הנמקותיו ביחס לכך.

הצטברות סימני השאלה ביחס לשני הליקויים גם יחד מצדיקה לטעמנו בנסיבות העניין מינוי מומחה נוסף.

סוף דבר - הערעור מתקבל והתיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי נוסף.

השופט דורי ספיבק: האם הוכיח התובע, רופא שיניים המיתמחה ביישור שיניים (אורתודנט), תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה לפי תורת המקרוטראומה, לצורך המשך בירור תביעתו להכרה בליקויים בצואר ובגב כפגיעות בעבודה? התשתית העובדתית ומהלך ההיתדיינות התובע, יליד שנת 1966, החל לעבוד כרופא שיניים בשנת 1997, ומשנת 1999 ועד לשנת 2019 עסק ביישור שיניים (אורתודנטיה), תחילה כמתמחה ובהמשך כרופא מומחה.

התובע פנה לביטוח הלאומי בבקשה להכיר בכאבי גב וצואר שמהם הוא סובל, כפגיעה בעבודה במסלול המקרוטראומה, אך בקשתו נדחתה בהחלטת פקידת התביעות שניתנה ביום 1.10.20.

המסגרת הנורמאטיבית באחת הפרשות (עב"ל 33746-01-14 שרעבי נ' המוסד לביטוח לאומי (9.12.14) סיכם כב' השופט (כתוארו אז) אילן איטח כך את המסגרת הנורמאטיבית הרלוואנטית לענייננו: "על מנת לבסס את עילת המקרוטראומה יש להוכיח שלוש יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית, יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)". בפרשה אחרת, מאוחרת יותר (עב"ל 49674-04-21 נמש נ' המוסד לביטוח לאומי (21.3.22), (להלן: פסק דין נמש), שעסקה ממש כמו בעניינינו בתביעה של רופאת שיניים להכרה בפגיעה בצוארה, סקר המשנה לנשיאה כב' השופט אילן איטח את ההלכות הנוגעות לנדרש ממבוטח כדי להוכיח את היסוד הראשון של "תנועות חוזרות ונישנות": "על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המקרוטראומה –היא היסוד הראשון כאמור, על המערערת להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונישנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות אל מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בבצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. יש להבחין בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. במקרה של עבודה מגוונת, שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים, מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המקרוטראומה.

...

נוכח כל האמור, הגיש התובע את התביעה שבפנינו ביום 25.7.21.

ד"ר שפר אכן הודה בכך שקיימים הליכים תלויים ועומדים בין התובע למכבי (עמ' 6 ש' 4), אך העיד כי אין בהם כדי להשפיע על עדותו, ונתתי אמון בתשובתו זו. אציין בהקשר זה, כי התובע לא מסר פרטים כלשהם אודות טיב אותו סכסוך משפטי עלום שבעטיו מתנהלים אותם הליכים בין מכבי ובינו, ולא הגיש כל מסמך או ראיה אחרת בקשר לכך, שככל שהיו מוגשים ייתכן שהיה בהם כדי לשנות במשהו את המסקנה ביחס לאי-הוכחת טענתו כי ההליכים השפיעו בדרך זו או אחרת על עדותו של ד"ר שפר והובילו אותו – כך לטענת התובע – להעיד עדות שאינה אמת; חמישית אשר לשני העדים שהעידו מטעם התובע – עדותה של הסייעת אינה רלוונטית ואינה משפיעה על מסקנתנו בדבר העדר תשתית עובדתית, שכן עדה זו עבדה עם התובע רק פעם בשבועיים בימי ראשון אחר הצהריים ובימי שישי, במשך ארבע שנים בלבד ולא בעבודתו המרכזית במכבי, כך שכמובן שאין בעדותה כדי לשפוך אור על עבודתו במכבי (כפי שהיא עצמה הודתה, עמ' 14 ש' 4 לפרוטוקול).

נציגות הציבור גב' חמדה מרק וגב' מזל גולן: לאחר שעיינו בחוות דעתו המנומקת של אב בית הדין, אין אנו שותפות לאופן ניתוח העדויות והראיות על ידו, ובהתאם אף אין אנו מסכימות למסקנה שאליה הגיע.

עוד בניגוד לדעתו של אב בית הדין, מצאנו להפחית ממשקל עדות ד"ר שפר אף בשל קיומו של סכסוך משפטי בין התובע לבין מכבי שד"ר שפר, מן הסתם בשל התפקיד הניהולי בו הוא נושא, היה מודע לפרטיו (עמ' 6 ש' 3).

לסיכום על דעת רוב חברי המותב, נציגות ציבור גב' מרק וגב' גולן, וכנגד דעתו החולקת של אב בית הדין כב' השופט ספיבק, הוחלט למנות מומחה לצורך המשך בירור תביעת התובע.