הכרה בכאבי גב כתאונת עבודה של עובד חברת חשמל

התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר באירוע לבבי, כפגיעה בעבודה.

התובע עבד בחברת החשמל במשך כ- 30 שנה בתפקיד עוזר קב"ט בתחנת הכוח באשכול.

אישתי הייתה מודעת למצב שלי, לחרדות מהם אני סובל וניסתה להרגיע אותי והייתה לצידי במשך כל התקופה היא למעשה היחידה שבאמת ידעה מה עובר עלי כי לא יכולתי לשתף אף אחד בתחושות הקשות שלי ממש וזאת, מהחשש שיסתכלו עלי שונה ושלא יעריכו אותי יותר, שיחשבו עלי דברים שליליים, שידברו עלי מאחורי הגב וגם כי לא רציתי לאכזב את הממונים שלי, את החברה.

העדה סיפרה על התחושות של התובע בעקבות הכישלון במבחן הראשון ולאחר מכן: אני זוכרת שלאחר שאבי ניכשל בבחינה הראשונה הוא הגיע הביתה ממש שבור ומאוכזב והיה נבוך מאוד מכך שהמרצה בלי טיפת היתחשבות אמר בפני כולם שאבי היחיד שלא עבר את המבחן, אבי היה כל כך מבוייש שהוא אמר לי שהוא לא יודע איך הוא יראה את הפרצוף שלו שוב בעבודה מהמבוכה והוא ידעא שבמהרה כולם ידעו שאבי ניכשל בבחינה.

במהלך הפינוי לבית החולים, סיפר התובע "אתמול בערב הופיעה של תחושת שריפה בחזה עם נימול ביד שמאל ...". בבית החולים נכתב "מזה שבוע סובל מכאב לוחץ (מידי כעת צורב) באמצע חזה מלווה בקשיי נשימה...". בקופת חולים סיפר על תחושות קשות שלו מאז ההודעה על תחילת הקורס, ועל היתגברות התחושות לאחר הכישלון במבחן.

...

כאמור, העדים לכך הם רק התובע ואשתו, אולם ממכלול הראיות עולה כי התובע חשש מאד מהקורס ובמיוחד לאחר שלא הצליח במבחן הראשון ולכן העדות של התובע ואשתו לגבי לימוד אינטנסיבי בסוף השבוע שקדם לאישפוז ותחושותיו של התובע, מתקבלות כמהימנות.

לאור כל האמור, יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין הארועים החריגים מיום 14/5/18 וכן מהימים 25-26/5/18, לבין מצבו הרפואי של התובע.

      להלן העובדות המוסכמות אשר הועברו למומחה: התובע יליד 1959, עבד בחברת חשמל בין השנים 1989-2019, בתחילה במחלקת ביצוע רשת ולאחר מכן במחלקת השגחה, במשרה מלאה, כ-10 שעות מידי יום.

בתשובתו מתבקש המומחה להתייחס גם להכרת הנתבע בפגיעת הכתפיים כפגיעה בעבודה, ולבחון אם ניתן ללמוד בכך גם על הצואר המהוה איבר סמוך, וכן למצבו הרפואי הקשה של התובע בצואר היחס לאוכלוסייה הכללית.

האם ניתן לומר כי תנאי עבודתו של התובע תוך ביצוע תנועות חוזרות של הרמת והורדת הצואר, לפרקי זמן ממושכים מידי יום ושימוש התובע בכלים כבדים ורוטטים במשך כ- 3 שעות במצטבר ביום, תרמו להחמרת הכאב בצוארו של התובע? האם ניתן לומר כי תרומת העבודה להחמרת התסמינים מגיעה לכדי 20% או יותר מכך? מצ"ב מאמר בנוגע להשפעה של עודף משקל על שינויים נווניים בעמוד השידרה בצווארי הנה מינורית ביותר -האם יש במאמר זה כדי לשנות את חוות דעתך? מצ"ב מאמר הגורס כי לעישון השפעה בעיקר על כאבי גב באופן כללי ופחות על שינויים נווניים כפי שאובחנו אצל התובע - האם יש במאמר זה כדי לשנות את חוות דעתך? ניתנה היום, י"ט באלול תשפ"ב, 15 בספטמבר 2022, בהיעדר הצדדים.

...

ניתן להפנות את המומחה למאמרים רפואיים שביקש התובע על מנת שיתייחס למסקנות המאמרים, אך אין מקום לאשר שאלה המגלמת מסקנה, כאשר יש לשים לב כי בחלק מהמאמרים ההתייחסות היא לרטט כלל גופי ולא לרטט מכלים ידניים רוטטים.

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה, בתגובה, בתשובה ובהתייחסות, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי ביה"ד יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה את שאלות ההבהרה שהתבקשו אך לא תמיד בנוסחן המקורי, אלא בשינויים/השמטות הנובעים/ות מהטעם שמצאתי בחלק מטענות ב"כ הנתבע (לרבות ובמיוחד נושא הוספת המילה "ממושכת", נושא חוות הדעת בתיקים אחרים וזאת בהתייחס לשתי חוות הדעת שנתן ד"ר בשוראי ביחס למבוטחים אחרים אשר נקבע ביחס אליהם כי עבדו 4 שעות ביום עם כלים רוטטים, אך לא ביחס לחווה"ד שנתן ד"ר ציון עידו, וכן ביחס לאופן ניסוח השאלות המפנות את המומחה למאמרים שונים).

השאלה הנצבת במוקד הליך זה היא האם יש להכיר בפגימה ממנה סובל התובע בברכיו, בפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטאומה ולחלופין כמחלת מיקצוע.

עבודות תחזוקת המסננים נמשכה בין 3 ל- 5 שעות ודרשה פעולות פידול של הרגליים או שהייה על הבירכיים כאשר כל ציוד העבודה והצלילה על גבו של התובע.

התובע הגיש תביעה להכרה בארוע תאונתי עוד בשנת 2010.

בשנת 2011 הוכרה תביעתו כאשר הפגימה אשר הוכרה היא כאבי גב תחתון.

בין השנים 1985-2020 התובע עבד כצולל וימאי במחלקת ים בחברת החשמל לעיתיים במשמרות בנות 24 שעות ובסה"כ כ- 250 שעות בחודש, כ- 9 שעות בממוצע ליום ,למעט משמרות אנייה שנמשכו 24 שעות.

...

נבהיר כי לא שוכנענו כי מדובר בעמידה סטטית אלא ביצוע ניעות קטנות של הברכיים כתוצאה מטלטלת הגלים על כן, פעולה זו באה בגדר פעולה חוזרת ונשנית לה נדרש התובע משך כ- 4 שעות בממוצע.

בחינת מכלול הפעולות אשר תוארו על ידי התובע במסגרת עבודתו אכן מלמדת על פעולות שונות ומגוונות אולם, חרף האמור מצאנו כי חלק מהפעולות (צלילה, עמידה על סיפון האנייה, קפיצה לתעלות) בוצעו באופן חוזר ונשנה במהלך יום העבודה כפי שפורט לעיל.

בהתאם לכך, שוכנענו כי הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ביחס לאותן פעולות שנמצאו כפעולות חוזרות ונשנות מדי יום בעבודת התובע.

בהתאם לכל האמור לעיל, התובע הניח תשתית עובדתית בדבר קיומם של אירועים תאונתיים חוזרים ונשנים תוך כדי ועקב עבודתו על כן , יש להורות על מינוי מומחה רפואי.

שאלת הקף הפגיעות בהן יש להכיר במסגרת תורת המקרוטראומה ובפרט בשאלת כאבי גב כפגיעה בעבודה, צריכה להתבסס על תכלית החוק משמדובר בהרחבת הוראות החוק לפיכך, על התובע לעמוד באופן מפורש על התנאים אשר נקבעו על פי תורת המקרוטראומה ,בהם אינו עומד לאור עבודתו המגוונת.

כמו כן נפסק כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למקרוטראומה, שכן "השמוש במונח מקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונישנות אין ספור פעמים" [דב"ע (ארצי) מח/77 - 0  אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 .

החל משנת 2000 ואילך התובע עובד בחברה אשר בבעלותו כאשר במסגרת עבודתו בחברה נידרש לבצוע עבודת חשמל שונות, פריקה והרמת ציוד, פריקת קונטינריים אחת לשבועיים , קבלה והכנת הזמנות , סידור מדפים (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 33-27) – מיגוון פעולות שונות ומגוונות אותן לא ניתן לבודד או לתחום למספר שעות קבוע החוזר על עצמו בתדירות רצופה וזהה.

...

בהתאם לכל האמור לעיל, התובע הניח תשתית עובדתית בדבר קיומם של אירועים תאונתיים חוזרים ונשנים תוך כדי ועקב עבודתו על כן , יש להורות על מינוי מומחה רפואי.

סוף דבר לאור כל המקובץ , באתי לכלל מסקנה כי התובע הניח תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ביחס לפעולות אשר פורטו לעיל בכל תקופה ותקופה.

תביעתו של התובע להכרה בכאבי גב כפגיעה בעבודה, נדחתה, על ידי הנתבע, כמפורט במכתב הדחיה מיום 15/11/21.

ונבהיר - בעב"ל 35438-03-21 פרי בלילי - המוסד לביטוח לאומי (פסק דין מיום 6/1/22) נקבע כך: "1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי נצרת (השופטת הבכירה אורית יעקבס ונציגי הציבור גב' נוגה בוטנסקי ומר גבריאל כהן; ב''ל 26416-09-18 ו-20166-08-18), במסגרתו נדחו תביעות המערער להכרה בליקויים בעמוד שדרה מותני וצווארי וכן בבירכיים כפגיעה בעבודה מכוח עילת המקרוטראומה. יצוין כי תביעות המערער להכרה בליקויים בכפות הידיים ובכתפיים, בהתבסס על אותה מתכונת עבודה ותקופת עבודה בחברת החשמל - הוכרו על ידי המוסד.

...

סוף דבר – הערעור מתקבל כמפורט לעיל והתיק מוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי.

50108-02-21 (אשר ביחס אליו קבע בית הדין כי עבד 2-3 ביום בכלים רוטטים (כך במשך 5 ימי עבודה בשבוע) וכן כי הרים 15 ק"ג כשעה מידי יום) , הובילו אותנו למסקנה כי גם בעניינו של התובע שלפנינו, אשר עדותו לפנינו הותירה עלינו רושם מהימן ואשר עבודתו עם כלים רוטטים והיקף עבודה זו, מצאו ביטוי כבר בהודעה, על בסיסה הכיר הנתבע בליקוי הטריגר פינגר ממנו סובל התובע כפגיעה בעבודה, יש למנות מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשו הסיבתי בין הליקוי בגבו של התובע לבין עבודתו רבת השנים עם כלים רוטטים שונים, בהתאם להיקף העולה מההודעה וכן בשים לב לעבודתו בהרמת משאות אשר גם היא מצאה ביטוי בהודעה וגם בעדותו המהימנה של התובע לפנינו.

לסיכום - לנוכח האמור לעיל נמנה, בהחלטה נפרדת ולאחר שהנתבע יגיש בקשה להזמנת החומר הרפואי של התובע ולאחר שיתקבל חומר זה, מומחה רפואי, אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגבו של התובע לבין תנאי עבודתו כפי שקבענו לעיל - וזאת תוך שילוב העובדות הרלוונטיות שנקבעו על ידינו בסעיף 3 להחלטה זו לבין העובדות שקבענו בסעיף 6 לה ועל סמך החומר הרפואי של התובע.