הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן סחורה

הביטוי הקליני של המחלה הינו מיגוון מאד וכולל כאב גב, כאב צוואר, עם או בלי קרינת כאב לגפיים, פגיעה נוירולוגית כמו חולשת שרירים בגפיים והפרעות בתחושה ועוד.

כאב זה הופיע לראשונה ב 2008 כעבור שנתיים מאז החלה בעבודתה כסדרנית סחורה.

עיון מעמיק בתשובותיו של המומחה לשאלות שהופנו אליו מגלה כי אכן קיימת מידה מסוימת של אי בהירות באשר לאופן בו הגיע המומחה לשינוי בעמדתו ולמסקנה לפיה קיים קשר סיבתי של גרימה בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הפגימה בגבה, אולם למעשה אין לכך כל חשיבות שכן תאונת עבודה יכול ותוכר הן בדרך של החמרה והן בדרך של גרימה בין תנאי העבודה לבין מחלת התובעת.

...

לא מצאנו כי במקרה הנדון יש הצדקה עובדתית או משפטית שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי.

משלא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק הימנעות מאימוץ חוות הדעת, הרי שדין התביעה להתקבל.

סיכום התביעה מתקבלת.

  בפנינו תביעתה של גב' ילנה לנדרמן (להלן: "התובעת") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר בפגיעה הנטענת במרפק ימין, ברך שמאל, גב תחתון וצואר - כפגיעה בעבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה – 1995 (להלן – "החוק").

התובעת עבדה כסדרנית סחורה ברשת "קשת טעמים" בשנים 2004 עד 2015.

במסגרת עבודתה כסדרנית של מוצרים על המדפים בחנות, היא נדרשה לפרוק כל יום בין 3-7 משטחים, כשעל גבי כל משטח היו בין 30-80 קרטונים בגדלים ומשקלים שונים, וזאת לפי סוג המוצר שהיה בתוך כל קרטון.

מפרקי פסט דגנרטיביים ידועים כגורם לכאבי גב. מתוך עיון בעבודתה של התובעת והידע הרפואי בתחום הקשר בין שינויים נווניים בעמוד שדרה מותני לעבודה, אני סבור כי ניתן להכיר כי תנאי עבודתה של התובעת תרמו לשינויים נווניים במפרקי הפסט בעמוד שדרה על דרך החמרה בשיעור של חמישים אחוז.

...

                       התובעת טענה בסיכומיה, כי מקובלים עליה קביעותיו של בית הדין לעניין דחיית הקשר הסיבתי בכל הקשור לעניין הצוואר, הברך ומרפק ימין, וכי בכל הקשור לגב התחתון, יש לקבל את התביעה על פי קביעותיו של המומחה בחוות הדעת, אשר לפיה קיים קשר של ממש בין עבודתה למחלה הניוונית בגב תחתון.

מקובלות על בית הדין גם מסקנותיו של המומחה בחוות דעתו, אודות שלילת הקשר הסיבתי בין הכאבים בברך שמאל והטענות לעניין התעלה הקרפלית, לבין תנאי עבודתה של התובעת, ועל כן נדחית תביעתה של התובעת בכל הקשור לתלונות אלו.

בכל הקשור לטענות לעניין התעלה הקוביטלית – התביעה נדחית.

בכל הקשור לכאבים בגב תחתון – התביעה מתקבלת בהתאם לקביעתו של המומחה בחוות הדעת.

נוכח התוצאה אליה הגענו, ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך 3,000 ₪, סכום אשר ישולם לתובעת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, ועד מועד התשלום בפועל.

עובר לתאונה, החל מיום 1.6.99 הועסקה המבקשת בחברת "יוניליוור" כסדרנית סחורה בסניפי "שופרסל" ברעננה ובהוד השרון, עד אשר פוטרה נוכח מצבה הרפואי ביום 9.8.11.

המבקשת פנתה לביה"ח "מאיר" בכפר סבא, שם נבדקה נוכח תלונותיה על כאבים בחזה והגבלה בתנועה בצואר, גב וכתפיים, וכן נימולים בכפות הידיים.

תכלית נוספת של הוראה זו היא הגברת צדק מהותי, שכן החלת אותה דרגת נכות, שנקבעה על ידי המל"ל בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, עשויה לשים קץ לתופעה פסולה – נטיית הנפגע שלא למצות את זכותו בתביעה המתבררת במל"ל אלא לאחר מיצוי תביעת הנזיקין בבית המשפט, מתוך כוונה "להנות משני העולמות" .

...

לטענת המבקשת התעלמה הוועדה מהתיעוד הרפואי של העובדות הנ"ל בקשר לעברה ולו היה נבחן הייתה ועדת העררים מגיעה למסקנה אחרת .

מקובלת עליי עמדת ב"כ המשיבה לפיה חזקה על ועדות המל"ל, ובפרט במקרה זה, נוכח ההליכים שלאחר קביעת ועדת המל"ל מדרג ראשון (בפני ועדת הערר הראשונה, בביה"ד לעבודה ובפני ועדת הערר השנייה), שבחנו את עניינה של המבקשת ביסודיות, וניכר שהקביעות שנקבעו נעשו, שלא כלאחר יד, אלא לאחר עיון ובדיקה קפדניים, בהם השתתפו, בין היתר, רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים, שעשו מלאכתם וקבעו קביעותיהם על יסוד מלוא החומר הרפואי הרלוונטי שנדרש לכך, ובכלל זה כל החומר הרפואי שהציג בפניהם ב"כ המבקשת, וכן טענות שהעלה בפניהם ושהעלתה בפניהם המבקשת עצמה.

לא זו אף זו, אף ככל שהחומר הרפואי שצורף לבקשה דנן לא עמד בפני הוועדה - ואין בידי לקבוע כך, מאחר שהמשיבה לא עמדה בנטל להראות זאת - הרי שבכל מקרה, עיון במסמכים שצורפו לבקשה מעיד, בין היתר, כי תלונות המבקשת, טענותיה ועמדתה, כמו גם מצבה הרפואי עובר לתאונה היו בפני ועדות המל"ל, ובפרט ועדת הערר האחרונה.

לסיכום לאור האמור בנסיבות המקרה דנן, הבקשה נדחית, מאחר שלא שוכנעתי שהמבקשת עמדה בנטל לשכנע שיש מקום להיעתר לבקשתה להביא ראיות לסתור.

לפנינו תביעה במסגרתה מבקשת התובעת להכיר בפגימות בגב, בצואר וביד ימין כ"פגיעה בעבודה" כמשמעות מונח זה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 וזאת כמחלת מיקצוע או מכח תורת המקרוטראומה.

לאחר מכן, היא הועסקה בבית הקפה[footnoteRef:3] למשך 5-6 שנים ובשנתיים האחרונות, על פי בקשתה[footnoteRef:4] חזרה לעבודתה כסדרנית סחורה[footnoteRef:5].

] לטענת התובעת, עבודתה כללה פעולות חוזרות ומתמשכות של הרמת משקלים כבדים והתכופפות לצורך סידור סחורה על המדפים על פני תקופה ממושכת באופן שגרם לה נזק בגב ובצואר ולכאבי יד ימין.

...

מכלל הראיות הגענו למסקנה כי התובעת לא הניחה תשתית עובדתית לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

אשר על כן, פעולות הכיפוף והרמת המשקל אינן בגדר פעולות חוזרות ונשנות הזהות במהותן וגם אם ניתן לבודד פעולות דומות במהותן של כיפוף הגב והרמת משקל, תדירות התנועות ומשך הזמן שבוצעו אינה עולה כדי תשתית עובדתית למיקרוטראומה ודין התביעה להידחות כבר בשלב זה. לכך נוסיף כי התובעת טענה שתאונת הדרכים גרמה לגילוי מחלת המקצוע ו/או הפגיעה בעבודה, כאשר היא נפגעה באותם איברים בתאונת הדרכים ובכל המסמכים הרפואיים שהוצגו, התובעת מייחסת את הכאבים בגב, בצוואר וביד ימין לתאונת הדרכים ללא אזכור של תנאי העבודה.

על יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובע הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) תביעה להכיר בכאבי הצואר שעימם הוא מתמודד עקב נהיגה על מלגזה, כפגיעה בעבודה.

מסקירת הפסיקה בנוגע לתנועות חוזרות ונישנות של הצואר עולה כי במקרים שבהם הוכרה תשתית עובדתית למקרוטראומה עלה בידי המבוטח להצביע על צורך ייחודי בהפעלת הצואר באופן אינטנסיבי.

להיעדר גרסה מפורטת מצטרפת הודאת התובע שבמהלך תקופת עבודתו בתפקיד סדרן סחורה הוא כלל לא הרגיש שהעבודה הטילה עומס מיוחד על הצואר (עמ' 4, שורות 30-29).

ניהול מחסן ומלגזן: אשר לתקופת עבודתו של התובע כמנהל מחסן בה עיקר עסוקו היה הפעלת מלגזה - תקופה שלטענת התובע גם במהלכה ביצע תנועות חוזרות ונישנות של הצואר אומר שמעדות התובע עלה שמשאיות עם סחורה הגיעו לשער המחסן והוא הגיע עם המלגזה כדי לפרוק את הסחורה מהמשאית (עמ' 9, שורות 5-1).

19 .בעניינינו לא עלה בידי התובע להוכיח שהמלגזה גרמה לרטט, ובפרט לא רטט של הצואר, גם לא לאחר שבית הדין התיר לו להשלים את ראיותיו בעיניין זה. אמנם התובע הציג את המפרט הטכני של המלגזה שעליה עבד, ואולם לא הצביע על מידע ספציפי שניתן ללמוד ממנו על קיומו של רטט או שניתן להסיק ממנו כי מדובר ברטט בעצמה כזו שהוא משפיע על הצואר (להבדיל, למשל, מרטט שמשפיע על הגב התחתון שנימצא במגע הדוק עם הכסא של המלגזה).

...

כללם של דברים בפרק זה, לנוכח כל האמור מסקנתי היא שתנועות הצוואר שביצע התובע בעת סידור הסחורה היו אקראיות ומשתנות בהתאם לאופי העבודה ולא מדובר בתנועות צוואר שחרגו משגרת חייו של אדם שאינו עובד (ראו והשוו: עב"ל (ארצי) 6871-10-21 הלל – המוסד לביטוח לאומי (9.2.2022)).

כך שהיעדר הוכחת קיומו של רטט כמו גם תקופת עבודה קצרה מובילים למסקנה שלא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בזמן הנהיגה במלגזה.

סוף דבר - לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בצוואר ועל כן אין מנוס מדחיית התביעה.