עובר לתאונה, החל מיום 1.6.99 הועסקה המבקשת בחברת "יוניליוור" כסדרנית סחורה בסניפי "שופרסל" ברעננה ובהוד השרון, עד אשר פוטרה נוכח מצבה הרפואי ביום 9.8.11.
המבקשת פנתה לביה"ח "מאיר" בכפר סבא, שם נבדקה נוכח תלונותיה על כאבים בחזה והגבלה בתנועה בצואר, גב וכתפיים, וכן נימולים בכפות הידיים.
תכלית נוספת של הוראה זו היא הגברת צדק מהותי, שכן החלת אותה דרגת נכות, שנקבעה על ידי המל"ל בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה, עשויה לשים קץ לתופעה פסולה – נטיית הנפגע שלא למצות את זכותו בתביעה המתבררת במל"ל אלא לאחר מיצוי תביעת הנזיקין בבית המשפט, מתוך כוונה "להנות משני העולמות" .
...
לטענת המבקשת התעלמה הוועדה מהתיעוד הרפואי של העובדות הנ"ל בקשר לעברה ולו היה נבחן הייתה ועדת העררים מגיעה למסקנה אחרת .
מקובלת עליי עמדת ב"כ המשיבה לפיה חזקה על ועדות המל"ל, ובפרט במקרה זה, נוכח ההליכים שלאחר קביעת ועדת המל"ל מדרג ראשון (בפני ועדת הערר הראשונה, בביה"ד לעבודה ובפני ועדת הערר השנייה), שבחנו את עניינה של המבקשת ביסודיות, וניכר שהקביעות שנקבעו נעשו, שלא כלאחר יד, אלא לאחר עיון ובדיקה קפדניים, בהם השתתפו, בין היתר, רופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים, שעשו מלאכתם וקבעו קביעותיהם על יסוד מלוא החומר הרפואי הרלוונטי שנדרש לכך, ובכלל זה כל החומר הרפואי שהציג בפניהם ב"כ המבקשת, וכן טענות שהעלה בפניהם ושהעלתה בפניהם המבקשת עצמה.
לא זו אף זו, אף ככל שהחומר הרפואי שצורף לבקשה דנן לא עמד בפני הוועדה - ואין בידי לקבוע כך, מאחר שהמשיבה לא עמדה בנטל להראות זאת - הרי שבכל מקרה, עיון במסמכים שצורפו לבקשה מעיד, בין היתר, כי תלונות המבקשת, טענותיה ועמדתה, כמו גם מצבה הרפואי עובר לתאונה היו בפני ועדות המל"ל, ובפרט ועדת הערר האחרונה.
לסיכום
לאור האמור בנסיבות המקרה דנן, הבקשה נדחית, מאחר שלא שוכנעתי שהמבקשת עמדה בנטל לשכנע שיש מקום להיעתר לבקשתה להביא ראיות לסתור.