לפנינו תביעתה של ד"ר אינסאף אבו אחמד (להלן: "התובעת") להכרה ביחסי עובד ומעסיק בינה לבין הנתבעת רביבים – יעוץ והנחייה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), וכפועל יוצא מכך תשלום זכויותיה בגין פצויי פיטורין, דמי הבראה, דמי חגים, דמי חופשה, הפרשות לפנסיה והפרשי שכר לכל תקופת העסקתה וסיומה סך הכל 226,231 ₪.
לטענת התובעת כי, בחודשים האחרונים בעבודה, הנתבעת חייבה את התובעת להוציא חשבונית מס בגין השכר של התובעת, בנגוד לכתוב בהסכם ההעסקה ביניהן, טוענת התובעת כי לא היה שינוי בדפוס העבודה, ויחסי עובד מעסיק המשיכו להתקיים בין התובעת והנתבעת, מוסיפה התובעת כי לנתבעת הייתה שליטה מלאה בהעסקתה, הנתבעת היא זו שקבעה את סידור עבודתה של התובעת, את שעות עבודתה היומיומיות, מקום העבודה, תחילת העבודה ואת סיומה.
סכוני הפסד וסכויי רווח – לטענת התובעת כי התובעת לא הייתה בעלת סיכוי לרווח מעבר לתמורה שהגיעה לה על בסיס פעילותה היא לא נשאה בסכוני הפסד ולא נהנתה מתוצאות של ייעול או חסכון בהוצאות, מנגד הנתבעת טוענת כי התמורה נקבעה בחוזה שנחתם עם התובעת כמו כל מנחה ומרצה בהיתחשב בתעריף שמשרד החינוך מעניק לנתבעת בגין כל שעת הרצאה או הנחייה ובהתאם לכך נגזר שכרו של המרצה.
...
סוף דבר
לנוכח האמור טענת התובעת לפיה היא זכאית לזכויות מתוקף היותה " עובדת" נדחית.
משלא מצאנו כי יש לקבל טענות התובעת, דין תביעתה להידחות.
בנסיבות העניין, אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעת הוצאות בסך 5,000 ש"ח וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.