בבדיקה פורמאלית:
בהכרה מלאה משתפת פעולה עונה על שאלות לעניין מיתמצאת בכל המובנים, קשב רכוז וזכרון שמורים חשיבה מאורגנת בתוכן חשיבה כאשר מתארת ארוע התאונה לא נתגלו סמנים מוגברים לאי שקט פסיכומוטורי ולא להתרגשות שיפוט ותובנה שמורים אפקט תואם אין סמנים להפרעה פסיכוטית ולא לדכאון מגורי לא PTSD.
"
הועדה עיינה במסמכים שהונחו בפניה וסיכמה החלטתה כדלקמן:
"הועדה עיינה בפס"ד מיום 14.9.2021 וחוזרת על מסקנותיה כי הפרעת האיסנומניה, התקפי החרדה, הפניקה והסינקופה, אינם קשורים לארוע התאונה הנדונה – אין קשר של סמיכות זמנים בין תאונת הדרכים משנת 2005 והניתוח משנת 2016 לבין הופעת התלונות ופנייתה לטפול פסיכיאטרי עקב תלונות אלו שהיו רק ב- 30.11.2020.
...
מנגד, טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות בהעדר הצבעה על פגם משפטי בהחלטת הוועדה, אשר פעלה בהתאם להוראות פסק הדין המחזיר וקבעה, כי אין קשר סיבתי בין הפרעת האינסומניה, התקפי החרדה, הפאניקה והסינקופה לבין התאונה הנדונה.
לאחר שעיינתי בפסק הדין המחזיר, בפרוטוקול הוועדה ובמכלול החומר שבתיק וכן לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט להלן.
סוף דבר
על יסוד כל האמור, הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למערערת הוצאות בסך 2,500 ₪ וזאת בתוך 30 ימים מהיום.
