הכרה בהסתדרות הרפואית כארגון עובדים יציג ברופאי קופת חולים מאוחדת

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב-יפו (השופטת אסנת רובוביץ-ברכש ונציגי הציבור גב' עליזה הרפז ומר חן ורדי; ס"ק 8111-10-15), אשר דחה את בקשת הצד בסכסוך קבוצי (להלן – בקשת הצד) שהגישה המערערת – ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן – הר"י), שבמסגרתה ביקשה, בין היתר, להכיר בה כארגון העובדים היציג של הרופאים השכירים המועסקים במשיבה – קופת חולים מאוחדת (להלן – מאוחדת) ולחייב את מאוחדת לנהל עִמה משא ומתן לחתימת הסכם קבוצי מיוחד.

...

נציג ציבור (מעסיקים) מר שלמה נוימן לאחר עיון מעמיק בחוות דעתו המקיפה של השופט אילן איטח (להלן - חוות הדעת) שוכנעתי שדין הערעור להידחות הן מהנימוקים שפורטו בפסק הדין דלמטה והן מנימוקים נוספים שאפרט להלן.

יפה בעיני קביעת ביה"ד לפיה "לא הוכח בענייננו כי נעשה שיח כלשהו בין נציגי הר"י לבין נציגי הרופאים המאוחדת ולא הובאה לנו כל ראיה בנדון.... לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי למשטר קיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קיבוצי בשל המעבר באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנדון". הכלל המשפטי לפיו ערכאת ערעור איננה מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו – תקף כאן.

סוף דבר על דעת רוב חברי המותב וכנגד דעתו החולקת של נציג הציבור מר שלמה נוימן, הערעור מתקבל, כאמור בחוות דעתו של השופט אילן איטח.

ביום 15.1.15 פנה יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל, ד"ר ליאוניד אידלמן למנכ"ל קופת חולים מאוחדת, מר זאב וורמברנד במכתב המבקש לנהל משא ומתן עמה, כמצוטט: " ההסתדרות הרפואית בישראל ( להלן: "הר"י") היא האירגון היציג של רופאי ישראל והיא שמה לה למטרה לארגן את כלל הרופאים המועסקים בישראל ובפרט את אלו אשר מועסקים אצל מעסיקים צבוריים.

מאוחדת מדגישה כי גם אם מי מרופאי המשיבה חברים במבקשת שנים רבות, בשל כובעה כגוף פרופסיונלי- מקצועי ולא כארגון עובדים, או בשל היותם עובדים של קופת חולים אחרת בה הנם עובדים במקביל לעבודתם במשיבה, הרי שאין בכך כדי לענות על דרישות הפסיקה לעניין הכרה באירגון עובדים יציג.

...

מהות זכות ההתארגנות על מהותה של החברות הרצונית בארגון עובדים, בהצטרפות אליו ובפרישה ממנו, עמד השופט זמיר בבג"ץ עמית ( בג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד נ"א (2)63; להלן: "בג"ץ עמית"): "הזכות להצטרף לארגון עובדים מתוך רצון חופשי, ולא בכפייה, כמו גם הזכות לפרוש מארגון העובדים, היא פועל יוצא של חופש ההתאגדות... יתרה מכך. זכות זאת נובעת גם מן המעמד המוקנה לארגון העובדים בחוק. שהרי החוק מקנה לארגון עובדים יציג זכות להתקשר בהסכם קיבוצי הקובע זכויות וחובות לכל העובדים שעליהם חל ההסכם, לרבות עובדים שאינם חברים באותו ארגון. מסקנה טבעית היא, שכל עובד כזה יהיה זכאי להצטרף לארגון כחבר, כדי שיוכל להשפיע על דרכו של הארגון, וכך גם על תנאי העבודה האישיים שלו. מסקנה נוספת היא, שאם לדעתו של עובד, הארגון אינו מייצג אותו כראוי, צריך שתהיה לו הזכות לפרוש מן הארגון ולהצטרף, אם ירצה בכך, לארגון עובדים אחר." יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בפרשת צ.ל.פ., שם נקבע: "בהצטרף עובד לארגון, מקנה הוא לארגון כח לפעול בשמו ולהגיע להסכמות בעבורו. החלטה כזו מאפשרת לעובד להגביר את כוחו במקום העבודה. מנגד, גם העובד מחוייב בהפעלת כוחו בתום לב, בהגינות ובאחריות ועל אף העובדה כי הוא בוחר לחזור בו מהצטרפותו לארגון (ואין חולק כי הוא רשאי לעשות כן), לא ניתן למחוק לחלוטין את השלכות ההחלטה על הצטרפותו לארגון.

מעבר לאמור, גם אם היינו מקבלים את טענת המבקשת והיינו נותנים גושפנקא לאופציה החלופית הקיימת בתקנון הר"י, לענין ניכוי דמי חבר במקום טופס הצטרפות, הן במאוחדת והן במקומות עבודה אחרים בהם מועסק אותו רופא, בהתאם לסעיף 18.2 שקובע כי: "רופא ששילם דמי חבר מלאים מבלי לשלוח טופס כאמור לעיל, יהיה זכאי לכל הזכויות אלא אם כן הודיע אחרת כקבוע בסעיף 19 להלן". הרי שגם אז, לא שוכנענו כי הוכח בפנינו כי אכן המבקשת היא ארגון יציג במאוחדת, כמפורט.

נוכח האמור לא שוכנענו כי הרצון לעבור ממשטר אישי לקיבוצי ולנהל מו"מ להסכם קיבוצי אל מול המשיבה, באה במסגרת פניה של רופאי מאוחדת תוך שיקוף רצונם בנדון, אלא באופן ישיר על ידי הר"י. יפים לעניינו מושכלות יסוד כפי שהובאו בעסק (ארצי) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תקשורת בע"מ (להלן:"פרשת פלאפון") מפי כב' הנשיאה בדימוס, נילי ארד: "מטרתה של ההתארגנות הראשונית לאגד את העובדים בארגון יציג במקום העבודה, תוך שהיא נושאת עימה פוטנציאל ממשי לשינוי מבני ביחסי הכוחות בין הצדדים במקום העבודה. ונבאר.

נוכח מכלול האמור אנו סבורים כי בשלב זה אין לראות בהר"י כארגון עובדים יציג במשיבה.

אשר על כן הבקשה נדחית.

לטענת לאומית , בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, (עס"ק 9346-04-16 הסתדרות הרפואית בישראל – קופת חולים מאוחדת (12.12.2017) ופסיקת בג"צ, מהוים הרופאים יחידת מקוח נפרדת ועצמאית אשר אינה באה בגדר היחידה הכוללת גם מקום בו מועסקים הם בגוף פרטי שאינו צבורי (דב"ע נא/1-5 (ארצי) ארגון רופאי קופת חולים כללית בהסתדרות הכללית פד"ע כה 516; בג"צ 193/88 הסתדרות הרפואית בישראל נגד בית הדין הארצי, לעבודה ואח' פ"ד מג(4) 577).

באופן דומה בעיניין עס"ק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל נ' קופת חולים מאוחדת (פורסם בנבו 12.12.2017) הוכרה הר"י כארגון היציג בקרב העובדים כיחידה נפרדת ועצמאית מיתר עובדי מאוחדת.

...

נוסף על האמור לעיל, אנו דוחים את טענת המשיבה על פיה הר"י מייצגת גופים ציבוריים בלבד לפיכך, משהמשיבה היא ארגון פרטי ההקשר הענפי אינו חל עליה.

ערים אנו לכלל על פיו היציגות נבחנת במועד ההכרזה עם זאת אנו סבורים כי משעסקינן בהתארגנות ראשונית יש לנקוט גישה גמישה המאפשרת בהכרת היציגות אף במועד סמוך להכרזה מקום בו נמצא כי הצטרפו שליש מהעובדים.

בהתאם לכך, לאור מספר טפסי העובדים המצטרפים אשר הוגשו לתיק בית הדין ועומדים על 284 עובדים קרי , מעל לשליש מהעובדים בחודש הרלוונטי, התוצאה היא כי הלאומית עמדה בנטל להוכחת יציגותה בקרב עובדי טרם.

סוף דבר אנו קובעים כי בהתאם למאפיינים אשר נקבעו בפסיקה והראיות אשר נשמעו בהליך, יש להכיר במבקשת – הסתדרות העובדים הלאומית, כארגון העובדים היציג בטרם.

ודאי כך, משההסתדרות הרפואית בישראל פעלה במכבי עצמה, עוד במהלך ההליך בבית הדין קמא, לצורך הכרה בה כארגון עובדים יציג של הרופאים.

אשר לטענות הנוגעות לדרך ההצטרפות ללאומית והוכחת מספר חבריה מבין עובדי מכבי - בפסיקה נקבע כי אין דרך אחת להוכיח חברות באירגון עובדים שכן "עסקינן בשאלה ראייתית שהפתרון לה מצוי בתחום דיני הראיות" (עס"ק (ארצי) 9346-04-16 ההסתדרות הרפואית בישראל - קופת חולים מאוחדת (12.12.17); להלן: עניין מאוחדת; עתירה שהוגשה נמחקה בהסכמת הצדדים: בג"צ 2826/18 קופת חולים מאוחדת נ' בית הדין הארצי לעבודה (19.12.19)).

...

במסגרת ערעור לבית דין זה נדחה ערעורה של מכבי ואושרה קביעת בית הדין האזורי לפיה יש להכיר ב"מכבי פארם" כיחידת מיקוח נפרדת, והתקבל ערעור לאומית כך שנקבע כי גם ב"מגה לאב" יש לראות, נכון לאותה עת, כיחידת מיקוח בפני עצמה (עס"ק (ארצי) 8676-02-17 מכבי שירותי בריאות - הסתדרות העובדים הלאומית בישראל (28.12.17); להלן: פסק הדין הקודם).

בנסיבות אלה לא מצאנו צורך להידרש לחילוקי הדעות לפנינו, שלא בוררו בבית הדין האזורי, בנוגע לתחולת ההסכם הקיבוצי של "בית בלב" על העובדים האמורים.

משקיימות בקשר לכך מחלוקות עובדתיות שטרם הוכרעו על ידי בית הדין האזורי, ושמחלוקות עובדתיות אלו חיוניות לצורך הכרעה (ולא שוכנענו בטענת מכבי לפיה לאומית ויתרה על טענותיה בקשר לכך) - אין מנוס כי אם להחזיר את התיק לבית הדין האזורי לצורך השלמת הכרעתו בנקודות האמורות.

סוף דבר - הערעור מתקבל בחלקו כמפורט לעיל.

להסרת ספק נבהיר כי לא מצאנו ממש בחלק הערעור שהתייחס לאי פסיקת הוצאות לחובת לאומית.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ה"פ 56290-05-14 ארגון הרופאים עובדי המדינה ואח' נ' ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' בפני כב' השופט יונה אטדגי המבקשים: 1.ארגון הרופאים עובדי המדינה 2.ארגון רופאי עריית תל-אביב 3.וועד רופאי בתי החולים ביילינסון ושניידר 4.וועד רופאי בית החולים מאיר 5.וועד רופאי בית החולים השרון ב"כ עוה"ד נדב העצני, אורית יפת ומור גולדין המשיבים: 1.ההסתדרות הרפואית בישראל 2.ד"ר ליאוניד אידלמן 3.ארגון רופאי קופת חולים 4.עמותת ארגון הרופאים העצמאיים של מכבי 5.ארגון רופאי קופת חולים לאומית 6.ארגון רופאי בית החולים הדסה 7.ארגון רופאי קופת חולים מאוחדת ב"כ המשיבים 1, 2, 3, 5 ו-6 עוה"ד ארנה לין, תמר וינטר-קמר ואורטל מנדלאוי פסק דין

הר"י הוא ארגון העובדים היציג של הרופאים במדינת ישראל, כהגדרת מונח זה בחוק הסכמים קבוציים, תשי"ז-1957, חברים בו 21,352 רופאים, ופעילותה מוסדרת בתקנון הסתדרות הרופאים בישראל (הר"י), שמהדורתו מחודש ספטמבר 2009 צורפה כנספח א' לתובענה.

לועדות מסוימות נקבע כי חבריהן יהיו (בין היתר) "נציגי אירגוני הר"י", בלא לנקוב ביחס או במספר: וועדת הכרה ובקורת (סעיף 187), וועדת היתמחות (סעיף 194), וועדת בחינות (סעיף 206), וועדת החינוך (סעיף 217), הלישכה לאתיקה (סעיף 224.2).

...

אינני סבור שהמבקשים הסתירו מסמכים מהותיים או כי לא פירטו עובדות רלבנטיות, ואני סבור כי כל המסמכים העיקריים והעובדות הרלבנטיות הוצגו ופורטו.

מכל מקום, המסקנה העולה מכל האמור לעיל ברורה: כל הבחירות והמינויים שנעשו על ידי הוועידה הארצית לוועד המרכזי ולכל יתר המוסדות והתפקידים, וכן גם כל הבחירות והמינויים שנעשו על ידי הוועד המרכזי, המזכירות, ויתר המוסדות, כפי שהם פורטו בתובענה, כולם נעשו כדין ואין כל עילה לבטלן.

התוצאה: התובענה נדחית על כל חלקיה.