לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה מיום 12.7.17, בגין בקע מיפשעתי, כפגיעה בעבודה, זאת נוכח החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: הנתבע) מיום 1.10.17, אשר דחתה את תביעתו לתשלום דמי פגיעה בגין בקע מיפשעתי משלא הוכח לדעת הנתבע כי התובע עומד בתנאים המצטברים של סעיף 84 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: החוק).
הילכות היסוד בפסיקתו רבת השנים של בית דין זה באשר לפרשנות סעיף 84 לחוק נוסחו בקצרה בפיסקה 3 לפסק דינו של פליטמן בעיניין ברלכיס:
"א. על פי סעיף 84(1) אין רואים בקע מיפשעתי כפגיעה בעבודה אלא אם הופעת הבקע הנה תוצאה של מאמץ לא רגיל. מבחן המאמץ הלא רגיל פורש בפסיקה בעקבות חוות דעת רפואיות כמבחן סובייקטיבי של המתאמץ, זאת מחד; מאידך מאמץ לא רגיל אצל הרגיל במאמץ לא רגיל, למאמץ לא רגיל נחשב.
שגרת העבודה, על פי תפקידו הרגיל של העובד, היא שתיקבע אם הארוע שגרם לבקע מיפשעתי הוא תולדה של "מאמץ לא רגיל" אם לאו.
...
מכלל הראיות כפי שפורטו לעיל עולה תמונה ממנה שוכנענו כי ניתן להסיק באופן ברור כי עבודתו של התובע אכן כרוכה במאמץ שאינו רגיל מבחינה אובייקטיבית, ובכלל זאת: נשיאה של שקי מלט, בלוקים, חומרי בניה כבדים ושקי חול וכי התובע במהלך עבודתו היה אמור להעמיס אותם לבדו במשך כל יום לשעות מרובות.
שוכנענו כי שקלולן של הנסיבות האמורות מצביע על כך שניתן לראות במאמץ שהיה נדרש התובע באותו היום היה כמאמץ לא רגיל, המצדיק למנות מומחה לבחינת הקשר הסיבתי, וזאת גם אם אלו העבודות שאותן הוא מבצע כדבר שבשגרה בימים אחרים.
סוף דבר
בנסיבות אלה שוכנענו כי יש מקום למנות מומחה רפואי, לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי של התובע לבין האירוע.
