הכפלת קצבת נכות בביטוח לאומי

בבית-הדין האיזורי לעבודה בחיפה ב"ל 56295-11-18 לפני: כב' הנשיא אלכס קוגן נציג עובדים – מר **** אמזלג נציג מעסיקים – מר יצחק שגב התובע: נתניאל סגל ע"י ב"כ עוה"ד רונן אבניאל הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י הלישכה המשפטית חיפה פסק דין

האם כטענת התובע, הוא זכאי לכפל גמלאות – הן לקיצבת שירותים מיוחדים מכוח תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 וכן לקיצבת ניידות מכוח "הסכם בדבר גימלת ניידות" שנערך ביום 1.6.1977 בין ממשלת ישראל לבין הנתבע? או שמא כטענת הנתבע, התובע אינו זכאי לכפל גמלאות? הקיצבאות מושא התביעה, מעוגנות בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"); תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978 (להלן: "התקנות"); ו"הסכם בדבר גימלת ניידות "שנערך ביום 1.6.1977 בין ממשלת ישראל לבין הנתבע (להלן: "הסכם הניידות").

...

הכרעה לאחר שבחנו את הוראות החוק, התקנות, הסכם הניידות, וכן את טענות הצדדים, אנו סבורים שדין התביעה להידחות.

כך: "מוגבל בניידות לא יהא זכאי לקבל הטבות לפי הסכם זה אם וכל עוד הוא מקבל קיצבה מיוחדת כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978". הסכם הניידות, מחריג מהוראה זו, בסעיף 4(ד), מבוטחים במצבו של התובע, כך: "על אף האמור בסעיף קטן (ג), מוגבל בניידות הזכאי לקצבה מיוחדת כמשמעותה בו, בשיעור קצבת יחיד או שנקבעו לו 100% מוגבלות בניידות או שוועדה רפואית קבעה כי הוא זקוק לכיסא גלגלים ומשתמש בו, יהא זכאי לקבל הטבות לפי הסכם זה". אנו מקבלים בעניין זה את פרשנות הנתבע לפיה, הזכאות לקבלת הטבות מכוח הסכם הניידות בנוסף לקצבת שירותים מיוחדים / קצבה מיוחדת לגבי קבוצת בעלי המוגבלויות המפורטת בסעיף – היא רק בתנאי היותם משתכרים ממשלח יד או מעבודה.

סוף דבר התביעה נדחית.

לטענת הנתבעת, התובע אינו זכאי לקבל "כפל" פיצוי: שכר עבודה וכן קצבת נכות מחליפת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, שכן הדבר חותר תחת עקרונות יסוד בדיני הנזיקין.

...

נוכח דלות הראיות בנושא, כאשר נסיבות האמירות לא הוכחו וגם לא תוכנן המדויק, התביעה לפיצויים בגין עגמת נפש בגין התנהגות זו נדחית.

גם לגבי שאר ההיבטים של התנהלות הנתבעת, אין להיעתר לתביעה ברכיב זה. הכלל הוא כי פיצוי בגין עגמת נפש יינתן במשורה, במקרים חריגים המצדיקים זאת (דב"ע נג/3-99,114 משרד החינוך, מדינת ישראל – מצגר, פד"ע כו 563, 582 (1994); ע"ע (ארצי) 419/07 מדינת ישראל, משרד התעשייה והמסחר – חן, 3.11.08).

סוף דבר – למרות שעמדת התובע נדחתה, התביעה מתקבלת בעיקרה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: 311,382 ₪, בניכוי הסכומים ששולמו לו מהמוסד לביטוח לאומי בגין פציעה מיום 17.12.13 בגין התקופה שעד 30.6.15 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממחצית התקופה המזכה (1.3.15) ועד התשלום בפועל.

על פי החלטת המוסד, נידרש התובע לבחור בין קצבת ניידות המוענקת מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות שבין ממשלת ישראל והמוסד לביטוח לאומי (הסכם הניידות) לבין קצבה מיוחדת המוענקת לו מכוח תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ"ה-1965 (התקנות).

האם חל בעיניין כאן החריג לסעיף 320 חוק הביטוח הלאומי? "...לפי החוק, חריגה מהעקרון בדבר מניעת "כפל גמלאות" אפשרית באחת משתי אפשרויות: הראשונה, מקרים בהם משתמעת מהחוק כוונה אחרת - קרי, כוונה לשלם את הגימלאות בכפל; השנייה, מקרים שנימנו במפורש בחוק, למשל סעיפים 320 (ה) ו- 320 (ו) לחוק" (עב"ל 18759-04-11 פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי, (02.01.163)).

...

אין בידי לקבל טענה זו, למעשה בהתאם לתקנה 10א, מדובר בקצבה לגביה נקבע במפורש שהיא נוספת, בתנאים מסוימים, לקצבת הניידות.

גם פרשנות המתבססת על ניתוח הכולל את החוק, התקנות וההסכם מוביל למסקנה שהמדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, מעניקה לנכה המוגבל בתנועה עזרה כלכלית במטרה לעזור לו להתנייד ממקום למקום.

לאור כל האמור דין התביעה להידחות.

ובסעיף 323(ג) לחוק זה נכתב: "הזכאי עקב מאורע אחד לגימלה לפי פרק ט' ולתגמול או לקיצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם: (1) חוק הנכים; .. (7) חוק נפגעי פעולות איבה; ...". בדיון נד/189-0 (ארצי) בן ארי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 13.4.1995) (להלן: עניין בן ארי) דובר במערער שניפגע בגבו בתאונת עבודה בשנת 1988 ונקבעה לו נכות בשיעור 15%, ובגינה הוא קיבל מענק במסגרת ענף ביטוח נפגעי עבודה, ובשנת 1992 הוא הגיש תביעה לגימלת נכות כללית במסגרת ענף ביטוח נכות, וציין ברשימת ליקוייו את הפגיעה בגבו וארבעה ליקויים נוספים שאינם קשורים לפגיעה בגבו.

בית הדין הארצי לעבודה הסתמך על פסק הדין בעיניין בן ארי, וקבע כי המבחן הראוי לבחינת המאורע האחד המזכה בכפל גמלאות הנו "מבחן הזכאות הבלעדית"; דהיינו - יש לשאול, תוך היתעלמות משאר הנכויות, האם קמה למערערת הזכאות לקיצבת נכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי, אך ורק עקב נכותה מפגיעת האיבה.

...

התוצאה לאור המסקנה אליה הגענו, לפיה המחלה והפרישה מהמשטרה הינם שני אירועים נפרדים שהצמיחו זכאות לגמלה לפי שני החוקים, נכנסות נסיבות מקרה זה בגדרי סעיף 34(ד)(1) לחוק הגמלאות.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור, ומורים על ביטול החלטת המשיב מיום 25.5.2015 עליה הוא חזר בהודעתו מיום 5.7.2015.

כמו-כן הננו מחייבים את המשיב לשלם למערער שכר טרחה בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן - יישא הסכום הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

הוא זכאי לקיצבת נכות מביטוח לאומי ומתגורר בגפו באלעד.

צוין כי בשנת 2013 היה נסיון שקומי באמצעות שלובו בקהילה טיפולית לתחלואה כפולה, אך הנאשם לא התמיד ועזב כחודש וחצי לאחר הישתלבותו בקהילה.

...