הכנסת עובד סוציאלי פרטי לבית כלא אסיר בטחוני

בא-כוח המבקשת, שהופיע בבית המשפט המחוזי הנכבד, עו"ד ענוז, היתנגד לבקשה, נוכח נתוני התסקיר המשלים, וראה להוסיף כי: "אני סבור שביהמ"ש העליון לא שם את ליבו לעניין הזה שהמבקש היה אסיר ושוחרר 5 חודשים לפני ביצוע העבירה המיוחסת לו" (הערה זו היתה בלתי ראויה ותמוהה כשלעצמה ובפרט כאשר סוגייה זו נידונה מפורשות ב-בש"פ 1908/10 הנ"ל).

נייחד ראשית מספר מילים לכלי הפיקוח של האיזוק האלקטרוני (להלן: פקוח אלקטרוני), כרכיב בחלופות מעצר שונות (לפרטים ראו: המשרד לבטחון פנים: "התכנית לפיקוח אלקטרוני על עצורים משוחררים בערובה" (יוני 2005); איתן מגן "שיחרור למעצר בית – על אמות המידה הנדרשות לשיחרור" ספר אורי קיטאי 171, 191-189 (להלן: מגן); דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 40) (פקוח אלקטרוני על משוחררים בערובה ומשוחררים על-תנאי ממאסר), התשס"ט-2009, ה"ח הממשלה התשס"ט 427).

האזיק משדר אותות תכופים למקלט, המחובר לקו הטלפון, ודרכו מועברים האותות למרכז בקרה, שמפעילה חברה פרטית, שהיא הזוכה במיכרז לתפעול מערכת הפיקוח האלקטרוני.

מטרותיה היו הפחתת העלות של החזקת נאשמים במעצר, אגב הקלה במצוקת המקום בבתי הסוהר ובבתי המעצר; הרחקת הנאשם מחברה עבריינית; מתן אפשרות לנאשם לשהות עם בני משפחתו, לפעול לשיקומו (בסיוע עובדים סוצאליים) וייתכן שאף להרויח למחייתו.

כיום מספר העצורים המשוחררים בערובה, המפוקחים בפקוח אלקטרוני (בנוסף לתנאים נוספים), עומד על כ-800 איש, כגודלו של בית כלא ממוצע.

תוקפה של הוראת שעה זו הוארך רק בימים אלה במספר חודשים נוספים על-ידי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, והתכנית עדיין מצויה במצב של "הרצה" (ראו: פרוטוקול מס' 63 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה (11.10.2010)).

...

בהחלת העקרונות הנ"ל על ענייננו – אני סבור כי המקרה שלפנינו הוא אחד מאותם מקרים חריגים ויוצאי דופן שבהם ניתן לשחרר נאשם בעבירה – לחלופת מעצר תחת איזוק אלקטרוני, גם מבלי שיהיה בנמצא פיקוח אנושי עליו.

רוב הטעמים למסקנה זו הובהרו למעשה לעיל עוד קודם לכן: המדובר בנאשם שבית משפט זה מצא כבר לפני שבעה חודשים כי ראוי שישתחרר לחלופת מעצר הולמת.

נוכח כל האמור לעיל, הנני מורה איפוא כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בתנאים הבאים: המשיב ישהה בבית אימו שבאופקים, בתנאים של "מעצר בית מלא" ולא ייצא מן הבית במשך 24 שעות ביממה, אלא באישור מראש של בית המשפט הנכבד קמא, או לצורך הגעה למשפטו.

הכנסת מטפל פרטי פוגעת בהליך השקום בתוככי הכלא, באשר זו מפחיתה מהמוטיבציה של האסירים להישתלב בו. בכך, ישנה פגיעה ב"כלי ניהולי" של הרשות בכל הנוגע להשלטת הסדר , המשמעת והבטחון בתוך בית הסוהר.

בעניינינו, הרשות מנהלת על פי חוק מערך של טפול ושקום הניתן לאסירים, והוא מונה עובדים סוצאליים, קרימינולוגים ופסיכולוגים המעניקים לאסירים טפול פרטני וטפול קבוצתי.

...

לאחר החלטתי בעת"א זו, תוקנה הוראת השעה ביחס לכניסת מומחים פרטיים לבתי כלא לצרכי אבחון ובניית תכנית לשיקומו של האסיר לאחר המאסר (פורסמה ביום 23.7.15, להלן: "הוראת השעה המתוקנת").

בחינת הכנסת מומחה פרטי הוגבלה לצרכי אבחון במסגרת הליך משפטי תלוי ועומד שאינו עתירת אסיר/ אבחון לצורך חנינה, קציבת מאסר עולם או הקלה בעונש ואבחון ובניית תכנית לשיקום אסיר לאחר מאסרו, והובהר בה כי לא תותר כניסת מומחה פרטי לשם מתן טיפול לאסיר בתקופת המאסר, וכן נקבע כי לא תותר כניסתו לצורך הערכת מסוכנות הנחוצה לשם קבלת החלטה מנהלית, שכן מומחי מב"ן, ועדות אלמ"ב ווג"ע הם הגורמים המקצועיים האמונים על הערכת מסוכנותם של אסירים, לצד גורמי הטיפול בשב"ס. ברע"ב 4644/15 ראעי שניתן ביום 15.6.16 מצא בית המשפט העליון (כבוד הש' פוגלמן) כי סעיפים 5.6.1.5 ו-5.6.1.6 בהוראת השעה המתוקנת, המונעים מאסירים בטחוניים, זרים ואידאולוגיים, אשר אין להם גישה לגורמי שיקום מטעם המדינה, את האפשרות להציג תכנית שיקום פרטית ולהיעזר במומחים לצורך כך, פוגעים בזכותם להליך הוגן בהליכים שלפני ועדת השחרורים באופן שאינו מידתי, ועל כך דינם בטלות.

ממכלול מהטעמים האמורים, לא מצאתי לקבל את העתירה והיא נדחית.

על-פי תיקון 28, ועדה זו תייעץ לנציב בתי הסוהר בנושא השמירה על זכויות האסירים בבית הסוהר בניהול פרטי, וכן בענין שיקומם, רווחתם ובריאותם, ותגיש את המלצותיה לשר לבטחון פנים, לנציב בתי הסוהר ולועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת פעם בשנה.

בחלק מבתי-הסוהר נתקלו הבודקים "בתלונות בדבר אלימות סוהרים כלפי האסירים; ענישה משמעתית קיצונית וקולקטיבית; מחסור בציוד בסיסי החושף את האסירים לפגעי מזג האויר; ליקויים במתן טפול רפואי לאסירים; ובעיות במימוש הזכות לקשר עם בני מישפחה, הזכות למפגש עם עורך דין וזכות הגישה החופשית לערכאות שיפוטיות... קיים מחסור חמור בקבוצות טיפוליות וחינוכיות לאסירים בטחוניים וקבוצות טפול מניעתי לעברייני מין [ו]מחסור בתקנים לעובדים סוצאליים" (שם, שם).

אם יימצא, למשל, כי ההסדר המוצע מאפשר לממשלה לשמור בידיה מידה מספקת של שליטה על מלאכת הכליאה של אסירים בבית-הכלא הפרטי, כלום ניתן יהיה לקבוע בבטחון כי אותו עיקרון חוקתי, לתפישתם של העותרים, הופר? מטעמים אלה סברתי כי אף בהוראה חוקתית כתובה – חליפתן של הוראות המגנות על זכויות אדם, לא תוכל פסילות של התיקון לפקודת בתי-הסוהר למצוא לה, לעת הזו, אחיזה.

...

לאור כל זאת, הרי שהטענות בדבר פגמים בהליך החקיקתי לא תוכלנה לעמוד ודינן להידחות.

לא שוכנעתי, לעת הזו, כי תחת ידו של המחוקק יצאה תקלה שאין לה תקנה.

ש ו פ ט הוחלט בדעת רוב הנשיאה ד' ביניש, המשנה לנשיאה א' ריבלין והשופטים א' פרוקצ'יה, א' גרוניס, מ' נאור, ע' ארבל, ס' ג'ובראן וא' חיות כנגד דעתו החולקת של השופט א' א' לוי, כי יש לקבל את העתירה כאמור בפסקה 69 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש ולקבוע כי החוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 28), התשס"ד-2004 בטל.