מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכנסה צדדית ללא אישור המעסיק המפרה את חוזה העבודה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

מר רן דפנה אישר שהוא זה שכתב ברשומי הנוכחות בחודש דצמבר 2016 את המילים "שבת אין עבודה" ו"חג" (עמ' 80 ש' 16-13).
המומחה פירט את תהליך ייצור זרעי מכלוא, המיומנויות הנדרשות מעובד, משמעות הנזק והשלכות הפגיעה באיכות על מחזור ההכנסות ושלבי הגידול אשר נפגעו.
באשר לביטוח, הוא אישר שלא היה לו ביטוח ולא הוגשה תביעה לביטוח על הנזקים שהוא טען שנגרמו (עמ' 86 ש' 12-6).
ההפרה באה לידי ביטוי לא בעצם הפסקת העבודה החד צדדית, אלא באי מתן ההודעה המוקדמת כדין על ההפסקה.
כשם שמעביד, שאינו נותן לעובד הודעה מוקדמת כדין על פיטוריו, לא יהיה חייב, בדרך כלל, ביותר מתשלום תמורת ההודעה מוקדמת, בהנחה שלא קיימת הפרה נוספת של חוזה העבודה על ידי המעסיק, מלבד אי מתן ההודעה המוקדמת לפיטורים, כך גם נכון לשער שאין מקום להטיל על עובד בנסיבות דומות, יותר מתשלום תמורת ההודעה המוקדמת.
לא נעלם מעיני כי גב' פרינו לא הוחתמה על הסכם עבודה חדש שישקף את מידת אחריותה כלפי המשק בשים לב לכתפיה המצומקות, ומבלי ליידע אותה על כך. מר בר ציין בהגינותו– אם היו אומרים לעובדים אף אחד לא היה מסכים לעבוד כך. ביחס לטענתו של מר דפנה, לפיה העובדת הפרה את סעיף 14.5 להסכם העבודה המזכה אותו בפצוי בעד הנזקים שנגרמו לו בפועל כתוצאה מההפרה.
...
כבוד סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק קבעה – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.
התביעה בגין שעות עבודה בשבת, החזר ניכויים מהשכר, דמי כלכלה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין – נדחית.
תביעת מר דפנה לקיזוז שעות הפסקה – נדחית.
הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפיצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין נזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

האיסור על עבודה נוספת ללא היתר, כחלק מתנאי העבודה של עובדי מד"א, נקבע בפרק 5 של ההסכם הקבוצי שעניינו ,חובות העובדים ומשמעת בעבודה", קובע בסעיף (ג): "על עובד קבוע אסורה עבודה נוספת בשכר מחוץ למקום עבודתו הקבוע במוסד, אלא אם המליץ ועד העובדים בפני ההנהלה וזו אישרה". עצם עיגונו של האיסור האמור במסגרת הסכם קבוצי תומך בסבירות ובמידתיות של האיסור, שכן מטרת קיומו של ארגון העובדים במשפט העבודה הקבוצי הוא להוות משקל נגד לכוחו של המעסיק ובכך למכסם את כוחו של הקולקטיב של העובדים.
בהתאם לכך, ההסדר שבהסכם הקבוצי של מד"א הנו הסדר תקף ועל כן הקביעה כי הפרת האיסור כעבירת משמעת, אף היא הסדר תקף וראוי.
...
אשר על כן אנו מחליטים לדחות את תביעת התובע לביטול פיטוריו.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה האם הנתבעים פגעו בהקף המשרה של התובעת בנגוד לדין סעיף 9א לחוק עבודת נשים התשי"ד -1954 (להלן-חוק עבודת נשים) אוסר פגיעה בהקף משרה או בהכנסה של עובדת לאחר חזרתה מחופשת הלידה בתקופה של 60 ימים לאחר שובה מחופשת הלידה, אלא באישור הממונה על חוק עבודת נשים, להלן ציטוט של סעיף החוק: "(א) לא יפגע מעביד בהקף המשרה או בהכנסה של עובדת או עובד שחלה הגבלה על פיטוריהם לפי סעיף 9, בתקופה שבה חלה ההגבלה כאמור אלא בהיתר מאת שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ולא יתיר השר פגיעה כאמור אם היא לדעתו בקשר לעילה שבשלה חלה אותה הגבלה.
(ב) בסעיף זה - 'פגיעה' , בהקף המשרה - למעט שינוי זמני בהקף המשרה לפי בקשה שיזמו העובדת או העובד בשל מצבם הרפואי לפי אישור בכתב מאת רופא; 'פגיעה' , בהכנסה, למעט - (1) פגיעה בהכנסה החלה במקום העבודה מכוח דין או הסכם קבוצי; (2) פגיעה ברכיב השכר המשולם לעובדת או לעובד בהתאם לתפוקת עבודתם ובילבד שהפגיעה בתפוקתם של העובדת או העובד לא נגרמה מסיבות התלויות במעביד.
עם כל הכבוד טענתך בדבר הפחתה חד צדדית בשכרך הנה מקוממת, ולו מן הטעם הפשוט כי לבקשתך , הועלה שכרך ל-6,000 ₪ נטו, בעוד שעפ"י החישוב שערכנו יחד- הרי שבהתאמה להקף משרתך, היה צפוי שכרך לעמוד על 4,900 ₪ .
לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי במקרה דנן, הנתבעים לא הפרו את סעיף 9א(ב)(2) לחוק עבודת נשים, האוסר פגיעה בהקף משרה או בהכנסה בתקופה שבה חלה הגבלת פיטורים אלא בהיתר שר התמ"ת, שכן הפגיעה בהכנסת התובעת לא נבעה מסיבות התלויות בנתבעים, ההיפך הוא, התובעת היא זו שדרשה לעבוד בהקף משרה קטן לעומת השעות שיעבדה בטרם יצאה לחופשת לידה.
...
לאור התנהלות הנתבעים כאמור ובנסיבות העניין, אנו קובעים כי הנתבעים יפצו את התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה בסך של 5,000 ₪ .
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, במצטבר, התביעה מתקבלת בחלקה, ואנו מחייבים את הנתבעים לשלם לתובעת, בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא להם פסק הדין, את הסכומים שלהלן: א. סך של 15,000 ₪ - פיצוי בגין פיטורים בניגוד לסעיף 9 לחוק עבודת נשים.
בנסיבות העניין, אנו מחייבים את הנתבעים-יחד ולחוד לשלם לתובעת הוצאות בסך של 2,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ס"ק 38307-03-20 לפני: כב' הנשיאה הדס יהלום נציג ציבור (עובדים) מר עזריאל קופלר נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ברקת שני המבקשים: ארגון העיתונאים בישראל ועד העיתונאים בידיעות אינטרנט בע"מ ועד העיתונאים בידיעות תיקשורת בע"מ ועד העיתונאים בידיעות אחרונות בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד מורן סבוראי ואמיר בשה המשיבים: 1. ידיעות אינטרנט 2. ידיעות תיקשורת בע"מ 3. ידיעות אחרונות בעמ ע"י ב"כ: עו"ד אריאל שמר ובן ליברטי "מגפת הקורונה העולמית מעמידה את כל האנושות בעימות עם הנגיף. הנזק הבריאותי, הכלכלי, והנזק לאיכות החיים של האנושות הוא אדיר. ניתן להקביל את המצב לזה שהתרחש במלחמות עולם, רק שכעת כל האנושות באותו צד..." (ביל גייטס). החלטה
ביחס להוצאת עובדים לחל"ת טוענים המבקשים כי מדובר בהתנהלות בלתי לגיטימית ואסורה העולה כדי הפרה של ההסכם הקבוצי מיום 4/3/19, בנגוד להוראות חוק הסכמים קבוציים ובנגוד להוראות הדין הכללי ביחס להוצאת עובדים לחל"ת. נטען כי ההודעה הראשונה שנשלחה ביום 17/3/20 לתשעת העובדים הראשונים שהוצאו לחל"ת, היתה חד צדדית, ללא העתק לנציגות העובדים, תוך מתן אפשרות להודיע על אי הסכמה בתוך 4 שעות בלבד ולמעשה מדובר בהוצאה לחל"ת כפוי.
על פי סיכום הישיבה שהוגש לתיק, ההנהלה הציגה את המצב הקשה בו נימצאת המשיבה, הוצגה ירידה בכמות העמודים וצריכת הנייר, הוצגה פגיעה בהכנסות מפירסום על ידי הדגמת הפער בין מספר העמודים והמודעות בפסח אשתקד לעומת פסח הנוכחי וההנהלה ציינה כי לטעמה יש להאריך תקופות חל"ת וכן להוציא עובדים נוספים על פי רשימה שהועברה למבקשים וכן לבצע קיצוץ רוחבי ומדורג בשכר עובדי כלכליסט עד לחודש דצמבר 2020.
אף אין מדובר בצמצומים בפועל, שכן כעולה מהראיות, עובדי המשיבה שהוצאו לחל"ת לא נגרעו ממצבת עובדיה והעובדים יידרשו להתייצב לעבודה סדירה מיד עם תום החל"ת. מר שי אמיר מטעם המבקש, אישר בעדותו כי אין הגבלה בהסכמים הקבוציים שבין הצדדים על הוצאה לחל"ת. שנית, סעיף 3.10 מתייחס לתקופה שמיום 1/7/20 בלבד.
...
לאור קיומו של משא ומתן בין הצדדים, במסגרתו עלה בידיהם להגיע להסכמות בנוגע לסוגיות המהותיות הנוגעות למשבר הקורונה, זאת לאחר שהמשיבה מסרה לידי המבקש את מלוא הנתונים הכלכליים שנתבקשו, והסכימה לדחות את הפחתות השכר בחודש עד למיצוי המשא ומתן בעניין זה, סבורים אנו כי אין לייחס למשיבה התנהלות שלא כדין.
בכל הנוגע למאזן הנוחות, לעת הזאת נחה דעתנו כי מדובר בשכר עבודה, ולכן ככל שבמסגרת ההליך העיקרי תתקבל עמדת המבקש בנוגע לאי חוקיות הפחתות השכר, ניתן יהיה להורות על השבת השכר שהופחת באופן רטרואקטיבי.
סוף דבר - הבקשה לסעד זמני נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

] לשיטת הנתבע, המדובר בהפרה בוטה של חוזה העבודה בינו לבין התובע, והפרת האמון ששרר בין השניים במשך כשני עשורים.
אשר לקרות האירועים בחודש 4/2018, הנתבע טוען כי מעולם לא היתקיימה שיחה בין השניים, במועד זה. אשר לקרות האירועים בחודש 10/2018, הנתבע טוען כי התובע הודיע לו חד-צדדית על התפטרותו, ללא שהוא ציין כי המדובר במחלוקת לעניין תנאי השכר.
אשר לפן הנורמאטיבי, נתחיל תחילה בסקירה של הוראות הדין: סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורים"), שעליו מבסס התובע את תביעתו, ועניינו בהתפטרות אחרת שדינה כפיטורים, קובע כדלקמן: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים". על מנת לקבל פצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, על העובד-התובע לעמוד בשלוש משוכות: - האחת, להוכיח כי אכן היתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו, או "נסיבה אחרת" שבשלה אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו; - השנייה, להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר; - השלישית, להוכיח כי נתן התרעה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר, והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה ככל שהיא ניתנת לתיקון[footnoteRef:3].
בין היתר, נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי מטרתו של חוק הגנת השכר הנה להגן על נורמות מינימליות של היתנהגות בין עובד למעסיק, וכי זכותו של עובד לפצוי הלנה הוכרה כזכות שמקורה ב"הוראת מגן" בעלת אופי קוגניטי[footnoteRef:48].
] "הוסכם ביני לבין התובע מפורשות כי השכר שלו ישולם נטו ואני אשא בהפרשות החובה וההפרשות ע"פ דין עבור התובע דהיינו תשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ומס בריאות בלבד אך מעולם לא סוכם כי אני אשלם את "חלקו של התובע להפרשה לקרן פנסיה" כנטען בסעיף 6 לכתב התביעה, אלא חלקי כמעביד בלבד ולא היתה כל בקשה של התובע כי אשלם עבורו את חלקו שלו ואף לא דיברנו על כך כלל ועיקר במהלך תקופת עבודתו.
...
נסכם איפוא ונציין, כי דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.
סוף דבר לאור כלל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל במלואה (לעניין העילות) וברובה המוחלט, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן: השלמת פיצויי פיטורים בסך של 127,314 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 30.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל; פיצויי הלנה בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל; הפרשות על חשבון תגמולים בסך של 12,359 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15.6.2015 ועד למועד התשלום בפועל; פדיון דמי חופשה בסך של 16,142 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 30.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל.
אשר לתביעה שכנגד, הרי שזו נדחית על כל חלקיה וביחס לכל טענותיה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו