]
לשיטת הנתבע, המדובר בהפרה בוטה של חוזה העבודה בינו לבין התובע, והפרת האמון ששרר בין השניים במשך כשני עשורים.
אשר לקרות האירועים בחודש 4/2018, הנתבע טוען כי מעולם לא היתקיימה שיחה בין השניים, במועד זה. אשר לקרות האירועים בחודש 10/2018, הנתבע טוען כי התובע הודיע לו חד-צדדית על התפטרותו, ללא שהוא ציין כי המדובר במחלוקת לעניין תנאי השכר.
אשר לפן הנורמאטיבי, נתחיל תחילה בסקירה של הוראות הדין: סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פצויי פיטורים"), שעליו מבסס התובע את תביעתו, ועניינו בהתפטרות אחרת שדינה כפיטורים, קובע כדלקמן: "התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים".
על מנת לקבל פצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פצויי פיטורים, על העובד-התובע לעמוד בשלוש משוכות:
- האחת, להוכיח כי אכן היתה "הרעה מוחשית" בתנאי עבודתו, או "נסיבה אחרת" שבשלה אין לידרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו;
- השנייה, להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר;
- השלישית, להוכיח כי נתן התרעה סבירה למעסיק על כוונתו להתפטר, והזדמנות נאותה לתקן את ההפרה ככל שהיא ניתנת לתיקון[footnoteRef:3].
בין היתר, נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, כי מטרתו של חוק הגנת השכר הנה להגן על נורמות מינימליות של היתנהגות בין עובד למעסיק, וכי זכותו של עובד לפצוי הלנה הוכרה כזכות שמקורה ב"הוראת מגן" בעלת אופי קוגניטי[footnoteRef:48].
]
"הוסכם ביני לבין התובע מפורשות כי השכר שלו ישולם נטו ואני אשא בהפרשות החובה וההפרשות ע"פ דין עבור התובע דהיינו תשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי ומס בריאות בלבד אך מעולם לא סוכם כי אני אשלם את "חלקו של התובע להפרשה לקרן פנסיה" כנטען בסעיף 6 לכתב התביעה, אלא חלקי כמעביד בלבד ולא היתה כל בקשה של התובע כי אשלם עבורו את חלקו שלו ואף לא דיברנו על כך כלל ועיקר במהלך תקופת עבודתו.
...
נסכם איפוא ונציין, כי דין התביעה שכנגד להידחות במלואה.
סוף דבר
לאור כלל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל במלואה (לעניין העילות) וברובה המוחלט, ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן:
השלמת פיצויי פיטורים בסך של 127,314 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 30.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל;
פיצויי הלנה בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל;
הפרשות על חשבון תגמולים בסך של 12,359 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15.6.2015 ועד למועד התשלום בפועל;
פדיון דמי חופשה בסך של 16,142 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 30.11.2018 ועד למועד התשלום בפועל.
אשר לתביעה שכנגד, הרי שזו נדחית על כל חלקיה וביחס לכל טענותיה.