מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכנסה מעזרה מבני משפחה וזכאות להבטחת הכנסה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בפסק הדין נדונה חוקיות הנוהל של המוסד לביטוח לאומי לשלול גמלת הבטחת הכנסה ממי שמקבל עזרה כספית קבועה מבני משפחתו או מעמותות.
בית הדין בהרכב מורחב, בראשות השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, קבע כי יש לבטל את הנוהל כיוון שהוא פוגע בזכות החוקתית לקיום בכבוד, ואין מקום לראות בתמיכה משפחתית "הכנסה" לצורך חישוב הזכאות לגימלת הבטחת הכנסה, או לצורך שלילתה.
...
על בסיס פסיקות של בית-הדין לעבודה, החלטתי – קרי, שר הרווחה חיים כץ – יחד עם הביטוח הלאומי, לעשות סוף-סוף סדר.
סוף דבר לפני סיום אביא מדברי המשורר רוני סומק, שהיטיב לבטא בשירו "קו העוני" את תחושותיו של ילד שגדל בתנאי עוני, ומתקשה לראות מעבר לקו האופק.
לפיכך, העתירה מתקבלת במלואה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה" או "החוק") הינו חוק סוצאלי, אשר נועד להבטיח אמצעי מחיה מינימאליים לצורך קיום בסיסי למחוסרי הכנסה או למי שהכנסתם אינה מספקת, וזאת כחלק מהזכות החוקתית למינימום של קיום אנושי בכבוד (ראה: עב"ל (ארצי) 42310-04-15‏ ‏המוסד לביטוח לאומי נ' אחמד עלי נאיף מוקטרן (6.9.2016), להלן: "עניין מוקטרן").
בהתאם לתצהירים, קומה זו בנויה מזה עשרות שנים, בעוד נג'אח שיפצה אותה בשנות התשעים בעזרת התובע ובני מישפחה נוספים.
...
אשר להערת הנתבע בסעיף 35 לסיכומיו לעניין מגוריה של בתו הנכה של התובע – יודגש כי אין בכך כדי להשפיע על מסקנתנו לפיה הדירות בקומה הראשונה והשנייה אינן בבעלות התובע.
סוף דבר נוכח מפורט לעיל, אנו קובעים כי אין לראות את התובע כבעל הדירות בקומה הראשונה והשנייה לבניין בו הוא מתגורר ואין לזקוף לחובתו את שווי ההכנסות מדירות אלה לצורך חישוב זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה.
בנסיבות אלה, הנתבע ישלם לתובע תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בפסיקה נדונו מקרים דומים, בהם מבקש הבטחת הכנסה קיבל באופן עיקבי סכומי כסף גבוהים מבני מישפחה או עזרה כספית מאנשים קרובים, תוך שנפסק כי יש לראות בסכומים אלה כ'הכנסה', אלא אם ישנה הוכחה מספקת כי המדובר בהלוואות.
סיכומו של דבר על יסוד כל המפורט לעיל, אנו קובעים כי נסיבות העניין שלפנינו מלמדות על "סיוע החורג מגדר סיוע חד פעמי, לא קבוע ולא מחייב, ומגיע לכדי סיוע כספי קבוע לאורך זמן" (עניין עזר אורלי, סע' 14), המצדיק לראות בהפקדות הקבועות והסדירות בחשבונותיו של התובע בתקופה הרלוואנטית לתביעה, מחודש 08/2012 עד 06/2013, בסכומים הגבוהים והמשמעותיים העולים כדי הסך 92,650 ₪, כ'הכנסה', כהגדרתה בחוק, השוללת את זכאות התובע לגימלת הבטחת הכנסה, בהיותה עולה על סכום הגימלה החודשית שנכון לחודש 08/2012 עמדה על סך 1,674 ₪ בלבד.
...
בהקשר זה נוסיף, כי אף לא מצאנו בנספחים החדשים שצורפו לראשונה לסיכומי התובע, ולא הוצגו בשלב ההוכחות, כדי לשנות ממסקנתנו, שכן טענת התובע כי אישורי ההפקדה החלקיים בחשבונותיו של בועז בסמוך לאחר שהאחרון הפקיד אותם הסכומים/סכומים דומים בחשבונות התובע מוכיחים את החזר ההלוואה, אינה מעלה או מורידה מקביעתנו, זאת לאחר שקבענו כי מכל מקום בועז קיבל חזרה את ספי ההפקדות מבני משפחתו של התובע, מבלי שהאחרון נדרש להשיב כספים אלה למשפחתו.
סוף דבר לא נסיים מבלי לציין שהתרשמנו כי התובע אכן נקלע שלא מרצונו למצב בו מטה לחמו נגדע ועשה כל שביכולתו בכדי לחזור ולהתפרנס ממעשה ידיו, כפי שאף הצליח לעשות בסופו של דבר.
יחד עם זאת, לאחר שבמקרה הנדון נוכחנו שבתקופה הנדונה קיבל התובע באופן קבוע סיוע כספי מסביבתו הקרובה, לא נותר בידינו אלא לדחות את התביעה וכך אנו מחליטים.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2016 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

12.2 המבקשת לא מצאה להציג אישור מהמוסד לביטוח לאומי על זכאותה לקיצבת הבטחת הכנסה וכל שהציגה הוא אישור מהמוסד לביטוח לאומי לפיו בן זוגה זכאי לקיצבת הבטחת הכנסה.
12.7 המבקשת ציינה באופן לקוני כי אין ביכולתה להעזר בבני מישפחה תשלום האגרה ולהפקדת העירבון, אך דומה כי לא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום האגרה והעירבון כחובתה- "התנאי בדבר העדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת ערבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...
...
" (בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות) (ההדגשה שלי – ש.י.) (ראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי המבקשת לא הוכיחה כי ידה אינה משגת לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון.
סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל דין הבקשות לפטור מלא מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון להידחות.
עם זאת, משנחה דעתי כי יכולתה הכלכלית של המבקשת מוגבלת (ניתן למבקשת פטור משתלום אגרה ביום 17.02.16) ובשים לב לכלל השיקולים הצריכים לקביעת גובה הערבון, לרבות חשיבותו ומשמעותו של ההליך בעבור המבקשת (זכות הגישה לערכאות), מורכבותו והיקפו של ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי אם ההליך ייכשל וזהותה של המשיבה 1 – מבטחת (ראה בענין זה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, פיסקה 12 והאסמכתאות הנוספות הנזכרות שם, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל), - מוצאת אני להורות כדלקמן- אגרת המשפט תעמוד על סך של 250 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המשיבה 1 מיתנגדת לשתי הבקשות, זאת משלטענתה לא עמדה המבקשת בנטל להוכיח חוסר יכולת כלכלית (הבקשה אינה מפורטת ומנומקת דייה בכדי לאמוד את מצבה הכלכלי, הבקשה לא מפרטת את הוצאותיה והכנסותיה, לא צורף מיסמך המעיד כי המבקשת זכאית להבטחת הכנסה), מה גם שסכויי העירעור "הנם קלושים ביותר" (סעיף 2 ואילך לתגובת המשיבה 1).
14.4 המבקשת ציינה באופן לקוני כי אין ביכולתה להעזר בבני מישפחה לתשלום האגרה והפקדת העירבון, אך דומה כי לא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי מיצתה כל אפשרות ללוות את סכום האגרה והעירבון כחובתה- "התנאי בדבר העדר מסוגלות כלכלית של מבקש הפטור מהפקדת ערבון נבחנת על סמך מצבו הכלכלי הפוזיטיבי, אך גם על סמך יכולתו להסתייע בסביבתו. ...
...
ביום 09.09.2014 ועל יסוד הסכמת המשיבה נעתר בית משפט זה (כב' השופטת ע. צ'רניאק) לבקשתה של המבקשת לעיכוב ההליכים המתנהלים כנגדה בתיק ההוצל"פ עד להחלטה בבקשת רשות הערעור "או אם תסורב הבקשה לפטור מאגרה" (ראה החלטות כב' השופטת ע. צ'רניאק מיום 04.09.14 ומיום 09.09.14 ברע"א 14406-09-14) .
בהינתן כל האמור לעיל, סבורה אני כי המבקשת לא השכילה להוכיח כי ידה אינה משגת לשלם את אגרת המשפט ולהפקיד את הערבון.
סוף דבר בהינתן כל האמור לעיל דין הבקשות לפטור מתשלום אגרת המשפט ומהפקדת ערבון להידחות.
עם זאת, משנחה דעתי כי יכולתה הכלכלית של המבקשת מוגבלת במידת מה ובשים לב לכלל השיקולים הצריכים לקביעת גובה הערבון - " מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער" (בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) - מוצאת אני להעמיד את סכום הערבון על סך של 3,500 ₪ .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו