היתר שיפוץ דירה צמודה לחנות

מדובר בדירה רחבת ידיים, משופצת ומאובזרת ובמצב מצוין.

משכך, אני דוחה את עדותו של התובע (ע' 27, ש' 14-19), כי עו"ד אלעד לביא לא הבהיר לו בטרם החתימה על הסכם המכר, כי לא ניתן לאשר באופן ברור כי לדירה חניה צמודה אם לאו, שכן לא הוצגו בפניו מסמכים המעידים על כך. אף גרסת התובע כי לא דיבר על עניין זה עם עו"ד לביא, שכן הסתפק בהסברו של אבי הנתבעת ביחס לחוסר האפשרות להכניס את החניה להסכם, אינה סבירה בעיניי (ע' 24, ש' 4-10; ש' 20-23; ש' 27-31).

...

לאחר שבחנתי את כלל השיקולים, אני מעמידה את ערך הדירה במועד הקובע על 1,100,000 ₪ (עליה של 6%).

לפיכך, אני קובעת את שווי החניה בסך 50,000 ₪.

סופו של דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: דמי נזק בשיעור 40,000 ₪; פיצוי בגין נזק לא ממוני – 10,000 ₪; הוצאות התובעים – 7,000 ₪; שכר טרחת עו"ד – 8,000 ₪.

הנתבעים היו לפני יום 5.6.14 הבעלים של דירת מגורים מס' 33 בקומה תשיעית בת 5 חדרים לה צמודה חניה הנמצאת ברחוב אהרון בוגנים 2/33 ברמלה הידועה כגוש 5953 חלקה 4 תת חלקה 33 (להלן-"הדירה").

בסעיף 13(א) לחוזה המכר הסכימו הצדדים כדלקמן: "הכתוב בהסכם זה ממצה באופן בלעדי את כל המוסכם בין הצדדים, ואין להיתחשב בכל משא ומתן לקדם לחתימתו ובכל הצהרות, מצגים, התחייבויות או הסכמים שהיו תנאי לחתימתו של הסכם זה וכל אלה בטלים ומבוטלים." לאחר שהתובעים קיבלו את הדירה לחזקתם, ביצעו שיפוצים בדירה.

התובעת 1 נחקרה חקירה שכנגד בה אישרה את גרסת הנתבעים לעניין המדריגות וקבלת הדירה לפני הזמן, וכי החלק ניכר מהמיטלטלין שטענה של פונו, אכן פונו על ידי הנתבעים.

...

הנתבעים טענו שיש לדחות את תביעת התובעים מהסיבות שיפורטו להלן: הנתבעים הסבירו לתובעים כי המדרגות הצרות שהם מבקשים לבנות, לא תהיינה תקניות ותלולות, אך הם עמדו על דעתם שכך רצונם.

על כן סבור אני שיש לדחות את תביעת התובעים גם בעניין זה. יתר הליקויים המפורטים בחוות דעת המומחה מטעם התובעים: התובעים לא הביאו כל עדות על הליקויים האחרים הנקובים בחוות דעתו של המומחה מטעמם, ולכן יש לדחות את חוות דעתו של המומחה בכל הקשור לליקויים הנטענים עליהם לא העידו התובעים.

סבור אני שיש לדחות תביעת התובעים בגין טענתם לאי פינוי המיטלטלין במועד מהסיבות כדלקמן: 1) עדותה של התובעת 1 היא עדות יחידה של בעל דין, עליה חלות הוראות סעיף 54 לפקודת הראיות; 2) גם אם אקבל את עדות התובעת 1 בעניין זה, בהתאם לבקשתה היא קיבלה חזקה בדירה לפני המועד הנקוב בחוזה המכר.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובעים נגד הנתבעים.

ההסדר אינו כולל זכות שימוש במחסן כחלק מן המושכר, וככל שמבקשת הנתבעת לעשות שימוש במחסן אשר צמוד לדירה, יגיעו הצדדים להסדר נפרד בעיניין זה. החניה הצמודה לדירה תהא מכאן ועד לסיום תקופת השכירות חלק בלתי נפרד מן המושכר, ללא תוספת תשלום.

הדעת נותנת כי דבר שפוץ הבניין היה בידיעתו של התובע עוד קודם לחתימה על הסכם השכירות, באשר תהליכי אישור שפוץ ביניין הכולל הוספת 2 קומות לבניין, בניית מעלית ומחסנים לבניין והוספת ממ"ד ומרפסות לדירות אורכים תקופה לא מבוטלת קודם לתחילת העבודות בפועל.

...

המסקנה המתבקשת היא שמצד אחד לתובע היה אינטרס כלכלי בעזיבת הנתבעת את הדירה שעה שמצד שני לנתבעת לא היה אינטרס כזה.

בנסיבות אלה המסקנה היא שהנתבעת עזבה את הדירה בשל התנהלותו של התובע.

התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע 1,500 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מיום 1/10/13.

המומחה נחקר על חוות דעתו ומחקירתו עלה כי לא נתן משקל לעליית ערך דירת התובעים לפני ביצוע עבודת השפוץ .למרות שהודה כי חלה עליה בשווי הדירה של התובעים עקב תכנית התמ"א ואישר כי הדירה הישנה שווה פחות מהדירה במצבה הנוכחי, טען כי לא ערך חישוב כנ"ל. כך גם לא נתן משקל שמאׅי לעובדה שהתובעים קבלו חניה חיצונית, אם כי אישר קיומו של מדרג שווי לגבי חניות מסוגים שונים, ולדבריו השווי של דירה עם חניה רגילה גבוה יותר משווי דירה בעלת חניה במכפיל חניה או ללא חניה כלל.

למעשה לשיטתו לא קיים הבדל בין שווי דירה דומה בבניין הנ"ל שאינה צמודה למכפיל חניה כנ"ל. שמאי ההגנה ביקר פעמיים בסביבת הבניין והדירה.

...

מקובלת עלי טענות הנתבעת לעניין אי זכאות לנזק בגין פגיעה בנוף הן משום נתוני הדירה והשפעת המכפיל על הנוף ממנה והן לאור אי תקיפת עצם התקנתו כאמור בעת הרלבנטית.

לפיכך בהתייחס לכל האמור, בנוגע למידת הרעש המוכחת ולא נטען כלל כי חל בה שינוי מאז מדידתה ,אני סבורה כי הפיצוי בגין נזק לא ממוני לאורך זמן ,יעמוד בשיעור של 100,000 ₪.

לסיכום לאור כל האמור אני מקבלת את התביעהבחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 100,000 ₪ .לסכום זה יתווספו הוצאות בגין אגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

יש לפצות את התובעים בגין הליקויים, ובהתאם לחוות הדעת מטעמם בסך של 49,600 ש"ח. בהתאם לחוות דעת שמאי, מר אלי סידאוי, מיום 27.8.2016 (נספח י"א לכתב התביעה), עקב הליקויים יש לדירה ירידת ערך בסך של 42,000 ש"ח. לצורך בירור התביעה בסדר דין מהיר, העמידו התובעים את התביעה על סך 75,000 ש"ח. א(2) טענות הנתבעת תביעה זהה נמחקה בת"א 49763-10-17 מהיעדר עילה, וכך יש לפסוק גם בתביעה זו. הנתבעת תיקנה את הליקויים להם טענו התובעים ביום 27.3.2016 בפרוטוקול הראשוני, ובמועד הפרוטוקול הסופי, 4.5.2016, אישרו התובעים כי קיבלו את הדירה לשביעות רצונם.

החניה הצמודה לדירת התובעים היא חניה תקנית העומדת בדרישות הדין.

עבודות השפוץ כללו, כאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט: הנמכות גבס, התקנת יחידות מיזוג אויר, התקנת מטבח, שבירת קיר מחסן לצורך הרחבת מטבח, התקנת מעבה במרפסת, התקנת מאייד בתיקרת אמבטיה, חפוי בריקים בסלון ובמרפסת, עבודות שפכטל וצביעה כללית של הדירה, התקנת ארונות במקלחת ובחדר השרות, התקנת כיור ומקלחון בשרותי אורחים, והגדלת פתח חדר ארונות.

...

לפיכך, התביעה בגין ירידת ערך הנכס נדחית.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים, בתוך 30 יום, את הסך של 25,067 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעים את אגרת בית המשפט והוצאות מומחה התובעים, מהנדס יוגב פלד, בהתאם לקבלות שיציגו התובעים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה, ובצירוף הוצאות התובעים בסך של 2,000 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.