מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר שיווק תכשיר רפואי לא רשום במקרה של מגיפה

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

בין היתר צוטטו במכתב התשובה הדברים הבאים מנוהל התכשירים – "תנאי בסיס להכללה של תכשיר הוא רישום התכשיר בישראל. ניתן להגיש תכשירים אשר אינם רשומים בישראל במועד ההגשה, באם הם נמצאים בתהליך רישום או מיועדים להיות מוגשים לרישום, אך, ככלל, על התכשירים/ההתוויות הללו לקבל אישור ועדה מייעצת לא יאוחר מספטמבר 2019, אחרת לא יעלו לדיונים. בקשה להכללת תכשיר שאינו עונה על התנאים לעיל תדחה על הסף ולא תעלה לדיון בפני ועדת הסל." מכאן העתירה שלפנינו, בה נטען כי החלטתו האמורה של משרד הבריאות "כושלת בשורה ארוכה של היבטים פרוצדוראליים, ובראשם – חוסר סמכות לקבלה, הפליה, שיקולים זרים, שרירות ואי הפעלת שיקול דעת". כן נטען כי אפילו אם היה מקום לבחון את בקשת העותרת 1 במסלול תכשירים ולא במסלול טכנולוגיות, ואפילו היה תנאי הסף האמור חוקי ותקין, יש לקבוע כי בנסיבות העניין הקונקרטי, נוכח הרישיון מכוחו פועלת העותרת, עונים המוצרים אותם היא מבקשת להכליל בסל הבריאות על התנאים הקבועים בנהלים.
ראוי לציין, כי תנאי הסף שעניינו רישום התכשיר אינו אך עניין פרוצדוראלי, כי אם דרישה המבטאת את עיקרון העל בתחום האסדרה והפיקוח על ייצור ושיווק של תכשירים בישראל, הוא "עיקרון הרישום", המעוגן בסעיף 47א(ב) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981.
כן יצוין, כי מקרה דומה בנסיבותיו לענייננו נדון על ידי בית משפט זה לפני כשנה במסגרת עתירה שהוגשה נגד החלטת משרד הבריאות שלא להעביר בקשה להכללת מוצר מבוסס קאנביס הקרוי AXIBAN לדיוני ועדת סל התרופות לשנת 2019, כיוון שהתרופה לא ענתה על תנאי הסף שעניינו רישום.
...
בסופו של דבר, העתירה לא הגיעה להכרעה לגופה נוכח החלטת ממשלה נוספת (מס' 1587 מיום 26.6.2016), בה אושר מתווה הסדרה חדש (מודל "מדיקליזציה").
לעמדתם, דינה של העתירה להידחות על הסף בשל שיהוי בהגשתה.
כן נטען כי יש לדחות את העתירה לגופה באשר היא אינה מגלה עילה להתערבות בשיקול הדעת המקצועי של גורמי המקצוע במשרד הבריאות.
בנסיבות אלו, הטענות בדבר "היעדר הסמכה" מצד משרד הבריאות לדחות על הסף בקשות שאינן מתאימות לידון בפני הוועדה, משאינן עומדות בתנאי הסף שנקבע, דינן להידחות.
נוכח כל האמור, אין אנו רואים מנוס מדחיית העתירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

במסגרת ההליכים אשר היתקיימו בפני כב' בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, הודיעה המשיבה כי היא מוותרת על טענתה בדבר הצורך ברשום "תכשיר רפואי" – טענה אשר מכוחה היא מנעה מהמבקשת, משך שנתיים, את ייבוא הסיגריות האלקטרוניות, תוך שהיא מעלה טענה חדשה, לפיה מדובר, ב"רעל רפואי".
ביום 14.2.2018 הוגשה חוו"ד מומחה הנתבעת, פרופ' חזי אופיר, אשר קבע כי התובעת היתה צפויה להפסדים גבוהים (ולא לרווחים כנטען על ידה), בתקופת הנבצרות, אילו ניתן לה היתר לייבא ולשווק את הסיגריות האלקטרוניות מתוצרת לוג'יק. ביום 29.8.2018, הוריתי על מינויו של עו"ד צפריר טומשין, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה" או "מומחה בית המשפט"), לצורך בחינת שיעור הנזק שניגרם לתובעת, ככל שניגרם.
כך נקבע, במסגרת ס' 41 לכתב התביעה המקורי: "מדובר, איפוא, במקרה ברור וחד-משמעי של פעולה רשלנית של הנתבעת, שפעלה בחוסר סמכות, המזכה את התובעת בתשלום פצויי נזיקין, בגין הרווחים שנמנעו ממנה בין התאריכים 14.5.12 ועד 3.1.15 - תקופה של 31 חודשים - בהן מנעה ממנה הנתבעת לייבא ולשווק בישראל סיגריות אלקטרוניות, שלא כדין". (וכן ר' ס' 19 ו- 47 לכתב התביעה).
...
בנסיבות אלה הבקשה נדחית.
בהינתן החלטתי זו, תוסיף התובעת ותבהיר עמדתה באשר להמשך ניהולו של הליך זה וזאת בתוך 10 ימים מהיום.
המזכירות תתבקש להמציא העתק החלטתי זו לצדדים.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

סוגיית גילויו של פגם בתכשיר רפואי רשום מוסדרת בס' 47א1 לפקודת הרוקחים שכותרתו "הודעה על פגם בתכשיר" המורה כדלהלן: "(א) נרשם תכשיר בפנקס או ניתן לו היתר לפי סעיף 47א(ג) ובעל הרישום, בעל אישור יצרן, בעל אישור יבואן, בעל בית מסחר לתרופות או בעל בית מרקחת גילה במהלך ייצורו או שיווקו פגם שבשלו ייצור או שיווק התכשיר נעשה שלא בהתאם לרישום או להיתר כאמור, ימסור למנהל הודעה על הפגם מיד עם גילויו.
במכתב זה מאשר עו"ד ברודר כי לאחר בירור שערך עם גורמי המיקצוע במשרד הבריאות, האמונים על הפיקוח על תנאי ייצור התכשירים ועל הליכי החזרתם מן השוק, מצא כי "החברה פעלה בהתאם לנהלי משרד הבריאות ולא דבק כל פגם בהתנהלותה של החברה במקרה שבנידון". צוין במכתב כי במסגרת בדיקה שגרתית שביצעה המשיבה התגלה כי במספר אצוות של התכשיר חלה עליה של חומר פירוק מעבר לרמת המפרט בתיק הרישום (0.6% במקום לא יותר מ-0.5%).
...
כאמור, אין בידי לקבל טענה זו. כפי שצוטט לעיל, הוראת ס' 47א1 מטילה על בעל הרישום חובה לדווח מידית ל"מנהל" על כל פגם בתכשיר שבגינו התכשיר חורג מן ההיתר שניתן, ואשר נתגלה במהלך ייצורו או שיווקו.
כאמור, מסקנתי היא שבנסיבות ענייננו לא הוכח קיומה של עילת תביעה מכוח הוראות חוק הגנת הצרכן, ואף לא הוכחו אלו מעילות התביעה האחרות המנויות בבקשת האישור.
מכל הטעמים שלעיל, אני מורה על דחיית בקשת האישור.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדות הצריכות לעניין ביום 18.06.2020 הגיש המבקש תביעה כנגד המשיבה כשלצדה בקשה לאשר נהולה כתובענה ייצוגית, במרכזן עמדה הטענה, כי המשיבה נהגה שלא כדין כאשר שיווקה מוצר אלכוג'ל מהמותג "POWER GEL" (להלן: "המוצר") כמוצר המיועד לניקוי ולחיטוי, מבלי שהמוצר קיבל את האישור הנידרש לכך ממשרד הבריאות ומבלי שנירשם במאגרים הרלוואנטיים, וכן תוך הטעיית הצרכנים באשר לאחוז האלכוהול הקיים במוצר שהיה נמוך מזה שצוין על גבי תוית המוצר, וכל זאת תוך ניצול ימי מגיפת הקורונה בישראל ובעולם שהעלתה את הביקוש למוצרים כגון זה מושא התובענה.
לטענת המבקש, היתנהלות זו מצד המשיבה עולה לכדי הפרת סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], לרבות עילות של רשלנות, תרמית וכן הפרת חובה חקוקה - הוראות פקודת הרוקחים [נוסח חדש], תשמ"א-1981 ותקנות הרוקחים (תכשירים), תשמ"ו-1986; הפרת חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 לרבות עילות ההטעיה והפרת חובת גילוי; הפרת הוראות חוק המכר, תשכ"ח-1986, חוק החוזים (כללי), התשל"ג-1973, חוק עוולות מסחריות התשנ"ט-1999; ועשיית עושר שלא במשפט.
בהקשר זה נקבע בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 05.08.2018), כי במקרים בהם לא מדובר בעילת סרק, ובקשת האישור מגלה עילת תביעה לכאורה והביאה תועלת לחברי הקבוצה, יש מקום לאשר גמול ושכר טירחה למבקש ובאי כוחו.
...
סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת ההסתלקות מתקבלת, מבלי להורות על מציאת תובע חלופי.
התביעה האישית של המבקש – נדחית.
לצד זאת, אני מורה כי תועבר הודעה מתאימה לפנקס התובענות הייצוגיות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

בקשת האישור שלפניי נסובה על הטענה כי המשיבה - חברה המפתחת ומשווקת מוצרי טיפוח וטפול לשיער - שיווקה באמצעות המשיב 2 - בעל המניות במשיבה 1 - תמרוקים לשיער הנושאים כיתוב "ברישיון משרד הבריאות" שעה שאין לתמרוקים רישיון מטעם משרד הבריאות; והטענה כי נכתב על גבי המוצרים "Made In France", שעה שהתמרוקים לא יוצרו בצרפת אלא בישראל.
על פי בקשת האישור, ביום 5.1.2021 רכשה המבקשת שני תכשירים מתוצרתה של המשיבה 1, בחנות לתכשירי שיער בירושלים.
לטענת המשיבים, במהלך שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה, אשר הביאה להשבתה של הפעילות במשק ובכלל זה פעילות המספרות, ומשרד הבריאות היה עסוק בטיפול במגפת הקורונה ולא קיבל בקשות לחידוש רישיונות תמרוקים.
במקרה שלפניי, ה"עוסק" הוא המשיבה 1.
נוכח האמור, קיימות ראיות לכאוריות לכך שעל המוצר Golden Silicon Serum נכתב מספר טלפון לא נכון, ולא נרשם מענו של היצרן או המשווק, בנגוד לדין.
...
לטענת המשיבים, המבקשת היא עבריינית מורשעת במאות מקרי הונאה, נפתחו נגדה תיקים רבים בהוצאה לפועל והיא הגישה בקשה לפשיטת רגל, והיא הגישה תביעות ייצוגיות, שחלקן דומות להליך שלפניי.
המשיבה לא הציגה נתונים אודות היקף המכירות, ועל כן אין בידי לקבוע האם גודל הקבוצה מצדיק תובענה ייצוגית, אם לאו.
נוכח כל האמור, מצאתי יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב. סוף דבר – בקשת אישור התובענה כייצוגית מתקבלת נגד המשיבה 1.
הבקשה נגד המשיב 2 נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו