תורן חוץ מוסדי הוא אחד משלושה – (1) רופא העובד בשירות המדינה ועושה תורנויות בבית חולים (לא במוסד עבודתו העיקרית); (2) רופא שלא מועסק במשרה ממשלתית עיקרית, אלא במרפאות פרטיות, בתי חולים פרטיים וכו', ומבצע תורנויות בבתי חולים של קופות החולים; (3) רופא שעיקר עבודתו היא תורנויות ואין לו מעסיק אחר כלשהוא.
אומנם התובע 1 העיד כי היה חותם על בקשה להיתר עבודה כל שנה,[footnoteRef:3] כלשונו "מילאתי טופס בהגדרה של עבודה פרטית, לא היה כתוב עבודה נוספת. כל הטפסים מסרתי לעורכי הדין." אולם טפסים אלו לא הוצגו אף שאמר התובע 1 שהם בידו ועובדה זו לא אוזכרה בתצהירו, אלא רק בחקירתו.
...
מעיון בהסכם עצמו, נראה כי הוא קובע עקרונית כי ינוהל משא ומתן לגבי העלאת הפקדת מעסיק בקרן השתלמות ל-7.5% ולרופאים מתמחים,[footnoteRef:10] אין בו קביעה לגבי תחולת קרן השתלמות על כלל התורנים ולכן לא הוכחה זכות זו. ממילא, אנו סבורים כי זכות זו הוחלה לגבי תורנים רק בהסכם 2012 (ראו הדיון בפרשת אבו אחמד, סע' 52 ואילך), וזה החריג מתחולתו את התובעים.
פיצוי בגין עגמת נפש – בנסיבות העניין היות ורכיבי התביעה לזכויות נדחו, ובשים לב להתנהלות הצדדים מהלך השנים כפי שפרטנו בהרחבה, החלטנו לדחות רכיב זה. נוסיף כי לא הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות פסיקת פיצוי חריג זה. ולכן גם רכיב זה נדחה.
סופו של דבר
התביעות נדחות.
