היתר סלילת כבישים בעיריית ירושלים

לנושא זה קבעתי כדלקמן: "לאור הודעתו של עו"ד עצמון כי הנו מייצג את עזבון פראג' ולאחר שהומצא צו קיום צוואה מבית המשפט לעינייני מישפחה בירושלים בעיניין צוואתו של פראג' המנוח, ולאור הודעתו של עו"ד עצמון כי המשפחה מאשרת את מכירת המקרקעין, חלקה 221 בגוש 30610, כי אז נותרה מחלוקת אחת בשאלה והיא מה משמעותה של אותה הערת הפקעה הרשומה לטובת הנתבעת 1 משנת 1956, שאלה המעוררת שאלות עובדתיות ומשפטיות והיא תדון במסגרת היחסים שבין התובעים אשר רכשו את המקרקעין האמורים לבין הנתבעת 1". על כן, המחלוקת היחידה בתיק זה, שבה נדון להלן, היא מהי משמעותה של הערת ההפקעה הרשומה לטובת הנתבעת משנת 1956.

כמו כן, תצלומי האויר שהוגשו מדברים בעד עצמם, כי לא נעשו כל שימוש או בניה במקרקעין, מיום 20.1.1958 ועד היום (התצלום האחרון מיום 23.7.04), פרט לסלילת כביש ששטחו הופקע על ידי עריית ירושלים (נספח טו לכתב התביעה המתוקן).

...

לפיכך, מסקנתי היא, כי יש להורות על ביטול רישומה של הערת ההפקעה ללא החזר של פיצויי הפקעה, משלא הוכח כי אלו שולמו על ידי הנתבעת למנוח.

הגשת הבקשה גרמה לעיכוב במתן פסק הדין, ויש להצר על כך. עוד יש להוסיף, כי התנהלותה של הנתבעת, שאין כאן המקום לפרט בהקשר לכך, גרמה לסחבת רבה בדיונים בתובענה זו. סוף דבר מכל האמור לעיל – התביעה מתקבלת.

מובהר בזאת, כי התובעים זכאים להירשם כבעלים במקרקעין הידועים כגוש 30610 חלקה 221 בבית חנינא בירושלים, ואני מורה לפקיד ההסדר לעשות כן. ניתן בזאת לתובעים היתר לפיצול סעדים.

עיקר העובדות הרלבנטיות 4) ממכלול החומר הראייתי הקיים בתיק עולה כי בשנת 1998 התברר כי בכוונת עריית ירושלים לסלול כביש ממערב לשכונה.

14) ביום 11.7.2005 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בהליך העירעור, ולפיו התקבלה עמדת הדיירים (המערערים) לפיה לא ניתן להנפיק היתר בניה לבצוע הכביש מושא העירעור על-יסוד ארבע התוכניות שכבר אושרו בעבר (התוכניות הישנות), ולכן ניתן צו מניעה קבוע שאוסר על הרשויות לתת היתר לסלילת קטע הכביש שבמחלוקת ללא אישור תוכנית מפורטת.

...

84) לאחר כל אלה, משהוכחה חבות הנתבעים מצד אחד, אך בהינתן הקושי לאמוד את שכר הטרחה הראוי שמגיע לתובעת מצד שני, לאחר שעיינתי בדו"חות שהציגה התובעת, טיב הפעולות המשפטיות שביצעה, מספר הנכסים המעורבים, חלוף הזמנים בין מועדי הפעולות ומועד פניית התובעת לראשונה לנתבעים - סביר בעיניי כי שכר הטרחה הראוי שיישא בו כל אחד מהנתבעים בגין פעולות אלו, יעמוד על סך 7,000 בצירוף מע"מ (ובסך הכל 42,000 ₪ בצירוף מע"מ).

85) ביחס לטענות הספציפיות שהועלו על-ידי הנתבע 4 (מר קדרון) שעניינן מצבה הרפואי של המנוחה במועד הרלבנטי לחתימת ההסכם משנת 2003 - לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, וכן לאחר ששמעתי את עדות הנתבע והעד הרופא מטעמו (עמוד 23 בפרוטוקול), לא מצאתי כי יש באמור תשתית משכנעת ומספיקה שיש בה לקעקע תחת מהימנות חתימתה של המנוחה על ההסכם.

סיכום 86) התביעה, אם כן, מתקבלת באופן חלקי.

במסגרת התובענה בתיק זה דורשת התובעת תשלום של Jשכר טירחת עורך דין בגין הליכים משפטיים שונים בהם היא ייצגה דיירי השכונה, בשל היתנגדותם לארבע תוכניות לסלילת כביש שהיה מיועד לעבור בשכונה זו. הנתבע 3, שמבקש את הסילוק על הסף, הוא בעל קוטג' מס' 23 בשכונת סן מרטין בירושלים והוא חתם על שני הסכמי שכר טירחה מול משרד התובעת.

הבקשה לסילוק על הסף: לאחר שתוכנית 11428 (להלן: "התוכנית החדשה") של עריית ירושלים אושרה בועדה לתיכנון ובנייה, פנתה התובעת אל הנתבע 3 והציעה לו להצטרף, בדומה לדיירים אחרים מהשכונה, לתביעת פיצויים נגד עריית ירושלים.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הרי שאני קובעת כי דין הבקשה להידחות ואין להורות במקרה זה על סילוק התביעה על הסף.

לפיכך הבקשה לסילוק על הסף נדחית ועימה הבקשה לפסיקת הוצאות לדוגמא.

עוד הוסיפה המבקשת כי מדובר בשטח המצוי מחוץ לחומת ההפרדה ומחוץ לגבולות השטח המוניציפלי של ירושלים וישראל ולמשיב אין סמכות לפעול שם. לגופו של עניין, טוענת המבקשת כי הגדר האמורה קיימת במקום מזה מספר שנים ולפיכך לא ניתן להוציא לגביה צו הריסה מנהלי; משטח האספלט הגרוס הנו כביש גישה המוביל לבית המבקשת והשכנים, אשר נסלל על ידי עריית ירושלים ולכן חזקה שבוצע כדין וגם לגביו לא ניתן להוציא צו הריסה מנהלי; משטח הבטון אינו בבחינת עבודה אסורה אלא הידוק של משטח חניה בתוך מיגרש המבקשת אשר נידרש לצורך הגעת אמבולנס לעתים תכופות המפנה את המבקשת לטפול רפואי.

לדבריה עשתה כן על מנת לחסום את המים שצפים עליהם מהכביש וכי אין צורך בהיתר לעבודה זו שכן מדובר ב-90 ס"מ. באותה תקופה, סללה הערייה, כך העידה, את כביש האספלט.

...

הנתונים שאנו מקבלים מחברת סימפלקס הם מצוינים ומדויקים אבל חייב לעשות בדיקה נוספת על מנת שנותן הצו יקבל את כל המידע הרלבנטי על ידי גורם מוסמך לכך.

לאור כל האמור לעיל מצאתי כי צו ההריסה המינהלי ככלל עוסק במשטח הבטון וכביש האספלט עניינו בבנייה חדשה אשר טרם הסתיימה במועד הגשת תצהיר המפקח; שטח משטח הבטון ומשטח האספלט הגרוס, מעוגנים בראיות מינהליות אשר לא נסתרו ולא נטען על ידי המבקש כי בידיו היתר בניה למשטחים האמורים; עם זאת, לא הונחה תשתית ראייתית מספקת ביחס לקיומה של גדר.

סוף דבר ביחס לעבודה המתוארת בצו כ- "משטח אספלט גרוס בשטח של כ-157 מ"ר ויציקת משטח בטון בשטח של כ-60 מ"ר" – הבקשה נדחית והצו עומד בעינו.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 7357-01-24 עליאן ואח' נ' עירית ירושלים ואח' לפני כבוד השופט, סגן הנשיא אורן סילברמן מבקשים 1. סמיחה מוחמד עליאן 2. נביל אברהים עליאן 3. מוחמד עליאן 4. אחמד עליאן 5. מוסא עליאן 6. רימא עליאן 7. מהא עליאן 8. ופה עליאן 9. נדה חטאב חוסין משיבות 1. עירית ירושלים 2. ועדה מקומית לתיכנון ירושלים 3. דוד זכריה ובניו בע"מ 4. משטרת ישראל החלטה

נטען כי תפיסת הקרקע נעשתה כדין במסגרת ההפקעה וממילא לא נידרש היתר בניה לסלילת כביש.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל ומכלול השיקולים הנדרשים, דין הבקשה להידחות.

בהתחשב בכל אמור אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה 1 סך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר הוצאותיה, למשיבות 2-3 יחדיו סך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר הוצאותיהן ולמשיבה 4 סך של 2,500 ₪ (כולל מע"מ) בגין החזר הוצאותיה.

לאור החלטתי זו יודיעו המבקשים עד יום 18.01.24 אם הם עומדים על תביעתם כפי שהוגשה ובהתאם יינתנו הוראות להמשך בהתייחס להליך העיקרי.