מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר להעדת קאדים בתביעה נגד מנהל בתי הדין השרעיים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

לפניי בקשות התובע/המבקש מיום 6/10/19 ו- 1/12/19, לזמן לעדות את העדים הבאים: מר איאד זחאלקה, קאדי בית הדין השרעי לערעורים, ומי ששמש בזמנים הרלבאנטיים לתביעה מנהל בתי הדין השרעיים (להלן: "הקאדי זחאלקה" או "המנהל"); גב' הנא ח'טיב, קאדית בית הדין האיזורי השרעי בנצרת (להלן: "הקאדית").
  דיון והכרעה בעיניין העדת כב' הקאדי זחאלקה התובע טען כי הקאדי הנכבד, בהיותו מנהל בתי הדין "רקם את תוכנית הפיטורין" שלו והוא זה שפעל ופועל ליצירת טענות עובדתיות שונות כדי להצדיק את מעשה הפיטורים "אגב הסתייעות ו/או הנחיות לגורמים שכפופים אליו". התובע הוסיף וטען, כי עד זה אינו בשליטתו, ואינו "עד אנהרנטי" מטעמו, למרות שהוא מוזמן על-ידו, ומכאן שיש להתיר לו "הפניית שאלות ישירות לעד מעל דוכן העדים, משל לכך שהיה עד שהוזמן ע"י בית הדין הנכבד וביוזמת בית הדין הנכבד.". התובע הוסיף, כי הקאדי זחאלקה מוזמן להעיד באשר למעשיו בכובעו כאדמיניסטרטור, דהיינו כמנהל בתי הדין השרעי, ולא בהקשר למעשיו בכובעו השני, כקאדי.
לגבי הנימוק שלפיו הקאדית התכתבה עם התובע באמצעות הואטסאפ, הנתבעת טענה כי בכתב ההגנה מטעמה לא הועלתה כל טענה לפיה קיימות הודעות ווטספ, ולא ברור מהיכן שואה התובע את טענתו בעיניין זה. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי "לא היו לבדם התלונות של כב' הקאדית ח'טיב כנגד היתנהלותו של התובע שהובילו לפיטוריו של התובע, אלא מכלול היתנהלותו כמפורט בצורה מפורטת ורחבה במכתב פיטוריו של התובע מיום 02.07.19.". באשר ליתר התלונות "שנגעו לאופן ביצוע תיפקודו המקצועי של התובע – כגון, הפקדת כספים בכספת בית הדין השרעי שלא בהתאם לנהלים..." – הנתבעת טענה כי אלה כלל אינם נוגעים לכב' הקאדים, אלא ל"אופן ביצוע תיפקודו של התובע על פי הגדרת תפקידו".
...
לסיכום הנני נעתרת לבקשה ברובה, ודוחה את חלקה.
הנני מורה על זימון עו"ד אבזך לעדות בפנינו, לדיון ההוכחות שנקבע ליום 10/12/20 בשעה 09:00, או לכל מועד נדחה שייקבע.
בנוסף, אני מורה על העדתם של הקאדי זחאלקה והקאדית חטיב - בהתאם לכללים שנקבעו בהלכת חגי יוסף.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק הדין הכיל שתי קביעות אופראטיביות: האחת, קביעה של פירוד בין העותר לבין המשיבה באשמת העותר, אשר יהיה בתוקף עד שיתקן העותר את דרכיו וינתק את קשריו עם האשה האחרת עמה הוא חי (על נפקותה של קביעה שיפוטית בדבר פירוד בין קתולים, ראו והשוו: בע"מ 5794/03 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 12.12.05)); השנייה, אישור החיוב במזונות שהושת על ידי בית הדין הלאטיני לערעורים.
סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני מישפחה מיפרט מה הם הנושאים הנחשבים "עניני מישפחה". מושג זה כולל, בין היתר, תובענה בעינייני המעמד האישי המנויים בסימן 51 לדבר המלך במועצה למעט ניהול נכסי נעדרים (סעיף 1(1) לחוק) וכן כולל הוא תובענה למזונות (סעיף 1(3) לחוק).
לגבי מוסלמים, ראו: חוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), התשי"ד-1953; חוק הקאדים, התשכ"א-1961.
העותר מוסיף וטוען גם לגופו של עניין כנגד פסק דינו של בית הדין המרוני לערעורים מיום 3.1.06, אשר לשיטתו מסתמך על עובדות שגויות שאף לא נטענו על ידי הצדדים.
...
בנסיבות אלו, אין מנוס מלהכריע בעתירה.
לאחר ששקלנו בדבר באנו לכלל דעה כי אין אנו נדרשים להכריע, בגדר התיק הנוכחי, בשאלות העקרוניות הלא פשוטות המתעוררות בנוגע לסמכות ההסדרה הפנימית של עדה דתית בכלל, וביחס למצב לפיו בתי דין של עדה דתית בדרג הערעור פועלים מחוץ לשטח המדינה בפרט.
התוצאה היא שיש לבטל את הצו על תנאי ולדחות את העתירות.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2009 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק הדין הכיל שתי קביעות אופראטיביות: האחת, קביעה של פירוד בין העותר לבין המשיבה באשמת העותר, אשר יהיה בתוקף עד שיתקן העותר את דרכיו וינתק את קשריו עם האשה האחרת עמה הוא חי (על נפקותה של קביעה שיפוטית בדבר פירוד בין קתולים, ראו והשוו: בע"מ 5794/03 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 12.12.05)); השנייה, אישור החיוב במזונות שהושת על ידי בית הדין הלאטיני לערעורים.
סעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני מישפחה מיפרט מה הם הנושאים הנחשבים "עניני מישפחה". מושג זה כולל, בין היתר, תובענה בעינייני המעמד האישי המנויים בסימן 51 לדבר המלך במועצה למעט ניהול נכסי נעדרים (סעיף 1(1) לחוק) וכן כולל הוא תובענה למזונות (סעיף 1(3) לחוק).
לגבי מוסלמים, ראו: חוק בתי הדין השרעיים (אישור מינויים), התשי"ד-1953; חוק הקאדים, התשכ"א-1961.
העותר מוסיף וטוען גם לגופו של עניין כנגד פסק דינו של בית הדין המרוני לערעורים מיום 3.1.06, אשר לשיטתו מסתמך על עובדות שגויות שאף לא נטענו על ידי הצדדים.
...
בנסיבות אלו, אין מנוס מלהכריע בעתירה.
לאחר ששקלנו בדבר באנו לכלל דעה כי אין אנו נדרשים להכריע, בגדר התיק הנוכחי, בשאלות העקרוניות הלא פשוטות המתעוררות בנוגע לסמכות ההסדרה הפנימית של עדה דתית בכלל, וביחס למצב לפיו בתי דין של עדה דתית בדרג הערעור פועלים מחוץ לשטח המדינה בפרט.
התוצאה היא שיש לבטל את הצו על תנאי ולדחות את העתירות.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

במהלך הישיבה הודיע המנהל לתובע כי הבירור בעיניין תיפקודו הועבר לטפול משרד המשפטים, הציע לו לעבור לבית הדין השרעי בחיפה עד גמר הבירור בעיניינו, והתבקשה הסכמתו לכך, ובתגובה ציין התובע: "אני מסרב להצעה אלא אם כן אני מקבל מכתב רישמי ממשרד המשפטים.". בכתב התביעה המתוקן (סעיף 55), אישר התובע כי סרב להצעת הנתבעת לעבור לבית דין אחר, תוך שנימק את סרובו בכך שציפה כי הנתבעת תנהג כלפיו בהגינות, כפי שמתחייב ממעסיק צבורי.
בתאריך 23.01.19 היתקיימה ישיבה נוספת אצל מנהל בתי הדין, במהלכה הוצע לך לעבור לשמש כמזכיר ראשי בבית הדין השרעי בחיפה, לנוכח טענות הקאדים בבית הדין בנצרת נגדך.
...
על יסוד טענות אלו עתר לחייב את הנתבעת בפיצוי, ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ₪.
מכאן שהתביעה לפיצוי בגין לשון הרע נדחית הן מאחר שנזנחה, ולחלופין בשל היעדר פירוט והוכחה.
לסיכום לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית על כל ראשיה ונדבכיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

לאחר שנודע לתובע כי הנתבע 1 ביצע עיסקאות לא כשרות בנכסיו הוא הגיש נגדו, נגד המתוולי שפעל לצדו ונגד הנתבעים 3-5, תביעה בבית הדין השרעי בגדרה התבקש בית הדין להצהיר על בטלות ההסכמים שנערכו בידי הנתבע 1 עם בני משפחתו בנכסיו של התובע.
בסעיף 52 לדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל נקבע כי לבתי הדין השרעיים תהיה סמכות שיפוט ייחודית בין היתר בעניינים הקשורים ביצירת ווקף וניהולו, כדלקמן: "לבתי הדין המוסלמים הדתיים יהא... שיפוט ייחודי בענינים של יצירת ווקף או ההנהלה הפנימית של ווקף שנוצר לטובתם של מוסלמים בפני בית דין מוסלמי דתי. פסק שניתן ע"י בית הדין של קאדי ניתן לערעור בפני בית הדין המוסלמי הדתי לערעורים, שהחלטתו תהיה סופית". בעניינינו, ביום 12.12.16 ניתן פסק דינו של בית הדין השרעי בחיפה במסגרתו ביקר בית הדין בחומרה רבה את היתנהלותו של הנתבע 1 בקשר עם ניהול נכסיו של התובע נשוא התביעה, וקבע כי ההסכמים שהוא ערך ביחס לנכסים אלה - בטלים.
הודגש בפסק הדין כי: "מעיון במאות המסמכים המוצגים בתיק ולאחר בחינת עדויות העדים והודאותיהם, מתגלה ללא כל ספק כי הנתבע מס' 1 ניצל את תפקידו בתור מתוולי של הווקף בניצול הכי מכוער שיש, עד כדי שעשה בנכסי הווקף ופירותיו כאילו והם רכושו... כל ההסכמים נשוא התובענה [...] הם הסכמים בטלים ואינם שרעיים, זאת מסיבות שאין להן סוף. שכן כתב המינוי [...] לא נתן למתוולים [...] שום סמכות לבצע עיסקאות מכל סוג שהוא, בנכסי הווקף. מצד שני, הסעיפים הרלוואנטיים ב'חוק היושר וההוגנות לחיסול הבעיות של הווקף' קובע כי [...] לא מותר למתוולי להשכיר נכס הווקף לעצמו או להתוגרר בו, ואפילו בתמורה הראויה, אלא אם ניתן על כך היתר מהקאד, והעדר תוקף להשכרת נכסי הווקף למי מקרוביו או צאצאיו של המתוולי אלא אם כן היו בשכירות גבוהה מדמי השכירות הראויים... ולכן אם אהמתוולי פעל בנגוד לכך, 'הקאדי יבטל את ההסכם'.
...
אני מורה לנתבעים לפנות את הדירה, החנות והמחסן ולהשיבם לידי התובע כאשר הם פנויים מכל אדם וחפץ השייכים להם או מי מטעמם, וזאת תוך 60 יום מהיום.
בנוסף אני מורה לנתבעים לשלם, ביחד ולחוד, לתובע סך של 250,000 ₪.
בנוסף אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 35,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו