היתר להמשך בירור תביעה חברה תחת הקפאת הליכים

דא עקא, החברות בבעלות החדשה התקשו לעמוד בהתחייבויות השונות לנושים ועל כן הגישו בקשה למתן צו פתיחת הליכים ובקשה להקפאת הליכים, בהתאם לחוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח -2018 (להלן: "החוק").

הבקשה וטענות הצדדים עניינה של הבקשה במתן היתר למבקש להמשיך לנהל את התביעה שהגיש נגד החברה טרם אישור הסדר הנושים השני, תיק 3538-06-19 המתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון, (להלן: "התביעה").

יפים לעניין זה הדברים שציינתי בעיניין פר"ק 49700-10-12"CENTRAL EUROPEAN ESTATES N.V" נ' כונס נכסים רישמי תל אביב, בפיסקה 9 (פורסם במאגרים המשפטיים 5.1.16): "השיקולים שמדריכים את בית המשפט להורות על בירור בהליך עצמאי הם בין היתר האם מדובר בתביעה סבוכה ומורכבת שמחייבת שמיעת ראיות, קביעת ממצאים וכדומה כך שבירורה על יסוד תביעת חוב לפני בעל תפקיד או בקשה למתן הוראות לא תאפשר הכרעה כדבעי במחלוקת. שיקול נוסף אותו יש להביא בחשבון הנו האם בירור כאמור לא ייפגע בזכויות הדיוניות של הצדדים." לעיצומו; לא מצאתי בטיעוני המבקש טעמים מיוחדים הנוגעים לטבעו ומורכבותו של ההליך המשפטי.

ההפרה הנטענת הנה הפרת מתמשכת החל מיום 15.1.18 (מועד המסירה המעודכן שנקבע) ועד ליום 31.3.19 (מועד המסירה בפועל), כאשר בשלב זה הייתה החברה תחת הסדר הנושים הראשון, ברם מדובר בחוב הנובע "ממעשה או מחדל שעשה החייב לפני מתן הצוו לפתיחת הליכים", כהגדרת חוב עבר בסעיף 4 לחוק וגם אם הוא חוב מותנה.

...

מכל מקום, סבורני שעצם הגשת הבקשה להליך הנדון, מובילה למסקנה כי לא ניתן אישור כאמור וזה מתבקש עתה לאחר שניתן צו פתיחת הליכים לחברות ובהתאם להסדר הנושים השני.

משכך, אבחן את נסיבות הבקשה בהתאם למסד עובדתי זה. סעיף 29 (5) לחוק קובע לאמור: " לא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד התאגיד, אלא באישור בית המשפט שנתן את הצו לפתיחת הליכים; אישור כאמור יינתן אם מצא בית המשפט כי מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים לטבעו או מורכבותו של ההליך המשפטי או לניהולו היעיל, שבשלהם ראוי לנהל את ההליך המשפטי בנפרד מהליכי חדלות הפירעון;" פשוטו כמשמעו; האישור הוא חריג ויינתן מטעמים מיוחדים שיירשמו ובנסיבות המצדיקות זאת כמפורט בסעיף.

לאור האמור לעיל ומשעה שאין המדובר בנסיבות ייחודיות המצדיקות הליך משפטי נפרד בערכאה אזרחית, דין הבקשה להידחות.

בפניי בקשה מטעם חברת ד.ר. חזוק ובינוי בע"מ (להלן: "המבקשת") למתן היתר להמשך ניהול הליכי תביעה נגד החברות צ. גורן – ד. מגידו בניה בע"מ (בהפעלה זמנית) וש.ט. עוזיאל ייזום ובצוע בע"מ (בהפעלה זמנית) (להלן: "החברות") בתיקים הבאים: ת.א. 67793-12-20 טריינקר ואח' נ' ד.ר. חזוק ובינוי בע"מ ואח'; ת.א. 21201-09-20 לוינר ואח' נ' ד.ר. חזוק ובינוי בע"מ ואח'; ת.א. 72248-12-20 שפרינגר נ' ד.ר. חזוק ובינוי בע"מ ואח'; ות.א. 36902-03-21 שרון צדוק ואח' נ' ד.ר. חזוק ובינוי בע"מ ואח' (להלן: "תביעות הדיירים").

עוד צוין בתגובה כי בשלוש מתוך ארבעת תביעות הדיירים, היתקיימו ישיבות קדם משפט ומאחר ואין המדובר בתביעות אותן יזמה המבקשת, אלא בתביעות שהוגשו נגדה, אזי שדחיית הבקשה עלולה להותיר אותה חשופה להמשך היתדיינות בתביעות הדיירים, בלא כל יכולת לבירור טענותיה כנגד החברות במסגרת אותם ההליכים, ובכך יפגעו זכויותיה הדיוניות.

זאת ועוד, עיון בדברי ההסבר להצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי מעלה כי הראציונלים לשמירה על עקרון זה נועדו למנוע את פגיעה בעקרון השויון שבין הנושים, שמא אחד הנושים ינסה להקדים פרעון חובו במהירות ועל חשבון יתר נושי התאגיד, שמירה על אפשרות שקום התאגיד, ניהול כלל התביעות בעיניינה של החברה תחת הליך אחד באופן יעיל ומהיר, וכן חסכון במשאבים שפוטיים (ראו: דברי הסבר להצעת חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 1027, 627-626).

המבקשת בתגובתה לתשובת הנאמן נימנעה מלהתייחס לעניין זה, ומכאן שאין אלא לקבוע כי משניתן צו הקפאת ההליכים הזמני בהחלטתי מיום 22.3.2021, אזי שההודעה לצד ג' שהוגשה על-ידי המבקשת כנגד החברות בת.א. 72248-12-20 הוגשה למעשה באופן המנוגד להוראות הצוים ובנגוד להוראות הדין ועל כן בטלה.

...

שנית, ולגופו של עניין, לא מצאתי כי הבקשה נמנית על אותם מקרים חריגים בגינם יש להיעתר לבקשה למתן היתר להמשך ניהול הליכי תביעה פרטניים כנגד חדל הפירעון.

חמישית, לא שוכנעתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום למבקשת עינוי דין כטענתה, קל וחומר שעה שהגישה הודעות לצד ג' גם כנגד חברת שחר תמיר ניהול פרויקטים בע"מ לגביה נטען כי ערבה אישית לעמידת החברות בהתחייבויותיהן על פי ההסכם.

סוף דבר לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

הנתבעים המשיכו וטענו כי התובעת 1 משתייכת לקבוצת חברות שנוהלו באופן משולב ותחת מטריה אחת.

ברם, לאחר פתיחת המעטפות התברר, כי הצעתה של התובעת אינה עומדת בתנאי הסף בשל שלושה טעמים שדי בכל אחד מהם כדי להביא לפסילת ההצעה על הסף: ההצעה מותנית בתנאים; אין בהצעה פירוט של ניסיון בניהול בתי אבות ולא צורפה ערבות בנקאית אוטונומית כנדרש בקול קורא.

בעיניין זה הפנו הנתבעים לבקשה למתן צו הקפאת הליכים שהגישו התובעות ויתר החברות שבקבוצה, שם נטען כי "החברות נשוא הבקשה מנהלות ומתופעלות תחת מטריה אחת" וכי "מדובר בפעילות שלובה של קבוצת החברות הנ"ל כמיקשה אחת". כן הפנו הנתבעים לטענות שהעלו הנאמנים במהלך הדיון שהתקיים בבקשת ההקפאה ביום 11.9.2017 במסגרת תיק פר"ק (חיפה) 1728-09-17, שם נטען כי "מדובר בחברות שפעלו כמיקשה אחת וכיחידה וחטיבה". כך אף פעלה קבוצת מוריה עליה נמנית הנתבעת מס' 13 אתה נחתם ההסכם בסופו של יום.

בסעיף 8 לבקשה נטען כי "החל משנת 2015 חלה ירידה בהיקפי הפעילות בקבוצה, אשר כפועל יוצא ממנה, פעילותה המצרפית של הקבוצה הפכה להפסדית". בסעיף 9 לבקשה נטען, כי "הקלעות הקבוצה לקשיים כלכליים ותזרימיים, נובעת, בין היתר, מכרסום מתמשך בפעילות החברות ו/או באובדן פעילויות ומוסדות, לרבות בנסיבות שלמבקשות לא הייתה שליטה עליהן, דבר שהוביל לירידה בתוצאות המצרפיות של הקבוצה, לפגיעה ברווחיות וליצירת גירעונות". בסעיף 33 לבקשת ההקפאה תיארו הנאמנים את הצורך בהתאמת המוסדות המנוהלים בידי החברות להנחיות משרד הבריאות (הפרוגרמה) ולצורך לערוך במוסדות אלה "שינויים מהותיים המחייבים התאמה של המוסדות הקיימים לתיכנון הנידרש בעלויות משמעותיות ביותר, כתנאי לחידוש הרישיון". בסעיף 41 לבקשה מציינים הנאמנים, כי דרישות הרשוי המחמירות והצורך בהתאמת המוסדות לדרישות הפרוגרמה של משרד הבריאות ומשרד הרווחה, מחייבים השקעה כספית ניכרת בשידרוג ושפוץ המחלקות השונות, "אשר לרוב לא ניתן לממנה מתזרים שוטף והיא מחייבת נטילת מימון חצוני או אשראי בנקאי לטובת מימונה". עובדות אלה אף מסבירות את הצעת התובעות שניתנה במסגרת הקול קורא ושהותנתה במימון מחצית העלויות בידי המוסד לביטוח הלאומי.

תביעה זו הצריכה השקעת מאמצים רבים בניהולה, לרבות הגשת כתבי טענות ארוכים ומפורטים שצורפו להם עשרות נספחים, קיום מספר ישיבות קדם משפט, הגשת תצהירי עדות ראשית בהיקפים נרחבים להם צורפו עשרות נספחים שהתפרשו על פני אלפי דפים של ראיות כתובות, וקיום ישיבות הוכחות וישיבת סיכומים בעל פה. בנסיבות אלה, יש לחייב את התובעות בהוצאות ריאליות שיש בהן כדי לשקף את המאמץ הרב והשעות הרבות שהושקעו בניהול ההגנה ואת סכום התביעה והסכון שנאצלו הנתבעים להיתמודד עמו.

...

סוף דבר התובעות לא השכילו להוכיח קיומה של עילת תביעה טובה נגד הנתבעים, לא מכוח דיני החוזים ולא מכוח דיני המכרזים.

אשר על כן, הנני מורה על דחיית התביעה.

בהתחשב במכלול השיקולים כאמור לעיל, הנני מחייב את התובעות, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 150,000 ₪.

על פי הנטען בבקשה, בשנים האחרונות החלה היתדרדרות במצה של החברה, הן בשל העובדה שהתברר כי חלק מהפרויקטים בהם היתקשרה היו הפסדיים והן בשל העיכובים בבצוע התשלומים על ידי מזמיני העבודה בחלק מהפרויקטים.

בד בבד מיניתי את עו"ד נפתלי נשר כנאמן בהקפאת ההליכים וקבעתי מספר הוראות לצורך המשך ניהול החברה תחת הצוו.

בכל הנוגע לעובדים, הוצע כי הם יהיו זכאים לדיבידנד בשיעור של 20% מסכום תביעות החוב שיאושרו על ידי הנאמן לאחר הפחתת הוצאות הליך ההסדר, ועוד 20 שישולמו מתקבולי הגביה בלבד, לפני כל תשלום אחר מאותו מקור ליתר הנושים.

...

דיון והכרעה דין הבקשה לאישור הסדר נושים להתקבל.

בפסק דין שניתן על ידי בתיק פר"ק (נצ') 39170-02-18 צפתמן ארנון בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (20.6.2018) ציינתי, כי "המקרים החריגים שבהם יתערב בית המשפט ולא יאשר הסדר נושים שקיבל את הסכמת הרוב (מספרית ומהותית) הם, כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסדר מקפח את המיעוט המתנגד, או כאשר ההסדר כולל מתן הפטר לבעלי השליטה על אף שניהלו את החברה במרמה ובחוסר תום לב, או כאשר ההסדר מקנה הפטר לבעלי השליטה מערבותם האישית, מבלי שניתנה על ידם תרומה הולמת כנגד אותו הפטר. מקרה נוסף שבית המשפט ייטה לא לאשר הסדר שקיבל את הסכמת הרוב, הוא כאשר מוכח בפניו כי ההסדר מקנה לנושים או לסוג מסוים של נושים דיבידנד בשיעור נמוך משיעור הדיבידנד שהיו מקבלים בחלופת הפירוק". עוד צייתי באותו פסק דין, כי רשימת המקרים שבהם יתערב בית המשפט בהסדר שקיבל את הסכמת הרוב, מהותית ומספרית, אינה רשימה סגורה ויש לבחון כל מקרה לגופו ועל רקע נסיבותיו.

סוף דבר אשר על כן, הנני מאשר את ההסדר שצורף לבקשה לאישור הסדר נושים כפוף לתיקונים שסוכמו בין הנאמן, הנושה המובטח, הנושים בדין קדימה ורשויות המס.

חידלות פרעון של תמיר ביום 3.4.2023 הגיש תמיר בקשה להקפאת ההליכים נגדו בתובענה דנן נוכח צו פתיחת הליכים במסגרת חדל"פ (י-ם) 56649-01-23 שניתן בעיניינו ביום 15.3.2023.

בהקשר זה נקבע בתיק חידלות הפרעון כי "ככל שהיחיד [תמיר; ד.ד.] יחויב בהוצאות, המבקשות לא תוכלנה לתבוע את סכום ההוצאות מן הקופה [קופת הליך חידלות הפרעון; ד.ד.]". בעיניין התביעה שכנגד הוגשו לתיק עמדות התובעות (הנתבעות שכנגד) וכן הנאמן (עו"ד אמיר כספי) לפיהן לא ניתן להמשיך לנהל את התביעה שכנגד בשם תמיר, הואיל והנאמן יכול לעשות כן רק באישור הממונה (הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי) בלבד.

חרף החברות וההכרות ארוכת השנים בין הנתבע לבין מר ששון, לא טירחה ההגנה להציג תדפיסים ממערכת הנהלת החשבונות של הצ'יינג' של מר ששון אשר יש בהם כדי להתחיל להוכיח את הטענות לגבי הפקדת שיקים משוכים מחשבון החברה בצ'יינג' דוקא לצרכי התובעות (בין על דרך של מסירת מזומן ובין בכל דרך אחרת) ולא לצרכיו של תמיר אשר הוא האדם שביצע את הפעולות בפועל (ומוזכר כי תמיר מצוי בהליך חידלות פרעון שניפתח ביוזמתו, תוך שבחקירתו הנגדית אישר כי נטל הלוואות בשוק האפור בהקף של מאות אלפי שקלים - עמ' 80, שור' 13-2).

כך לדוגמה, כל תשלום בכרטיס אשראי, ככל שבוצע (וההוכחות לכך בוצעו במשורה, כמפורט בסעיפים קודמים), אורך רגע קט. כך לדוגמה, טפול בקופת חולים איננו "טפול", אלא ארוע נקודתי של תשלום 700 ₪ בשם אסתר (כפי שאושר לעיל) לאחר שקופת הנתבעות דולדלה קשות תחת ידיו של תמיר.

תביעתו הנגדית של תמיר אינה בת בירור מחמת היותו בהליך חידלות פרעון ובהיעדר האישורים הנחוצים.

...

תביעתה הנגדית של חגית נגד אסתר (לשכר טרחה בסך 46,800 ₪) - נדחית.

התביעה נגד הנתבעת 4 - נדחית.

התביעה הנגדית מטעם חגית נדחית.