(פסק דין חלקי, במערך היחסים אשר בין התובע לבין הנתבעים 2 ו-4)
עניינה של החלטה זו בשתי בקשות לסילוק תביעתו של התובע על הסף, כמפורט להלן:
בקשה 15 – במסגרתה עותר הנתבע 4, עו"ד עמית לדרמן (להלן: "הנתבע 4" או "עו"ד לדרמן"), לסילוק התביעה שהוגשה כנגדו, בטענה כי זו עוסקת באופן ביצוע תפקידו כמפרק זמני ובהמשך כמנהל מיוחד ומפרק של חב' א.צ.ט. תיירות ונופש בע"מ (בפרוק)(להלן: "חב' א.צ.ט"), וזאת מבלי שהיתקבל אישורו המוקדם של בית המשפט של חידלות הפירעון, אשר מינה אותו, להגשתה.
טענות אלה, ככל שהן רלבאנטיות, מתייחסות לחב' א.צ.ט, במסגרת תביעת החוב כנגדה, והנתבע 2 ממילא אינו משמש כבעל תפקיד בחברה זו.
הנתבע 2 הוסיף וטען כי התובע היתעלם בתגובתו מטענתו בדבר הסתרת הגשתה של הבקשה המושתתת על אותה מסכת עובדתית לבית המשפט של חידלות הפירעון, ודחייתה, תוך חיוב התובע בתשלום הוצאות לקופת הפרוק, אשר טרם שולמו.
...
אין בה כדי לגרוע מטענות התובע, או זכויותיו, אלא כי היא באה לבחון את ההצדקה בניהולו של ההליך, במתכונתו הנוכחית, וקודם שהתקבל אישורו של בית המשפט של חדלות הפירעון, לצורך כך.
בחינת כלל הטענות ובעיקר המסמכים אשר צורפו על ידי התובע, אינו תומך לעת הזו במסקנה על פיה לא נדרש אישור זה.
לא מצאתי לאמץ את פרשנות התובע לעניין הוראות חוק חדלות הפירעון החדש, וזאת, בין היתר, נוכח פיסקת ההגבלה הקבועה בחוק זה ומקום בו הוראות חוק זה אינן עוסקות בסוגיה הנדונה במסגרת הבקשה אשר לפניי, אשר הוסדרה באופן מקיף במסגרת פסיקת בתי המשפט.
בהינתן כל אלו, ומקום בו לא הוצג אישורו של בית המשפט של חדלות הפירעון לניהולו של הליך זה בבית המשפט האזרחי, דין טענות הנתבעים 2 ו-4 להתקבל, ודין התביעה להיות מסולקת על הסף.
סוף דבר, אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 2 ו- 4, בהיעדר אישורם של בתי המשפט לחדלות פירעון לניהולו של ההליך.
