היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט: פורום נאות ותרגום כתב תביעה

נקבע כי אין טעם מיוחד המצדיק בירורה של התובענה בגבולות ישראל, בין היתר כיוון שמירב הזיקות אינן לישראל ולא הונח דבר לסתור מסקנה זו. תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות העירעור: חובת ההוכחה לטענת פורום לא נאות מוטל המשיבים, ולא היה מקום לעסוק בכך בבקשה זו. בימ"ש קמא שגה בקביעתו כי הפורום הישראלי אינו הפורום בעל מירב הזיקות לסכסוך.

המסגרת הדיונית בעניינינו היא: בקשה לפי תקנה 500 לתקסד"א. שלבי הבחינה להם יידרש בימ"ש בבואו להכריע בבקשה לפי תקנה 500 לתקסד"א הם שלושה, ואכן בימ"ש קמא נידרש לשלושת התנאים המזכים תובע באישור להמצאה מחוץ לתחום השיפוט: קיומה של עילת תביעה, קיומה של עילת המצאה לפי החלופות בתקנה 500 לתקסד"א ונאותות הפורום הישראלי לידון בתובענה.

תקנה 168 לתקנות החדשות קובעת: "הומצא לבעל דין כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, רשאי הוא לכפור בסמכות בית המשפט לידון בתובענה או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לידון בתובענה; רצה הנתבע לכפור או לטעון כאמור, יגיש בקשה בכתב....". מהאמור בתקנות החדשות עולה כי אמנם, לבימ"ש סמכות להורות כי אין להמציא את המסמכים מחוץ למדינה, אך מטרת הגשת הבקשה ע"י התובע היא לצורך קביעת דרך ביצוע ההמצאה ולא לשם קבלת היתר מבימ"ש להמצאה מחוץ לתחום.

המבקשים יבצעו המצאה עם אישור מסירה לכתובתם הרשומה או הידועה של המשיבים בצרוף מכתב הסבר בשפה האנגלית לגבי מהות הבקשה לאישור המצאה, וכן תירגום לאנגלית של כתב התביעה, של הבקשה, של החלטת בימ"ש קמא ופסק דיני זה. אין צו להוצאות.

...

נקבע כי אין טעם מיוחד המצדיק בירורה של התובענה בגבולות ישראל, בין היתר כיוון שמירב הזיקות אינן לישראל ולא הונח דבר לסתור מסקנה זו. תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור: חובת ההוכחה לטענת פורום לא נאות מוטל המשיבים, ולא היה מקום לעסוק בכך בבקשה זו. בימ"ש קמא שגה בקביעתו כי הפורום הישראלי אינו הפורום בעל מירב הזיקות לסכסוך.

סיכומו של דבר, הגעתי למסקנה כי בשלב זה, המתקיים "במעמד צד אחד" ובהעדרם של המשיבים, עלה בידי המבקשים להראות כי הפורום בישראל הוא הפורום הנאות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולקבל את הערעור לגופו.

אני נעתרת לבקשתם של המבקשים למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.

המבקשים מצביעים על כך, שאין למעשה פורום נאות מוסכם על כל הצדדים ואין מקום לידרוש מהם לפזר את תביעותיהם בין מדינות שונות.

בית המשפט רשאי שלא להתיר את ההמצאה אל מחוץ לתחום, אם נוכח הוא כי אין הוא הפורום הנאות לברר את התובענה.

מן הנימוקים שהובאו בתיק רע"א 90-04-19 ברבי ואח' נ' mediolex limited הנ"ל, בהיתחשב בכך שהתובעים/מבקשים הם אזרחי ישראל ולטענתם נגרם להם נזק ע"י פירסום אינטרנטי המציף את פרטיהם האישיים כולל צלומי דרכונים ישראליים, ובכך שהשלב הוא ראשוני ביותר ושמורה לנתבעים/משיבים האפשרות להעלות את טענותיהם בדבר נאותות הפורום עם קבלת כתב ההמצאה, אני מחליטה לאחר שקלא וטריא, להתיר את ההמצאה המבוקשת אל מחוץ לתחום השיפוט.

היתר ההמצאה יבוצע על פי דין, לאחר תירגום כתב התביעה על מלוא נספחיו לשפת המדינה אליה מומצאים כתבי הטענות.

...

מן הנימוקים שהובאו בתיק רע"א 90-04-19 ברבי ואח' נ' mediolex limited הנ"ל, בהתחשב בכך שהתובעים/מבקשים הם אזרחי ישראל ולטענתם נגרם להם נזק ע"י פרסום אינטרנטי המציף את פרטיהם האישיים כולל צילומי דרכונים ישראליים, ובכך שהשלב הוא ראשוני ביותר ושמורה לנתבעים/משיבים האפשרות להעלות את טענותיהם בדבר נאותות הפורום עם קבלת כתב ההמצאה, אני מחליטה לאחר שקלא וטריא, להתיר את ההמצאה המבוקשת אל מחוץ לתחום השיפוט.

סיכומו של דבר, מן המקובץ לעיל, החלטתי לאשר את ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט.

כך סוכמה תמציתם של הכללים ושל המבחנים הנדרשים לשם בחינת שאלת ההצדקה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט על-פי תקנה 500: "כאשר בית המשפט מתבקש לתת היתר להמצאת כתבי בית-דין לפי תקנה 500 לתקנות עליו לבחון קיומה של עילה למתן המצאה וכן קיומה של עילת תביעה נגד הנתבע, במובן זה שמתעוררת 'שאלה רצינית' הטעונה הכרעה וכי לא מדובר בתובענה טורדנית או תובענת סרק. בהמשך לכך, משנקבע כי מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 500 לתקנות, עדיין מסור בידיו של בית המשפט שיקול דעת האם להעניק היתר המצאה, כשהשיקול המרכזי הוא האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדיון בתביעה (ראו בהרחבה: ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electronics Ltd (4.9.2007); רע"א 9328/12 נירמליק בע"מ נ' סובורובה, פסקה 7 (21.4.2013) (להלן: עניין נירמליק); ראו גם: סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי כרך א 377 (2013); גבריאל הלוי תורת מתקל הדינים כרך ג 127-126 (2014)) ... לצורך הדיון בשאלת תחולתה של דוקטרינת הפורום הלא-נאות נהוג להדרש לשלושה מבחנים עקריים: מבחן 'מירב הזיקות'; מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי מקום ההיתדיינות; ומבחן השיקולים הציבוריים (ראו: רע"א 7342/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' Incomacs Ltd, פסקה 5 (2.8.2012); ע"א 4025/13 וויליאם נ' Deutsche Telekom, פסקה ח' (6.11.2014); עניין נירמליק, בפיסקה 10)" (רע"א 1785/15 Alison Transport Inc נ' Cosco Container Lines Co Ltd (15.7.2015), כבוד השופטת ד' ברק-ארז, פסקות 12-11).

מסקנת הדברים היא איפוא, כי ספק רב אם אמנם חלה חובה לתרגם לצרפתית את כל כתב התביעה אשר הומצא אל הנתבע מכוח היתר ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט שניתן לתובע, בעוד שמקום הנתבע, שאליו הייתה ההמצאה, הוא בצרפת.

...

בסופו של דבר, בשל אי עמידה בתשלומים ובשל כך שעל-פי טענת התובע הנתבעים הפרו את ההסכם עמו, בוטלה העסקה לרכישת הנכס.

שלושת המבחנים מובילים אפוא, למסקנה כי ישראל היא הפורום הנאות לברר את התביעה.

סיכום ותוצאה סיכום הדברים הוא אם כן, כי לאחר שלל הליכים שבהם נקט הנתבע מתוך ניסיון ומאמץ רב להדוף את הגשת התביעה נגדו, או למצער, את המצאתה אליו, המסקנה היא כי כתב התביעה הומצא אליו כדין.

לא זו בלבד, אלא שצרפת אינה פורום נאות לדון בה. משזו המסקנה, הרי שעל הנתבע להגיש את כתב ההגנה.

נטען כי ההמצאה שבוצעה אינה תואמת את תנאי ההיתר שניתן לתובעת ואינה עולה בקנה אחד עם הוראות הדין לעניין המצאת כתבי בית דין אל מחוץ לתחום השיפוט.

נקבע כי נוכח לשון סעיף 10 לאמנת האג היה על המבקשת להראות שארה"ב היתנגדה להמצאה בדואר כתנאי לכך שלא יתאפשר להמציא לה בדרך זו, והיא לא עשתה כן. (3) יישום אמות המידה שנקבעו בפסה"ד של ביהמ"ש העליון שניתן ע"י כב' הרשמת ד' כהן-לקח ברע"א 1056/10 קוי אשראי לישראל שירותים פינאנסיים משלימים בע"מ נ' אליעד (20.7.10) מוביל למסקנה שיש להכיר בהמצאה שבוצעה למבקשת אף בהנחה (לצורך הדיון בלבד) שנפלו בה פגמים המתבטאים בכך שכתב התביעה לא תורגם לאנגלית, ושההמצאה בוצעה בדואר רשום ללא אישור מסירה, דרך שאינה המצאה כדין בפלורידה.

אם היו נטענות עילות "רגילות" שאז הנטל הרובץ לפתחה של התובעת היה מאזן ההסתברויות, די היה בתוכן כתב התביעה כדי להתיר המצאה מחוץ לתחום.

הדברים שנאמרו ע"י בימ"ש קמא ביחס לטענת ההתיישנות בהקשר של פורום לא נאות, הם למעלה מן הנידרש ועל כן אין צורך לידון בטענות המבקשת בהקשר זה. עם זאת, אציין כי בימ"ש קמא היתייחס לכך בפירוט רב ונימוקיו מקובלים עלי גם בהקשר זה. פגמים בהמצאה: המצאה לחו"ל אפשרית רק לאחר קבלת היתר המצאה כדין לפי תקנה 500 לתקסד"א. בעניינינו, היתר המצאה לפי תקנה 500 ניתן, ולפיכך מיתקיים התנאי המקדמי.

...

עילת המצאה ועילת תביעה: המבקשת אינה טוענת לגופו של עניין בנוגע להתקיימות התנאים בתקנה 500 (10) לתקסד"א. טענתה מתמצית בכך שלגישתה, מדובר בסעיף סל שיש להימנע משימוש בו. דין הטענה להידחות.

בימ"ש קמא פירט את הזיקות השונות, ציין כי הסכסוך מגלה זיקות לכאן ולכאן, והגיע למסקנה שמרב הזיקות והציפייה הסבירה של הצדדים מטים את הכף לברר את הסכסוך בישראל ואין לומר כי מרב הזיקות נוטות לפלורידה (כטענת המבקשת).

ניתנו תצהירים של השליחים עצמם (עובדי חסרת המסירות) שביצעו בעצמם את המסירות, ועל כן בימ"ש קמא קבע כי ההצהרה של בריאן "אינה מעלה ואינה מורידה". לסיכום: לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו.

על ביהמ"ש לשקול שלושה שיקולים בעת מתן החלטה בבקשה למתן היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, ואלו הם: האחד-האם למבקש "עילת תביעה טובה", השני-האם מתמלאים תנאיה של אחת מהחלופות הקבועות בתקנה 500 בתקנות סד"א, השלישי-והאם בית המשפט הישראלי הוא הפורום הנאות לידון בתובענה.

מסיבות אלה, ומאחר כתב התביעה כבר הומצא כדין לנתבעים הנוספים בתובענה, אני סבור כי מן הראוי לקבל את טענת המבקשים בדבר קיומה לכאורה של עילת תביעה טובה כנגד הנתבעים, לרבות המשיבה, ובדבר חלותה במקרה הנוכחי של תקנה 500(10) בתקנות סד"א. תקנה 500(3) בתקנות סד"א: עפ"י תקנה 500(3) בתקנות סד"א ניתן להתיר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט גם כאשר מבקשים, בין היתר, "לפרש או לאכוף פעולה, התחייבות או חבות בנוגע למקרקעין המצויים בתחום המדינה" (ההדגשות אינן במקור-ב.א).

בנוסף לכך, אני סבור כי יש ממש גם בטענתם הנוספת של המבקשים לפיה בעידן ה"כפר הגלובאלי" פחת משקלה של טענת פורום בלתי נאות בנסיבות הדומות לנסיבותיה של תובענה זו, וכי אין בהתדיינות בפני פורום ישראלי כדי להכביד במקרה הנוכחי הכבדה ממשית על המשיבה (ראו: רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1) 817).

משלא הוברר האם המשיבה דוברת עברית על בוריה, על המבקשת לתרגם את כתב התביעה ואת ההזמנה לדין לשפה האנגלית ולהמציא את התרגום יחד עם כתב התביעה וההזמנה לדין המקוריים לידי המשיבה למענה בארצות הברית המפורט בכתב התביעה.

...

בנסיבות הקיימות, אף אני סבור כי בשים לב להימצאותם בישראל של הבניין והפרויקט העומדים בבסיס התביעה, לזהותם של כימעט כל הצדדים לתובענה ולצפייתם הסבירה לבירורה המהיר של התובענה בישראל, בהתחשב בכך שהמשיבה הינה אזרחית ישראלית ובעלת דירה הנמצאת בישראל, וכן בהתחשב בכך שעילת התביעה מוקנית לתובעת על פי הדין הישראלי, וקיים צורך להוכיח את הנזקים הנטענים ואת שיעור הפיצויים הנתבעים באמצעות עדים ומומחים מישראל, אני סבור כי בית המשפט המוסמך בישראל הוא אכן הפורום הטבעי והנאות ביותר לבירור התובענה.

בנוסף לכך, אני סבור כי יש ממש גם בטענתם הנוספת של המבקשים לפיה בעידן ה"כפר הגלובלי" פחת משקלה של טענת פורום בלתי נאות בנסיבות הדומות לנסיבותיה של תובענה זו, וכי אין בהתדיינות בפני פורום ישראלי כדי להכביד במקרה הנוכחי הכבדה ממשית על המשיבה (ראו: רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1) 817).

סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, הנני מתיר למבקשים להמציא למשיבה את כתב התביעה אל מחוץ לתחום השיפוט תוך 45 יום מהיום.