היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט המקומי

החלופה שבתקנה 166(9) מתאימה לענייננו ובה היתמקדה גם המבקשת בהפנותה לתקנה 500(10) לתקנות התשמ"ד. תקנה זו מצריכה עמידה בשני תנאים מצטברים: בעל הדין הזר הוא "דרוש" או "נכון" לבירורה של התובענה; והתובענה נגד בעל הדין המקומי "הוגשה כהלכה". אשר לתנאי הראשון, את השאלה כלום Rhoss היא בעלת דין דרושה או נכונה יש לבחון באספקלריה של תובענה זהה, שהייתה מוגשת נגד בעל דין אשר מקום מושבו ופועלו בישראל (רע"א 481/89 מרק פקג'ינג סיסטמס נ' מהדרין בע"מ, פ"ד מד(1) 113, 116 (1989); רע"א 5150/02 וינברג נ' ביילס, פ"ד נח(2) 205, 211 (2003)).

בכל זאת, כפי שציינתי, זכותו של נתבע איננה מקופחת במובן זה שרשאי הוא לעתור לביטולו של ההיתר: "הטלת הנטל על התובע במקרה של היתר המצאה לחו'ל מתבקשת אף מהמסגרת הדיונית שמדובר בה. הבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הנה מעצם טיבה בקשה הנדונה על-פי צד אחד. משבית-המשפט נעתר לבקשה, ומשכתב-בי-דין הומצא לנתבע במדינה הזרה, רשאי הנתבע להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה" (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd.

...

סבורני שהמבקשת עברה גם את המשוכה השנייה.

סבורני כי גם דרישת הפורום הנאת מתקיימת בתובענה שלפנַי.

בכל זאת, כפי שציינתי, זכותו של נתבע איננה מקופחת במובן זה שרשאי הוא לעתור לביטולו של ההיתר: "הטלת הנטל על התובע במקרה של היתר המצאה לחו'ל מתבקשת אף מהמסגרת הדיונית שמדובר בה. הבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הינה מעצם טיבה בקשה הנדונה על-פי צד אחד. משבית-המשפט נעתר לבקשה, ומשכתב-בי-דין הומצא לנתבע במדינה הזרה, רשאי הנתבע להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה" (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd.

הזיקות אשר קושרות את שארע לישראל קלושות, ואין די בכך שהליכי חידלות הפרעון נגד החייב ותאגידי EGFE מנוהלים בישראל בכדי ליצור פורום טבעי בנוגע למשיבים, במיוחד כאשר הפסיקה נקטה זהירות רבה בהכרה בין-לאומית בצו פשיטת רגל מקומי.

בעבר, בעל דין שבכוונתו היתה לפתוח בהליך משפטי נגד נתבע זר, נידרש היה לבקש מבית המשפט היתר להמצאת כתבי בי-דין אל מחוץ לתחום השיפוט הישראלי, בצרוף תצהיר כמפורט בתקנה 501 לתקנות הישנות.

...

אף בישראל חלק ט' לחוק מבוסס במידה רבה על חוק המודל של האו"ם (להרחבה ראו את החלטתי בעניין בינטר, פסקה 19-18.

סיכומו של דבר, מן המקובץ לעיל עולה כי הפורום הנאות לדון בבקשה העיקרית הוא בית המשפט בישראל.

סיכומו של דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, בקשתם של המשיבים נדחית.

הזהירות נידרשת שכן המצאה מחוץ לתחום "מהוה הפעלה של סמכות ריבונית, ומקובל שיש לצמצם ככל האפשר את הפעלת מרותה של המדינה מחוץ לתחומה. על כן, חרף שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בהקשר זה, רשימת הנסיבות שאפשר להתבסס עליהן בבקשה למתן היתר המצאה מחוץ לתחום היא רשימה סגורה, כל ספק באשר לשאלה אם העובדות ניכנסות לגדרה של עילה נתונה פועל לטובת הנתבע...[ו]על פי רוב הפרשנות הנתנת לעילות ההמצאה השונות מצמצמת" (וסרשטיין-פסברג, בעמ' 377-376).

"לאור הרגישות המתבקשת שבהפעלת צוים שפוטיים מחוץ לתחום השיפוט המקומי ולאור הצורך לבחון את המוצהר בתצהיר, הרי שתנאי זה הינו חיוני לצורך מניעת הטרדת שוא של תושב חוץ בידי מערכת השיפוט הישראלית" (הלוי, בעמ' 551).

...

על רקע זה אני קובע כי התובעת עמדה בנטל המוטל עליה לבסס את עילת ההמצאה ואת נאותות הפורום הישראלי לבירור המחלוקת.

התוצאה אני קובע כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת 1 (בהתאם לדיני ההמצאה מחוץ לתחום).

נראה לי שביחס למחלוקת בתחום זה ראוי שכל צד יישא בהוצאותיו.

בתא (ת"א) 2432-11-18 סוכנויות יעקבזון בע"מ נ' יוחאי גפני (26.10.2022) נקבע על ידי כבוד השופט ג' גונטובניק: "תובעים רבים מעדיפים להמציא את כתב התביעה בתוך תחומי המדינה. למתכונת המצאה זו תועלתה רבה. ראשית, היא חוסכת, כמובן, במשאבים ומונעת את הסרבול הנילווה להמצאה מחוץ לתחום השיפוט. אבל חשוב יותר, המצאה שכזו מבססת, היא כשלעצמה, סמכות שיפוט של הפורום הישראלי, שעה שמדובר בתביעות גברא (in personam). סמכות שיפוט זו אינה מותנית בהכרה שיפוטית. אכן, הנתבע הזר יוכל לטעון, למשל, שהפורום המקומי אינו נאות לבירור ההליך, אך עדיין סמכות השיפוט קיימת. סמכות לחוד ושיקול דעת שפוטי בעיניין הפעלתה לחוד.

הלכה פסוקה היא כי גם אם שוכנע בית-המשפט כי קמה אחת העילות המנויות בתקנה למתן היתר המצאה, עדיין נתון לבית המשפט שיקול דעת לבחון האם זה מן הראוי, בנסיבות המקרה, להתיר את ההמצאה אל מחוץ לתחום השיפוט הישראלי (ראו למשל: רע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ' The Lockformer Co, פ"ד נב(1) 109, 112 (1998)).

...

במקרה דנן, אין מנוס מקבלת טענתו של המבקש כי בית משפט זה אינו הפורום הנאות לדון בתובענה אלא בית המשפט ברוסיה, כפי שיובהר להלן.

לנוכח כל האמור לעיל, ומשעה שהמשיבה כלל לא טרחה להגיש בקשה להמצאת כתב התביעה ולפעול על פי התקנות והדין המהווים את שער הכניסה להבאת אזרח זר להתדייין לפני בית משפט בישראל אני קובעת כי בית משפט זה נעדר סמכות בינלאומית לדון בתובענה וכי הפורום הנאות לדון בה הוא בית המשפט ברוסיה.

על מנת לאפשר למשיבה להגיש תביעה מתאימה לפורום הנאות כאמור או לחילופין לערער על פסק דין זה, תוך שמירה על זכויותיה הנטענות בנכסים שבנדון, אני מורה כי העיקול מיום 18.7.2021 יוותר על כנו במשך 45 ימים מהיום.

הגם שבעבר שאלת נטלי ההוכחה התאפיינה באי-בהירות מסוימת, לבסוף השתרשה בפסיקה העמדה כי התובע, המבקש היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, הוא הנושא בנטל להוכיח שהפורום המקומי הוא הפורום הנאות.

...

]השופט ח' כבוב: ] על איזה צד להליך מוטל הנטל להוכיח את סוגית נאותות הפורום, בפרט לאחר התקנת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א); והאם בנסיבות ההליך דנן יישום מבחני המשנה לשאלת 'נאותות הפורום' מוביל למסקנה כי כפות המאזניים מעוינות כפי שקבע בית משפט קמא, אם לאו – אלו השאלות העיקריות הניצבות לפתחינו במסגרת ההליך דנן.

למעלה מן הצורך יוער, שניתן להניח, כי לוּ היה בית משפט קמא שוקל את עובדת סגירת מפעלה של אופיס טקסטיל, עת איזן בין הזיקות השונות – היה בכך כדי לחזק, אף אם במעט, את המסקנה אליה הגיע ביחס לזיקות שנמנו ולאיזון ביניהן.

יוצא אפוא, כי מטיבו של הסכסוך, לרבות מהסעד הכספי המבוקש במסגרתו (להבדיל, למשל, מסעד של פעולות אכיפה אשר יהא מקום לבצען בישראל: ע"א 4025/13 וויליאם נ' deutsche telekon ag, פסקה יא (06.11.2014)) – לא צומחים שיקולים ציבוריים כבדי משקל שיש בהם כדי להטות את הכף לאיזה מן הפורומים הנטענים.

סוף דבר לוּ תשמע דעתי, אציע לחבריי לדחות את ערעורה של אופיס טקסטיל ולהותיר את פסיקת בית המשפט המחוזי, אשר הורה על מחיקת התביעה, על כנה.