היתר בנייה על פי תכנית מופקדת

בנגוד לנטען על ידי התובעים בסיכומיהם, איני סבורה כי במסגרת ההליך דנן עליי לקבוע מסמרות לעניין מעמדם של היתרי הבנייה אשר ניתנו לצדדים מכוח התוכנית ג/2680 הנ"ל. כאמור לעיל, "קוי הגבול" שנקבעו בתוכנית הנ"ל אינם מחייבים ומתן היתר בנייה על פי התוכנית המאושרת מחייב "הסדרת נושא החלוקה כפי שנידרש בחוק". הועדה המקומית טענה בעיניין זה כי היתרי הבנייה ניתנו לצדדים טרם אישור התוכנית, ועל יסוד קוי הגבול מכוח התב"ע ג/2680 לאחר שהופקדה אך טרם אישורה ובהתאם, הם ניתנו כדין.

...

על גבי המפה הנ"ל נרשמה הצהרה זהה למפה הראשונה "בחתימתנו על תוכנית הגבולות הנ"ל אנו מצהירים שראינו את הגבולות אנו מאשרים אותם 11-31/8/13", ועל גביה חתימות של מספר בעלי נחלות במועדים שונים.

התובעים לא זימנו עדים בעניין הקמת הגדר ואין בידי לקבוע על סמך עדותו של התובע 1 כבעל עניין בתוצאות ההליך, כי הגדר הוקמה ולא החליפה גדר קיימת באותו מיקום.

על סמך האמור לעיל, התביעה נדחית.

ביום 18.11.2021 ניתן פסק דין בעתירה שהוגשה מטעם הוועדה המקומית שפלת הגליל, ושם כותב חברי, כב' השופט ג'השאן כי טענות הוועדה המקומית בעתירתה היו כדלקמן (סעיף 3 לפסק הדין): "העותרת בעת"מ 10809-01-21 – הועדה המקומית לתיכנון ובניה "שפלת הגליל" (להלן: "הועדה המקומית"), אף היא מבקשת לבטל החלטת הותמ"ל בדבר אישור התכנית ולהורות על תיקון הוראות התכנית, באופן שתכלול את מקרקעי הדרכים 1, 3 ו-8 המופיעות בתכנית, במיתחם איחוד וחלוקה ותיקון טבלאות האיזון בהתאם; לחילופין מבקשת הוועדה המקומית להורות על הוספת הוראה בתקנון התכנית לפיה, הוועדה המקומית תהיה רשאית ליזום תכנית לאיחוד וחלוקה מחדש כתכנית נפרדת נוספת ברצף תיכנוני עם התכנית מושא העתירה; לחילופי חילופין, מבקשת הוועדה המקומית להורות לותמ"ל על הפקדת כתב שיפוי מטעם משרד הבינוי והשיכון, כתנאי לאישורה של התכנית, מפני תביעות פצויי פגיעה במקרקעין עקב אישור התכנית, בהתאם להוראות סעיף 197(א)(1) לחוק התיכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה").

על פי הוראות החוק, מוסדות התיכנון מחוייבים רק לתשריטים רשומים בהתאם לחוק התיכנון והבנייה וכאשר לצורך אישור תשריט איחוד חלוקה יש צורך באישור של ועדת התיכנון והבנייה המקומית ולאחר מכן רשומו במירשם המקרקעין.

...

עמדתם העקרונית של העותרים מקובלת עלי, ואין חולק באשר לחשיבות הליך שיתוף הציבור בשלבי התכנון השונים (עע"מ 10112/02 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז ירושלים, פ"ד נח(2) 817 (2003)), שרית דנה ושלום זינגר, דיני תכנון ובנייה, כרך ב', תשע"ה-2015 בעמ' 1227; אהרון נמדר, תכנון ובניה - תכניות, מוסדות והליכי תכנון, תשע"ה-2015 בעמ' 525-526).

עם זאת, ונוכח הטענות הספציפיות של העותרים כאן, לא שוכנעתי כי די בכך כדי להצדיק את ביטול התכנית, או מתן סעד המורה להשיב את התכנית לוועדת המשנה לצורך קיום דיון מחודש בכל התכנית – בכלל, או במשמעויות של התכנית מבחינת העותרים – בפרט.

סיכום – אשר על כן, ובכפוף להערה מעלה לגבי סעיף 6.18 להוראות התכנית, יתר טענות העותרים נדחות.

מתוך הבנה ששדרוג איזור התעשייה ימשך שנים רבות, ועל מנת לאפשר את המשך פעילותם של המבנים הקיימים בתחום התכנית המאושרת מחד, ולתת מערכת תמריצים למימוש התכנית מאידך, נקבעו בסעיפים 4.1.1(ד) ו- 4.2.1 (ה) לתקנות התכנית המאושרת, הוראות מעבר לפיהן שימושים שאושרו כדין וניתן להם היתר בניה על פי התכניות התקפות יהפכו לשימוש חורג מותר ללא הגבלת זמן וללא צורך בהליך רשוי נוסף.

התכנית הופקדה ביום 30.04.2021.

...

על כן דינן של טענות אלו להידחות.

בכך "הוחזרה לחיים" התכנית הנ"ל, ובהעדר נימוק משכנע המעיד אחרת, אני דוחה את הטענה.

העתירה נדחית.

בסעיף ה"הואיל" השני נכתב "ועל החלקה חלה, בין היתר, תכנית בנין עיר נת 600/א וכי לחלקה הוצא היתר לבניית שתי יח"ד מספרי היתר 130213, ו-160362 מצ"ב ומסומן נספח ב' להסכם הרכישה". בסעיף ה"הואיל" הרביעי נכתב "והמוכרת הנה הבעלים של החלק המזרחי של המקרקעין לרבות השלד שניבנה על פי היתר הבניה הנ"ל כמסומן בתשריט בנוגע ליח"ד המזרחית בגוש 8568 חלקה 53 להלן: "המקרקעין" מצ"ב כנספח ד' להסכם הרכישה" (ההדגשות במקור - ר.ש.).

עוד אמר בחקירתו "...אגף הרשוי והפיקוח מכריחים את האדריכל לתכנן חניה כמו שצריך ורחבת תימרון כמו שצריך לפי התקן וכו', ואחרי שכל זה מתוכנן עם הבטחה לזכות מעבר, התוכנית תקנה 27 מופקדת בידי אגף האגרות על מנת להבטיח שהבעלויות שתרשמנה בטבו וההצמדות שתרשמנה בטבו לא יסתרו את היעודים התכנוניים של הפונקציות שבתוכנית. ולכן, נצבע כל כבש הירידה וכל רחבת התימרון בכחול על מנת להבטיח שזה שטח צבורי ולא יכול להיות מוצמד לאף אחד לא לבכר ולא לצביקל" (עמ' 135 ש' 14-8).

...

עדותו של האדריכל צרפתי הייתה בהירה, קוהרנטית, ניכר בה הידע המקצועי ושליטתו בפרטי התוכנית, והיא מקובלת עלי.

לנוכח האמור, אני דוחה את טענת התובע כי הבקשה הוגשה בניגוד להסכם המכר ותוך הפרתו.

נוכח כל האמור אני דוחה את התביעה.

תקנות התיכנון והבנייה (פירסום הודעה על הפקדת תוכנית על גבי שלט לפי סעיף 89 א' לחוק) כוללות הוראות בדבר הצבת השלט וצורתו.

בהעדר התנגדויות ולאור הסכמת השכנים הרלוואנטיים אושרה התוכנית ופורסמה למתן תוקף, ולאחר מכן אושרה תוכנית נוספת על בסיס אישור תוכנית זו. בהתאם לכך גם אושר תשריט חלוקה של חלקה 8, ועל בסיס מצב תיכנוני זה ניתן ביום 1.3.21 היתר בנייה לבנו של העותר 5, והמשיב 4 הגיש על פי תוכנית זו בינואר 2023 בקשה להיתר בנייה, ונתקל בהתנגדות חלק מהעותרים מיום 1.3.23 שציינו שהם שוקדים על הגשת עתירה לביטול התוכנית.

...

אני דוחה את טענת העותרים כאילו השילוט בשטח צריך להיות ליד בתי העותרים.

הוועדה המחוזית דנה בשאלת הגישה והגיעה גם היא למסקנה שאין עוד צורך בייעוד דרך לחלק לחלקות הפרטיות של בעלי חלקה 8, ועל כן אין מניעה לקבל את הבקשה לאישור התוכנית.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה ומחייב את העותרים, על פי התעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין, לשלם הוצאות העתירה כדלקמן: למשיבה 1 – 8,885 ₪ למשיבה 2 – 9,589 ש"ח למשיבה 3, לאור ההתנהלות הדיונית והדיון בטענותיה, אין צו להוצאות למשיבים 4,5 – 10,395 ש"ח ניתן היום, י"ד טבת תשפ"ד, 26 דצמבר 2023, בהעדר הצדדים.