בשנת 2015, לאחר שניתן לנתבעים היתר בניה, הרסו הנתבעים את המבנה הקיים במיגרשים וביצעו חפירה למפלס נמוך במעט מפני הכביש הקיים.
עניינים אלו הובאו בפני המומחה מטעם בית המשפט שהשיב כך.
בנוגע ללווי הנדסי, נישאל המומחה, האם זה נכון שמאחר והמחסן ניבנה ללא היתר בניה הרי שהמחסן ניבנה ללא לווי הנדסי? תשובת המומחה: "אין לי מידע על כך. על פי הבקשה להיתר עורך הבקשה והמהנדס האחראי לבצוע השלד הוא ד"ר יצחק ורגדלי שהוא מהנדס ואדריכל". מתשובת המומחה אני מוצאת לנכון לקבוע שהנתבעים לא הרימו את נטל ההוכחה ברמה הנדרשת בהליך האזרחי לתמוך בטענתם שהמחסן ניבנה ללא לווי הנדסי.
הבקשה להיתר נערכה על ידי מהנדס וחזקה שהוא ביצע את עבודתו על פי דין, בהיעדר כל ראיה לסתור חזקה זו.
באשר לעניין ביסוס המחסן, נישאל המומחה שתי שאלות הבהרה, והשיב כלהלן: לשאלה, האם המחסן ניבנה עם יסודות מסוג כלונסאות כנדרש בהתאם לסוג הקרקע (קרקע מסוג חרסית שמנה, חומה, עם שברי בזלת בגדלים שונים) עליה ניבנה המחסן? תשובת המומחה "לא נראה שהמחסן ניבנה על גבי כלונסאות. לפי תכנית שבהיתר קירות המבנה מונחים על גבי קורות יסוד והרצפה על גבי מצע". לשאלה, האם זה נכון בסבירות של 51% שאילו המחסן היה ניבנה על יסודות מסוג כלונסאות הרי שלא היה המחסן נוטה על צידו לאחר ביצוע בחפירה בגבול המיגרש? תשובת המומחה: "קשה לקבוע אחוזים למצב הפותטי כשאין מידע מספק של מידות הכלונס מיקומם ואורכם שהיה יכול להיות מתוכנן בתנאי הקרקע והעומסים על גבי הכלונסאות. יתכן שלא היה נוטה הכל תלוי בעומק הכלונס וקרבתו לשטח החפור".
כאמור, מדובר על בניית מחסן שבוצעה לפני שנים רבות, במהלך שנות השבעים, בניה בשנת 74 והיתר שניתן בשנת 76, כימעט חלפו חמישים שנה ממועד בניית המחסן.
...
לאחר שקילה ובחינה, ולאור מטרת הפיצוי על פי העיקרון של השבת מצב לקדמותו, אני סבורה שנכון הוא לפסוק לטובת התובעים לפי החלופה הראשונה ואין לפצות לפי הריסה ובניה מחדש, מהטעם, כפי שנקבע על ידי המומחה, שהמבנה עצמו לא ניזוק, אלא רק שקע כלפי מגרש הנתבעים.
על כן, אני קובעת כי שיעורו ההולם של הפיצוי ייעשה לפי החלופה הראשונה בחוות דעת המומחה, השבת המחסן למקומו.
לסיכום:
אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים בגין התביעה סכום כולל של 65,000 ₪.
