אין מחלוקת כי בסופו של יום, דובר על בינוי בהקף של 280 מ"ר. בין השאר, נאמר באותו הסכם כי חישוב שטח הדירה הוא ברוטו וכן נאמר כי חלוקת הדירות תהא בהתאם "ובמקרה הצורך יערך איזון". נראה כי מינוח זה כיוון למקרה בו לא יהא ניתן להעניק את השטח שסוכם באופן מדויק לנוכח גודלי הדירות (בין שצרוף מספר דירות יביא לשטח קטן במעט מהאמור ובין שזה יעלה עליו במעט).
התובע הפנה לכך שלמעשה הבוררים קיבלו עמדתו ונקבע כי על הנתבע להשלים לתובע עד ל- 280 מ"ר "ברוטו פלדלת".
לא הייתה בין הצדדים שבפני מחלוקת על כך שפסק דין זה שניתן כאמור במסגרת בוררות, הפך לפסק דין מחייב בין הצדדים וזאת עת אושר בבית המשפט המחוזי במסגרת הפ"ב 72344-06-20, ביום 19.8.20.
נותר אם כך עוד להדרש למחלוקת התחומה באשר לשאלה מה דין שטח המרפסות ובעניין זה אני מוצאת כי הדין אכן עם הנתבע;
אין התובע יכול להסתמך על ההחלטה הנוספת של הבוררים מיום 21.10.20 לפיה - "לגבי המ"ר הנוספים שאין ביד הנתבע אפשרות להשלימם, על הצדדים להביא שמאי מוסכם ולשלם כפי שווי מ"ר היום בפרויקט נבון", אך להיתעלם מהחלק האחר של אותה החלטה בו נקבע כי - "לאחר בירור החוק, מרפסות מקורות הנמצאות בתוך שטח מעטפת הדירה, ואפי' מרפסות שירות נחשבים כשטח עיקרי ונמדדים כשאר מ"ר של הדירה. אומנם מרפסות זיז הבולטות מחוץ למעטפת, אפי' מקורות אינם נחשבים כמ"ר של הדירה" (ר' נ/4 - אשר על חלקו הסתמך התובע בתביעתו).
מדובר במרפסת שהנה מקורה באמצעות תיקרת המרפסת שמעליה, מרפסת שאינה זיזית ואשר לפיכך בהתאם לאמור לעיל, יש להתייחס אליה כשטח עקרי.
...
עם זאת, אין מנוס מלפתוח בהבהרה מדוע אין מקום להידרש לחלק נכבד מטענות הנתבע;
אף שסולקה על הסף התביעה שכנגד אשר הוגשה מטעם הנתבע מחמת השתק עילה (ר' כאמור פסק הדין מיום 22.11.21 - המאומץ על דרך ההפניה), למעשה מנסה הנתבע לחזור על אותן הטענות במסווה של טענה בדבר פרשנות פסק הבוררות וזאת אין לאפשר.
אין מחלוקת כי אף שנקבע בפסק הבוררות כי תביעת התובע לגבי אותן זכויות נדחית, טרם הוסדר נושא רישום אותן זכויות על שם התובע.
בהמשך לכל המפורט לעיל מתקבלת אפוא התביעה באופן שנקבע כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 1,447,600 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 7.12.20 עת הוגשה התביעה דנן ועד לתשלום בפועל.
