מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר בנייה למרפסת זיז לא מקורה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ועדת הערר הוסיפה וציינה בהחלטתה שאין היא נידרשת להכריע בסוגיה האמורה בעניינינו, משום שגם אם יקבע, כעמדת העותרים, כי תוספת מרפסת בחזית זו אינה מתאפשרת מכוח הוראות תכנית 62, הרי שקיימת למבקשי ההיתר האפשרות להוסיף מרפסת זיז לדירתם בחזית הדרומית בהתאם להוראות תקנה 2 לתקנות התיכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) (תיקון), התשס"ח-2008 (להלן – התיקון לתקנות חישוב שטחים), בה נקבעו הוראות ביחס לשטחי מרפסות.
העותרים סירבו להצעה, ועמדו על עמדתם כי ככל שתתאפשר מרפסת בחזית הקדמית הדרומית, היציאה אליה תתאפשר מחדר השינה בלבד, ללא פתח או קירוי מעל פתח היציאה מסלון דירתם, בשל טענתם לחשש מפגיעה בכניסת אור, אויר או החשכה של פתח היציאה.
...
גם מסקנה זו סבירה ולא מצדיקה התערבות.
לאור מסקנתי לעיל, לא נראה כי יש בטיעון אודות הסכם זה, שלא נדון לפני בהרחבה, כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי.
לא נראית עילה להתערבות בהחלטה זו. אשר על כן, העתירה נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת המבקשת סכום ההחזר הנתבע עומד על סך 1,839,362 ₪ "שהנם אומדן הסכומים שגבתה המשיבה ב-24 החודשים שקדמו להגשת הבקשה שלא כדין".   ביום 8.7.2019 הגישה המשיבה "בקשה לדחייה על הסף והודעת חדילה חלקית", שבגדרה טענה כי המבקשת לא חויבה בפרויקט האמור בתשלום באגרת תעול בגין שטחי מרפסות לא מקורות, שכן "המשיבה כלל איננה גובה אגרת תעול בגין שטחים שאינם מקורים למן שנת 2016 ואילך". לטענתה בהודעת החיוב שהפיקה, חויבה המבקשת בתשלום אגרת תעול בעד שטח של 34.77 מ"ר מרפסות מקורות בלבד, "ואילו בגין השטח של מרפסות שאינן מקורות לא חויבה המבקשת כלל". משכך לטענתה הבקשה בעיניין זה חסרת בסיס, והוגשה בלא שהמבקשת הקדימה לבדוק את הודעת החיוב שנמסרה לה ואת מדיניות המשיבה בעיניין מרפסות לא מקורות.
בתצהיר שצירפה מסרה הממונה על היטלי סלילה ותעול בעריית ירושלים, כי כאמור בהודעת החדילה "חדלה הערייה מגביית אגרת תעול בגין מרפסות זיז מקורות...". המצהירה פרטה את תהליך החדילה כלהלן: "א. חדילה מהוצאת חיובים – החל מיום 8.7.2019 חדלה הערייה... להוציא חיובים באגרת תעול ... כל התכניות המצורפות לבקשות להיתרי בניה נבדקות אחת לאחת, ושטחי מרפסות זיז מקורות בלתי מחושבות מושמטות ממנין השטחים לחיוב. ב. חיובים שטרם שולמו - חיובים בגין בקשות לאישור היתרי בניה שהוצאו לפני 8.7.2019 וטרם שולמו, ייבדקו אחד לאחד, ובהתאם להודעת החדילה יושמטו שטחי מרפסות הזיז המקורות... ג. זכוי בגין חיובים ששולמו לאחר ה-8.7.2019 – במקרה של חיובים, ששולמו לאחר ה-8.7.2019 תבצע הערייה זכוי באגרת התעול". המשיבה מוסיפה כי בנוגע להודעות חיוב שהוצאו לפני יום 8.7.2019 "על העיריה לבדוק באופן פרטני – חיוב – חיוב – חשבון – חשבון – לפתוח כל תכנית ותכנית, לעיין בטבלאות השטחים שערך מגיש התכנית, לעיין בתשריטים, לערוך חישוב של השטחים של מרפסות הזיז המקורות הבלתי מחושבות, והכל על מנת לדלות את שטחי מרפסות הזיז המקורות המחושבות משטחי הבניה המבוקשים בתכנית... הנישומים שכבר שילמו את החיוב בתקופה שקדמה למתן הודעת החדילה יזוכו, וחיובים שהופקו לפני מועד החדילה וטרם שולמו יתוקנו – כך שלמעשה לא תבוצע גביה שלא כדין של חיובי עבר, וכל הנישומים יועמדו באותו המצב שבו בפועל, לא בוצעו חיובים נוספים אחרי ה 7.8.2019". המשיבה טוענת עוד כי המבקשת מנועה מלהעלות טענה בעיניין הודעת החדילה נוכח הסכמתה החוזרת ונשנית לבקשות ארכה לצורך מתן הודעת חדילה.
...
מהמקובץ עולה כי המשיבה חדלה במועד הקובע מגביית אגרת תיעול בגין שטחי מרפסות מקורות, בכך שבמועד הקובע חדלה מהנפקת הודעות חיוב חדשות בגין רכיב זה, ובכך שמאז מבצעת היא ביוזמתה סדרה של פעולות שמטרתן לתקן הודעות חיוב שהונפקו לפני המועד הקובע ואף להחזיר תשלום ששולם ביתר לאלה ששילמו את האגרות ב-30 הימים שקדמו למועד הקובע (השווה בר"מ 5438/14 עירית קריית מוצקין נ' חזות (13.1.2015)).
משהוגשה במועד הקובע הודעת המשיבה, ולפיה חדלה היא מגביית דמי תיעול בגין שטחי מרפסות מקורות, ומשהוכח כי במועד הקובע הופסקה הגבייה, דין הבקשה לאישור התובענה הייצוגית בגין רכיב זה להידחות.
התוצאה הבקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית בגין גביית דמי תיעול בגין שטחי מרפסות מקורות נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

6.3 קירוי הגג ולחילופין רצוף הגג והנחת יריעות איטום כנדרש על פי תקן ישראלי מאושר.
היות וקבעתי כי האחריות לבדיקת תקינות הגג ובצוע ההתאמות לבניה עליו הוטלו על הנתבע, הרי שאין בידי לקבל את טענות הנתבע בתביעה שכנגד לפצוי בגין עלויות תיכנון חזוק הגג, עבודות קונסטרוקציה לחזוק התיקרה, עבודות התאמה והגבהה עקב החיזוק, בטקל עבור עבודות שיפור ואיטום המרפסת והעתקת קו החשמל עקב היתנגדות התובעים להנחתו על זיז קיר הבית המשותף.
בת"א (שלום ת"א) 25510-07 חנן קמינסקי נ' טייל סיטי הפקות בע"מ, תק-של 2010(1), 8971 , 8981 (2010) קבע כבוד השופט שיינמן: "נזק של עוגמת נפש איננו נזק קצוב הניתן למדידה מדויקת, וניתן כאמור לפוסקו על סמך הערכה ואומדנה. הערכה ואומדנה, מושפעים בין היתר, מהתרשמותו ומהשקפתו האישית של ביהמ"ש, לגבי חומרת העוולה מחד, ומאידך לנזק שניגרם לנפגע". התובעים סבלו במשך מספר שנים כתוצאה מהבנייה על הגג ומהפרות ההסכם מצד הנתבע.
...
אכן שוכנעתי כי נגרמה לתובעים עוגמת נפש רבה, בנוסף לפגיעה בזכותם לחיים בתנאים סביבתיים ראויים.
אשר לכן אני דוחה את בקשת התובעים לפסיקת הוצאות עבור בדיקות מומחים וייצוג בהליכים קודמים.
לסיכום: תביעת התובעים בתיק 70761-11-16 התקבלה בחלקה בעוד שהתביעה בתיק 35905-05-17 נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת כי בסופו של יום, דובר על בינוי בהקף של 280 מ"ר. בין השאר, נאמר באותו הסכם כי חישוב שטח הדירה הוא ברוטו וכן נאמר כי חלוקת הדירות תהא בהתאם "ובמקרה הצורך יערך איזון". נראה כי מינוח זה כיוון למקרה בו לא יהא ניתן להעניק את השטח שסוכם באופן מדויק לנוכח גודלי הדירות (בין שצרוף מספר דירות יביא לשטח קטן במעט מהאמור ובין שזה יעלה עליו במעט).
התובע הפנה לכך שלמעשה הבוררים קיבלו עמדתו ונקבע כי על הנתבע להשלים לתובע עד ל- 280 מ"ר "ברוטו פלדלת". לא הייתה בין הצדדים שבפני מחלוקת על כך שפסק דין זה שניתן כאמור במסגרת בוררות, הפך לפסק דין מחייב בין הצדדים וזאת עת אושר בבית המשפט המחוזי במסגרת הפ"ב 72344-06-20, ביום 19.8.20.
נותר אם כך עוד להדרש למחלוקת התחומה באשר לשאלה מה דין שטח המרפסות ובעניין זה אני מוצאת כי הדין אכן עם הנתבע; אין התובע יכול להסתמך על ההחלטה הנוספת של הבוררים מיום 21.10.20 לפיה - "לגבי המ"ר הנוספים שאין ביד הנתבע אפשרות להשלימם, על הצדדים להביא שמאי מוסכם ולשלם כפי שווי מ"ר היום בפרויקט נבון", אך להיתעלם מהחלק האחר של אותה החלטה בו נקבע כי - "לאחר בירור החוק, מרפסות מקורות הנמצאות בתוך שטח מעטפת הדירה, ואפי' מרפסות שירות נחשבים כשטח עיקרי ונמדדים כשאר מ"ר של הדירה. אומנם מרפסות זיז הבולטות מחוץ למעטפת, אפי' מקורות אינם נחשבים כמ"ר של הדירה" (ר' נ/4 - אשר על חלקו הסתמך התובע בתביעתו).
מדובר במרפסת שהנה מקורה באמצעות תיקרת המרפסת שמעליה, מרפסת שאינה זיזית ואשר לפיכך בהתאם לאמור לעיל, יש להתייחס אליה כשטח עקרי.
...
עם זאת, אין מנוס מלפתוח בהבהרה מדוע אין מקום להידרש לחלק נכבד מטענות הנתבע; אף שסולקה על הסף התביעה שכנגד אשר הוגשה מטעם הנתבע מחמת השתק עילה (ר' כאמור פסק הדין מיום 22.11.21 - המאומץ על דרך ההפניה), למעשה מנסה הנתבע לחזור על אותן הטענות במסווה של טענה בדבר פרשנות פסק הבוררות וזאת אין לאפשר.
אין מחלוקת כי אף שנקבע בפסק הבוררות כי תביעת התובע לגבי אותן זכויות נדחית, טרם הוסדר נושא רישום אותן זכויות על שם התובע.
בהמשך לכל המפורט לעיל מתקבלת אפוא התביעה באופן שנקבע כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 1,447,600 ₪, בתוספת ריבית והצמדה מיום 7.12.20 עת הוגשה התביעה דנן ועד לתשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בהקשר זה ר' אפנה במיוחד להחלטת מחלקת השימור מיום 28.10.2021 וכן להחלטה נוספת מיום 30.1.2022 בה נקבע כי: "לעניין קירוי החלון - בהתבוננות במפות ובצילומים של המקום, נראה כי קיימת מרפסת זיז מעל לחלון וקירוי המדריגות המוצעות הנו ברוחב של המרפסת הקיימת, כך שלא נראה שהמדרגות מקרות את החלון בקרוי נוסף. המעלית מוצעת בצמוד למדרגות ואכן מקרה את החלון בקרוי נוסף, אולם מעיון בתמונות נראה כי קיימת במקום צמחייה רבה וכן המעלית מוצעת צפונית לחלון כך שהשמש במיקומה לאורך היום לא נימצאת מאחורי המעלית כך שלא המעלית היא זו שחוסמת אור לחלון זה אלא הבינוי הקיים של דירת המתנגד. ע"כ עפ"י בדיקת הדרג המקצועי - אין מניעה לאשר את מיקום המדריגות והמעלית שהוצעו בתיק זה." בסופו של יום, אף שהתובעים העלו גם בפני רשויות הכנון טענות הדומות בחלקן לטענות שבפניי - אלו איפוא נדחו.
...
הודגש במיוחד כי סעיף 30 להסכם קבע לא רק זכות לבצע הרחבה דומה בגג אלא הבהיר כי בעלי הדירות העליונות יוכלו - "לנצל את חלל גג הרעפים כולל הגבהתו בצורה שתאפשר ניצול מלוא אחוזי הבנייה כולל ההקלה וזכויות עתידיות יחסיות שיהיו". לא הוכח כי הנתבעים חורגים מזכותם זו. ממילא לא רק מכוח הסכמה שלא להתנגד לבניה, אלא גם לגוף המחלוקת - המסקנה הסופית הינה כי הבינוי המבוקש עומד בגדר ההסכם והגיעה העת כי גם הדירה האחרונה אשר לא זכתה להרחבה זה כארבעה עשורים, תזכה לכך כעת.
בהמשך לכל האמור התביעה אפוא נדחית.
התובעים ישלמו בגין שכ"ט ב"כ הנתבעים סך של 30,000 ₪ וכן החזר עלות חוות הדעת השמאית על בסיס קבלה שתוצג ובתוספת ריבית והצמדה מיום התשלום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו