מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר בנייה למעקה בטיחות בכביש

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בשנת 2019 הוגשה ע"י פקר ידפז פרופילים בע"מ (להלן – "ידפז") תביעה כספית נגד שיכון ובינוי סולל בונה – תשתיות (פיתוח וכבישים) בע"מ (להלן – "סו"ב").
תביעה זו עניינה בהסכמים שלפיהם ידפז תספק לסו"ב סחורה (מעקות בטיחות לכבישים).
כלומר, יש, מצד אחד, חוב של ידפז לסו"ב בסך כ-2.9 מיליון ש"ח, ומצד שני, ערבות בנקאית בסך 2.9 מיליון ש"ח, בידיה של סו"ב. אשר לערבות הבנקאית בסך 1 מיליון ש"ח, זו לא הוחזרה בשל מחלוקת שבין סו"ב לבין התובעת בתיק שלפניי; וכן בשל אי התקיימות התנאים להחזרתה, קרי, אישור חשבון סופי ע"י סו"ב, והצהרה מטעם ידפז על העידר תביעות.
...
אינני מקבל את טענת הנתבעת (בסעיף 5 ל"תשובה לתגובה לבקשה לעיכוב הליכים") כאילו עלולות להתקבל בשני התיקים הכרעות סותרות ביחס למעמדה של הערבות הבנקאית.
לסיכום, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ההליכים בתיק זה מפאת קיומו של הליך תלוי ועומד.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בין יתר העבודות, תוכננו לבצוע בשטח: בניית מעקה בטיחות רציף לאורך צדו המערבי של כביש 90 (להלן: "המעקה"), בקטע הכביש המגיע מכיוון צפון אל הצומת הנ"ל, המונע גישה של רכבים אל תוך המיתחם הנ"ל מכביש 90.
ברם, אין חולק כי מאז אישור התכנית הנ"ל בשנת 2000, לא ניבנה המעקה הנ"ל כפי שתוכנן ונוצר מצב בו, כאמור לעיל, לבאים מצפון בכביש 90 יש גישה חופשית למיתחם בו מצוי עסקו של המבקש משך שנים ארוכות.
...
לאור האמור, נדחית טענת "מעשה עשוי.
לסיכום, המבקש הראה ברמה הראייתית הלכאורית, כי העבודות המבוצעות משנות מצב קיים מזה עשרות שנים, ללא שניתנה לו זכות עמידה כלשהיא לטעון נגד קיומן או לטעון לצורך בהכנסת שינוי בהן שימנע פגיעה בלתי מידתית בעסקו המתנהל בהסתמך על המצב הקיים שנים רבות.
תמיכה לכך מצאתי גם במכתבו של לאור כל אמור, מתקבלת הבקשה לצו מניעה זמני.

בהליך ערעור פלילי אחר (עפ"א) שהוגש בשנת 2013 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המערערות טוענות כי הן אינן מבצעות בניה במקרקעין, אלה מדובר באמצעים ובכלים זמניים, אשר נועדו לייצור מעקות בטיחות המסופקים לכביש 6, הסמוך למקרקעין.
לטענת החברה, לאור ניסיון קודם בו היא השתמשה באופן דומה במקרקעין אחרים, לצורך ייצור מעקות בטיחות לכביש אחר, ללא שפנו אליה בטענה כלשהיא, היא סברה שאין צורך בהיתר לכך.
...
והנה, כאשר בימ״ש שקל את השיקולים, במסגרת ההחלטה, הוא הגיע למסקנה הבאה לידי ביטוי בחלופה (ב).
לטענתן, משהגיע ביהמ"ש למסקנה כזו - הסכמת הצדדים אינה רלוונטית והיה עליו ליתן החלטה ברוח זו, שהרי עולה מההחלטה, כי זו החלופה הראויה, גם לדעת בית משפט קמא.
אבהיר, כי באמרי זאת, אינני מתעלמת מתכליתו המניעתית של צו הפסקה, שנזכרה בענין יד שלום הנ"ל וכל שנאמר על ידי כאן לא נאמר אלא כדי להבהיר, כי קיימים שיקולים נוספים אשר יש לשקול במקרה מסוג זה. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את הערעור, חלקית, באופן שתחת 14 הימים אשר נקבעו על ידי בימ"ש קמא בסעיף (א) להחלטה, יבואו שישה חודשים מיום מתן החלטת בימ"ש קמא.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי בשנים 2006-2007 ביצעה עבודות של סלילת כביש באספלט בתוואי של דרך קיימת, ואילו בשנת 2003 היא ביצעה עבודות של בניית קירות שכללו, בין השאר, בניית קיר מאבן לקט המשמש כיום מעקה בטיחות בצד הכביש, משום שהתובע סרב בזמנו לאפשר לנתבעת להקים מעקה בטיחות בחלק הקרקע הגובל בחלקותיו.
אשר לקטע שאושר כבר במסגרת חוות הדעת (במרחק של 15 מ'), המומחה הסביר היטב כי בניית הקיר תביא לפיתרון מספר בעיות במקביל, כגון מניעה של סחף אדמה תוך טפול בבעיית הנקוז וגם הגברת הבטיחות באיזור, וקביעות אלה של המומחה מקובלות עלי במלואן.
...
אגב כך אוסיף, כי הסכום שנקבע על ידי המומחה בעבור דמי שימוש ראויים בסכום של 4,000 ₪ הוא לשנה אחת בלבד, ואם נדקדק בתצהירו של התובע, שם נקב בסכום המופיע בחוות הדעת (116,000 ₪) כסכום הפיצוי שהוא מבקש כי ייפסק לו, וכך גם בסיכומיו כאשר בקש כי ייפסק לו הסכום הנקוב בחוות הדעת, אזי המסקנה המתבקשת היא כי אפילו התובע עצמו מבקש כי ייפסק לו סכום של 4,000 ₪ בלבד, המהווה דמי שימוש ראויים לשנה אחת לא יותר.
לפיכך, אני דוחה את התביעה בקשר לרכיב זה. עוגמת נפש: בסיכומים מטעמו זנח התובע ראש נזק זה, וטוב שכך, ולכן אינני פוסקת לו פיצוי בגין עוגמת נפש.
אחרית דבר: אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 109,500 ₪ (40,500 ₪ + 36,000 ₪ + 18,000 ₪ + 15,000 ₪) נכון להיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2012 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת 1 העידה מטעמה לגבי מקום התאונה הראשונה את מר אלוני שמכהן מיום 1.6.04 כמפקח במחלקת דרכים ותנועה (בערייה) שאחראית בין היתר על שקום מדרכות וכבישים.
בתשובה לשאלה שביקשה את התייחסותו לכך שהגורם שאישר את הבנייה אמור היה לעמוד על התקנת מעקה בטיחות בגרם המדריגות כחלק מטופס 4 השיב שהוא לא יכול לדעת באיזה תקופה ניבנו המדריגות ביחס למתן היתר הבנייה של הבניין והוא לא יכול ולא יודע לקשור בין מתן טופס 4 למצב שהיה קיים באותו שטח.
...
נוכח האמור לעיל, אני סבור שיש לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין רכיב זה בסך של 50,000 ₪.
לסיום התביעה נגד נתבעות 1 ו – 2 נדחית.
בהתחשב בהשתלשלות ההליכים בתביעה (לרבות מועד איתור הדו"ח נ/3), בפציעתו ונכותו של התובע, ישלם התובע לכל אחת מהנתבעות מספר 1 ו - 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 3,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו