היתר בנייה לאישור סגירת קומת עמודים בדיעבד

בהגיעו לבניין, גילה המפקח כי בין עמודי הבניין, בשטח פרטי פתוח, הוקם מבנה סגור מפאנל מבודד, ללא היתר בנייה, בנגוד להוראות התכנית החלה במקום ובנגוד לתקנות הפטור.

ב-8.7.20 התקבלה הודעת מוקד נוספת, מטלפון 9959820, כי "בכניסה השנייה מדירה 14 בנו משרד ומחסן בקומת העמודים". ב-15.8.20 שוב התקבלה הודעת מוקד מטלפון 054-2494610, "שוב מלין על מחסן שניבנה מתחת לבניין ללא היתר, עד היום לא הגיעו לטפל", הגם שהמפקח הגיע לנכס ב-9.8.20 [ההודעות מ-8.7.20 ו-15.8.20 ב-נספח א' לתגובה].

לא מדובר במחדל טכני גרידא ולא ניתן לתקן מחדל זה בדיעבד, ודאי לא כאשר המבנה לא עומד בדרישות הדין, כמפורט לעיל.

...

תמצית טענות המשיבה הבקשה הוגשה בניגוד לתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע-2010 (להלן: תקנות סדרי הדין), שכן לא הוגשה תוך 3 ימים מיום שנודע למבקש על הצו [תקנה 2(א)(1) לתקנות סדרי הדין], לפיכך על הבקשה להידחות ולו מטעם זה. הבקשה לא עומדת גם בהוראות תקנה 2(ב) לתקנות סדרי הדין, שכן המסמך שצורף לבקשה לא עונה להגדרת "תצהיר בכתב", כהגדרתו בסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 וחסר בה פירוט על אודות ההליכים הנוגעים לבנייה, למעט המסמך, שהוא "העתק הדבק" של הבקשה.

בניית המבנה לא בוצעה כדין ולא עומדת בדרישות הדין לפטור מהיתר טענת המבקש כי בניית המבנה עומדת בדרישות הדין לבניה הפטורה מהיתר, שכונה על ידו בבקשה "חוק הפרגולות", כשעולה כאמור לעיל, כי הכוונה לסעיף 145ג לחוק התו"ב) ו-תקנות הפטור - דינה להידחות מהטעמים הבאים: המבנה לא עומד בתנאי הוראות סעיף 145ג(2) לחוק התו"ב, שכן מדובר במבנה המהווה מטרד ומפגע סביבתי.

סוף דבר בהינתן כל המפורט לעיל והכלל כי מרחב התערבות בית המשפט בשיקול הדעת המנהלי של הרשות מצומצם הוא עד מאוד - אני קובעת כי צו ההריסה המנהלי הוצא בהתאם להוראות סעיף 221 לחוק התו"ב. מדובר במבנה המהווה בנייה אסורה.

לא עלה בידי המבקש להוכיח קיום התנאים לביטול צו ההריסה המנהלי, כדרישת סעיף 229 לחוק התו"ב. אשר על כן, לאחר עיון במסמכי הצדדים, שמיעת עדויות וטיעונים בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי להידחות.

בין היתר התבקשה תוספת זכויות בגין סגירת קומת עמודים מפולשת שכלל לא קיימת בבניין.

לנוכח האמור, ספק רב אם שטח הבנייה שניתן להתיר הולם את תכנונו המבוקש של הבניין: מספר קומות, הקלות בקוי הבניין ואף מספר יחידות הדיור שנגזר גם משטח הבנייה המותר.

מכאן, שאין לראות בהחלטת הועדה משום החלת נורמות באופן רטרואקטיבי, שכן המועד הרלוואנטי הוא מועד הדיון בועדת הערר ולא מועד הגשתה של בקשת ההיתר, או מועד שרירותי אחר.

...

לא שוכנעתי כלל ועיקר כי בנסיבות אלה, או בכלל, ועדת הערר היתה חייבת לקבוע באופן פוזיטיבי מהו המכפיל הראוי במקרה דנן (הגם שמתוקף סמכותה היא היתה רשאית לעשות כן).

די בכך שוועדת הערר הגיעה לכלל מסקנה כי הבקשה להיתר בכללותה היא מוגזמת ובלתי סבירה מבחינת היקף הבניה המבוקשת, על מנת לתמוך במסקנתה כי יש לבטל את החלטתה של הוועדה המקומית מבלי לקבוע מסמרות בשאלה מהי ההחלטה "הנכונה" שהוועדה המקומית צריכה היתה לקבל.

סיכום סיכומו של דבר, מכל הטעמים שפורטו לעיל, העתירה נדחית.

חריגות הבניה במיגרש סוקיטל, כוללות שטח של כ- 100 מ"ר בדירת הגן (סגירת קומת עמודים) שלגביו הוצא צו הריסה ונרשמה הערת אזהרה, וכן הבית בבנייה שהוקם ללא היתר.

בדיעבד התברר כי רמ"י, נאמן לעמדה המפורשת שהובעה במכתב המינהל מיום 17.5.2010, מיתנגדת למתן היתר כלשהוא ללא הסדרה כוללת של חריגות הבנייה.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בעיקרה.

בהתאם לכך, הנתבע ישלם לתובעים סכומים כדלקמן: שיפוי בגין הוצאות משפטיות בסך 123,233 ₪ (שכ"ט עו"ד) ובסך 5,850 ₪ בגין הוצאות למומחה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

הנתבע ישלם את הסכומים האמורים לתובעים בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן גם סכומי ההוצאות ושכ"ט עו"ד יישאו הפרשי הצמדה וריבית, וזאת מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

עובר לכניסת הנתבעים כדיירים לבניין, בשנת 1999, כך לפי הנטען בתביעה, סגרו התובעים את קומת העמודים בתוספת פרגולה בדירתם, ואף החליפו את הפרגולה לגג מבטון, וזאת בהסכמת הדיירים ועל פי היתר בניה שלימים היתקבל בשנת 2015.

לעניין סגירת קומת העמודים, קבע המפקח בין היתר, כי פעולה זו נעשתה כדין וברוב הדרוש לשם הוצאת רכוש מן הרכוש המשותף ואף צוין כי הוצא היתר בדיעבד ביום 21.10.2015.

...

סוף דבר: התביעה לסעד כספי מתקבלת ואני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלום לתובעים סך של 19,656 ₪ בגין מחצית עלויות בניית השלד כמפורט לעיל.

אני מורה לנתבעים להעתיק את צינור הניקוז של מזגן דירתם (על דרך הארכתו), והצבתו במקום חיצוני, באופן שאינו מייצר הפרעה למי מהשכנים ובפרט, באופן שאינו מטפטף במקום בו נמצאים העוברים והשבים.

אני מורה לנתבעים בצו לפעול לאיטום הגג/המרפסת באופן שיימנע הצפת מי גשמים לדירתם של התובעים.

בנוסף הנתבע עצמו הודה בסופו של דבר כי לעיתים התובע היה נוהג להחנות בתוך החצר הסמוכה למבנה (ר' עמ' 30 ש' 7 – 15 לפרוט' מיום 02.06.22) שם חזר ואישר פעמיים כי "לפעמים הוא היה חונה גם בשטח שסומן בעיגול" (השטח שסומן בעיגול הוא בתוך החצר כפי שסומן במוצג נ/4) ובהמשך אותו עמוד בפרוט' "לפעמים היה חונה בפנים". כמו כן, שני הצדדים הציגו תמונות בהן רואים רכבים של התובע ובני משפחתו חונים באותה חצר.

בתחילה התגורר בקומה ראשונה ומאוחר יותר לאחר סגירת קומת העמודים עבר להתגורר בקומת הקרקע ובקומה הראשונה התגורר בנו עוד משנת 2014.

חו"ד האדריכל מזאוי מטעם התובע התובע ביקש להסתמך בנוסף על חוה"ד של האדריכל מטעמו, מר גסאן מאווזי, בכל הנוגע לבעיות התימרון והחניה בחצר הבית, בעקבות עבודות החפירה שביצעו הנתבעים, ומתוכו להגדיר את שטח החצר שיש לאפשר לתובע לעשות בו שימוש, כדי שבעתיד יוכל לקבל היתר בניה יחד עם מקומות חנייה במיגרש, וכן כדי להכשיר בדיעבד את היחידה הנוספת במבנה (המשמשת את בנו של התובע ומשפחתו).

...

בנוסף ובמקביל אני ממנה את המהנדס מר סוהיל סאבא, כמומחה אשר יפקח על אופן הגשת הבקשה להיתר וכן על ביצוע עבודות בניית הקיר התומך בהתאם לפסק הדין על ידי הנתבעים (להלן: "המומחה").

הנתבעים ישלמו למומחה את שכרו עבור עבודות הפיקוח, וזאת תוך 14 יום מהיום שבו תתקבל דרישה ראשונה בעניין.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים הבאים.