היתר בנייה בקרבת אתר אשפה

לחילופין, הועדה המחוזית הייתה צריכה להאריך את ההיתר לשימוש חורג שכן לא מדובר בסטייה ניכרת מתכנית היות והבניה תואמת לתכנית והשמוש אינו משנה את אופי הסביבה אלא מישתלב בה. בהחלטתה מיום 14.3.2011, ועדת הערר התייחסה לכך שהאיזור אינו חקלאי כבר במשך שנים ארוכות – בצמוד למכונת הגריטה של העותרת, מצוי מכון טיהור שפכים של העיר טירה וכוכב יאיר, המשתרע על פני עשרות דונמים (וספק אם הוא פועל בהתאם לתב"ע או לפי היתר בניה) ובצמוד למקרקעין פועלים עסקים של איחסנה, מיפעל אספלט, מפעלי תעשיה ומלאכה ואתר אשפה.

" מנגד, בהחלטת ועדת הערר צוין על ידי נציגת מתכנן המחוז כי: "השמוש המדובר מהוה סטייה ניכרת מתכנית בהיתחשב בשימוש המאושר במקרקעין (שימוש חקלאי) אשר משנה את אופיה של הסביבה הקרובה, ועל כן לא ניתן לאשרו.". בסופו של דבר, קבעה ועדת הערר כי היא רואה בחיוב אישור השמוש החורג בתנאים, ביניהם: "1. קבלת תנאי ההפעלה מהמשרד להגנת הסביבה בשים לב לנזקים סביבתיים נטענים. ומילוי כל דרישות המשרד להגנת הסביבה ולוח הזמנים שיקבע.

...

הוועדה המחוזית התייחסה בהחלטתה לכך שבשנת 2004 ניתן היתר לשימוש חורג בתנאים לתקופה של 18 חודשים וציינה כי: "...הועדה מחויבת לבחון את הבקשה המוגשת אליה על בסיס הדין החל והתכנון התקף אשר אינו מאפשר להיענות לה. בתקופה שמההחלטה הקודמת של הועדה המחוזית ממשיך המפעל ועובד מזה 8 שנים, ללא היתרי בניה וללא היתר לשימוש חורג (שכן גם היתר לשימוש חורג מכח ההחלטה הקודמת לא הוצא).". אני סבור כי החלטת הוועדה המחוזית בהקשר זה היא החלטה סבירה.

יפים בהקשר זה גם דברי כב' השופט סולברג בפסק הדין בבית המשפט העליון ביחס לעותרת: "צא ולמד: מפעל בלתי – חוקי גדול (בשטח של כ – 20 דונם) לעיבוד גרוטאות קבע את משכנו על קרקע שייעודה לחקלאות. 14 שנה חלפו למן הגשת כתב האישום הראשון. צווי הריסה וצווי הפסקת שימוש היו כלא היו, והפרתם הולכת ונמשכת דבר יום ביומו. לא הועיל כתב האישום בראשונה ולא בשנייה, גם לא צווים שיפוטיים, קנסות ושאר אמצעי עונשין. המבקשים עושים להנצחת הבניה הבלתי – חוקית על מנת להמשיך ולהפיק הימנה טובת הנאה כלכלית, ובמסגרת זו מבקשים לכבול את ידיה של המדינה, למנוע ממנה לאכוף ביעילות צווים שיפוטיים. אין לאפשר הפקרות. הקפדה יתרה בזכויותיהם של עברייני תכנון ובניה, כמוה כזלזול בציבור האזרחים התמימים וישרי – הדרך...". סוף דבר לאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית.

בהתחשב בהיקף ההלכים ובהתמשכותם, תשלם העותרת למשיבים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 54,000 ₪ (27,000 ₪ למשיבות 1 - 2 ו - 27,000 ₪ למשיבה 3(עיריית טירה)).

(1) תמצית עדות השכנה: בעדותה הראשית תארה השכנה את מגוריה בקירבת האתר, בו בוצעו עבודות בנייה במסגרת פרויקט לפי תמ"א 38.

הגיע אליי עופר אלי, עופר לקח עץ (3 קרשים לבניה) לבניה, אני שאלתי את עופר למה הוא לוקח את העץ וה(א)ם קיבל אישור מהקבלן לקחת את העץ, עופר אמר לי "מה איכפת לך". אני התקשרתי לקבלן חיים לדיווח שעופר לוקח קרשים.

המתלונן חזר וסיפר כיצד הותקף על ידי הנאשם, שגם קלל אותו "זבל". המתלונן נישאל, בין השאר, אודות אורך הקרש שבו הנאשם היכה בו, לטענתו, ומסר שאינו יכול להעריך זאת באופן מדויק.

...

דיון והכרעה: לאחר ששמעתי את עדויות העדים שהעידו לפניי – דהיינו: המתלונן, השכנה, מר עמר והשוטר מזרחי מטעם המאשימה; והנאשם וגב' שחר מטעם ההגנה – והתרשמתי מעדויות אלה, ולאחר שעיינתי במוצגים שהוגשו לפניי ושמעתי את סיכומי הצדדים (בעל-פה מטעם המאשימה, בכתב מטעם ההגנה), אני קובע כי עובדות כתב האישום הוכחו לפניי כדבעי וכנדרש בפלילים.

יוטעם, כי לא מדובר במסקנה המבוססת על ההתרשמויות מהעדויות גרידא, אלא במסקנה המבוססת גם על מכלול נסיבות העניין ושיקולי סבירות והיגיון.

סוף דבר: אשר על כן ולאור כל המקובץ אני מרשיע את הנאשם בעבירה שבה הואשם בכתב האישום, דהיינו: בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, לפי הוראות סעיף 380 לחוק העונשין.

התחנה הראשונה הייתה אתר אשפה בהר הקפיצה וב"כ העותרים הציג בפני בית המשפט ערימות אשפה שפוכות בצידי הדרכים הקרובות לאותו אתר אשפה.

לשאלת בית המשפט, מדוע לא פועלת הערייה לתעד את משליכי הפסולת, השיבה ב"כ המשיבה כי נעשית בערייה עבודה של תיקון הסנקציות הקבועות בחוקי העזר והחלפתם מברירת קנס לבררת משפט ובין היתר ניתנות התראות, מוגשים כתבי אישום וכן דו"חות נרשמים.

בית המשפט ביקר גם בקטע של כביש זה העולה צפונה משכונת מגורי העותרים, וגם בקטע זה העולה צפונה מצויים היו בצידי הכביש, ערימות אשפה וחפצי אשפה, לרבות רהיטים, מזרונים, פסולת בנייה וכיו"ב. התחנה האחרונה בה ביקר בית המשפט הייתה בחלקו הדרומי של מיתחם הטכנולוגיה המתקדמת (שהקים התעשיין סטף ורטהיימר).

...

סבורני כי בפרסומים הנ"ל יהיה כדי להגביר הן את המודעות לצורך בהימנעות מהשלכת הפסולת הנ"ל והן את ההרתעה מפני השלכתה.

לא מצאתי לקבל את הסעד המחייב את המשיבה להקים אתר פסולת משום ששוכנעתי שאתר כזה כבר קיים ויכול לקבל פסולת מן הסוג מושא העתירה.

סיכומו של דבר פעולות הניקיון עליהן הוריתי בסעיף 51 לעיל, תבוצענה לא עד יאוחר מיום 01/03/22.

הערייה והועדה המקומית מוסיפות, כי בהתאם לסעיף 5 בהסכם הקרן הביטחונית, משרד הבטחון התחייב כי בתום 4 שנים ממועד החתימה על ההסכם, תוסר מיגבלת הבניה בשל הקרן הביטחונית וניתן יהיה להוציא היתרים בכל תחום התכנית, כך שהתייתר הצורך לידון בטענות העותרים לגבי סבירות החלטת הועדה להשלמת תכניות בעיניין, שהרי המיגבלה תוסר עוד בטרם יושלם פינוי אתר האשפה ויבוצעו התשתיות הנדרשות לצורך הוצאת היתרי-בנייה.

מישפחת אבי-יצחק טוענת, כי על הועדות היה לכלול בלוח האיזון ובטבלת ההקצאות מקדם זמינות החלקות הקיימות לבנייה, קירבתן לפיתוח וריחוקן היחסי מאתר האשפה.

...

על אף שנפלו בהתנהלות ועדת המשנה להתנגדויות פגמים אשר פגעו בזכות הטיעון של העותרים ויתר בעלי הזכויות בתחומה של התכנית, בנסיבות הקונקרטיות שבפניי, ובשונה מהטעמים אותם הציגו המשיבות, אני סבורה כי אין לפסול את החלטתה הסופית של הוועדה להשלמת תכניות, ויש לאפשר את פרסום התכנית החדשה.

לכל אלה יש להוסיף, כי איני סבורה שהוועדה מוסמכת לקבוע את אחריות העירייה בתכנית, כך שממילא אין הוועדה רשאית לדון בנושא זה, וכי ממילא הגעתי לכלל מסקנה כי החלטת הוועדה בעניין התקופה לפינוי אתר-הפסולת סבירה לגופה.

סיכומו של דבר אני דוחה את שלושת העתירות.

2- אופי המבנה: הועדה סבורה כי מבנים בעלי אופי צבורי נכון גם שיהיו מבנים עם נפחים גבוהים יותר מסביבתם, כפי שזה בא לידי ביטוי בתכנית מס' 304-0716837 "תיגבור זכויות בניה באתרים למבנים ומוסדות ציבור". חלק מהסוגיות שהעלו המתנגדים צפויים להיפתר בסיום הליך הבנייה ושיפור המבנה הקיים והתאמתו לתקנים העדכניים לרבות שיפור התשתיות, הקצאת מכולות אשפה מספקות והקצאת גינה לשימוש דיירי הבניין על הגג כפי שנקבע בהוראות התכנית.

בכל הנוגע לטענות העותרים ביחס להעדר חניות מספיקות ציינה הועדה המחוזית כי העותרים לא שיכנעו כי קיים קונפליקט בכל הנוגע לחנייה בין דיירי השכונה לבאי בית האבות הסיעודי, שכן מדובר באוכלוסיות המשתמשות בחניות בשעות שונות במהלך היממה ושעה שהפרויקט מצוי גם בקירבת תאטרון וספרייה עירונית הכוללים חניונים צבוריים שניתן לעשות בהם שימוש.

על פניו נראה כי הוראות התכנית דרות בכפיפה אחת עם הוראות התכנית הכוללנית חפ/2000 ומבוססים על הקף התגבור המעוגן בהוראות התכנית הנ"ל. העותרים לא ביססו את טענתם, גם לא באמצעות חוות דעת מתאימה, כי הקף הבנייה המבוקש בתכנית חורג מהמצב התיכנוני המותר על פי התכנית הכוללנית חפ/2000, מה גם שנתוני התכנית נשוא העתירה נבחו על ידי הועדה המחוזית שמצאה אותם תואמים את הוראות התכנית הכוללנית, והחליטה לאשרה.

...

במקרה הנדון, התכנית בכללותה נבחנה על ידי הוועדה המחוזית שהגיעה למסקנה כי מדובר בתכנית ראויה שעומדת בהוראות התכנית הכוללנית חפ/2000, מספקת מענה לצרכים הקיימים של עיבוי בית אבות קיים במקום הקמת אחד חדש או הפניית מטופלים לאזורים מרוחקים.

העותרים לא ביססו את טענתם לעניין הפסול בקביעת דרישת אישור הפרוגרמה בשלב הרישוי, ולא הצביעו על פגם שנפל בקביעה זו, ומשכך, דין טענה זו של העותרים להידחות.

סוף דבר סיכומו של דבר ולאור כל האמור לעיל - העתירה נדחית.