מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היתר בניה לתוספת קומות במסגרת תמ"א 38

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כך, ב"דברי ההסבר" לתוכנית, המופיע על כל בקשה להיתר (ראו למשל ת/34) מובא, כי בעבר הועדה אישרה תוספת של קומה אחת, ואילו במסגרת תמ"א 38 אושרה תוספת של קומה וחצי.
ברזילי מימשו את חפצם לבנות להם תוספת קומות באמצעות תמ"א 38, וזאת, בין היתר, משום שהתובעים הסירו את היתנגדותם לתוכנית.
...
בהעדר טענה או הוכחה אחרת מצד ברזילי, אני מקבל את החישוב של התובעים לעניין סכום העבודות שבוצעו בפועל במסגרת השיפוץ הפרטי (109,775 ₪) וקובע, כי על ברזילי להשיב לתובעים את ההפרש – (159,500-109,775) = סך 49,725 ₪.
גם לטענה זו לא השיבו ברזילי ולא הוצגו טענות הגנה המתמודדות עובדתית עם טענות התובעים, ועל כן גם כאן אני מקבל את גרסת התובעים.
סוף דבר אני מורה על אכיפת ההסכם ת/2.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העותרת, חברה קבלנית המבצעת פרויקטים במסגרת תמ"א 38, הגישה עתירה זו על מנת שבית המשפט יורה למשיבה ליתן למבקשת היתר בניה לבנין ברח' רענן 8 חיפה (להלן: "הבנין") לפי החלטת המשיבה מחודש דצמבר 2014.
שם נבחנה השאלה אם הבנין נשוא הדיון שם התאים לס' 12 בהוראות תמ"א 38, דהיינו האם הנו בן שתי קומות ופחות משטח כולל של 400 מ"ר, כי אז לא חלות הוראות ס' 11 לתמ"א המאפשרות את תוספות הבניה.
...
3.2 המשיבה טוענת כי יש לדחות את העתירה.
לסיכום 5.1 העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כללי פסק דין בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד החלטת המשיבה 1 מיום 25.11.2019 ולפיה לא אושרה לבניין ברחוב מרכוס 14 בירושלים בניית קומה שישית במסגרת תכנית שהוגשה על פי תמ"א 38 בנסיבות שיפורטו.
ואולם, היתה כבר במועד בו התגבשה תכנית מתאר זו מודעות לכך, שבמקומות שונים יש לאפשר התאמות ספציפיות תוך מתן אפשרות למאפיינים של שכונות ויישובים מסוימים להשפיע על המתוה ועל האפשרות ליישומה של תכנית זו. על רקע זה, נכללו בתמ"א 38 סעיפים 22 ו-23 שבנסיבות העניין אביא את האמור בהם בלשונם: אין באמור בתכנית זו כדי לשלול מסמכותה של הוועדה המקומית לסרב לתת היתר לבנייה הכרוך בתוספת זכויות בנייה על פי סעיפים 11 - 14א אם מצאה משיקולים תיכנוניים, או אדריכליים, נופיים, כושר נשיאה של תשתיות, כי יש לסרב לבקשה להיתר או אם מצאה כי תוספת הבנייה צריכה להבחן במסגרת תכנית שתסדיר עניינים נוספים אלו לאור התוספת המבוקשת.
...
ואולם, גם בהינתן כל האמור לעיל, גם נקבע בפסק הדין במפורש, שאין בך כדי לקבוע שעל מוסדות התכנון להתעלם מפגיעה אפשרית באינטרסים לגיטימיים אחרים שעלולים להיפגע, וכי על מוסדות התכנון לבצע איזון בין הצורך הציבורי והתכנוני לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, לבין פגיעה אפשרית באינטרסים אחרים.
סיכומו של דיון בהלכת דורפברגר במסקנה, שגם לאחר שהודגש האינטרס הציבורי הרב המהוה בסיס לתמ"א 38, עדיין נתון לגורמי התכנון מלוא שיקול הדעת, ומוסמכים הם לאזן בין האינטרס האמור לבין כלל השיקולים התכנונים הרלוונטיים האחרים.
זה המניע העיקרי של העותרים, אם כי מקווה אני ואף מעריך, שהקומה החמישית שכבר אושרה, די בה. מכל מקום, האמור בהלכת דורפברגר, תקף גם לנידון דידן:- "ואולם, בניגוד לזכויות בניה הקבועות בתוכנית מתאר אחרות, המהוות 'זכויות מוקנות', לגביהן יש למוסד התכנון שיקול דעת מצומצם, הרי שלמבקש ההיתר, במסגרת תמ"א 38, אין זכות קנויה לקבלת זכויות הבניה המבוקשות. הוראות התוכנית מנוסחות כך שהוועדה המקומית תהא 'רשאית' לאשר את תוספות הבניה, והן מעניקות לועדה המקומית שיקול דעת נרחב למדיי, לגבי עצם הענקת זכויות הבניה מתוך 'סל של זכויות'; ביחס לאופן הענקתן; וכן בנוגע למיקום שבו ינוצלו זכויות הבניה הללו... עולה מן המקובץ, כי האינטרס המוגן על ידי תמ"א 38 אינו האינטרס הפרטי של בעלי הדירות להשיא את רווחיהם ולשפר את מצב דירותיהם, אלא שמדובר באינטרס ציבורי להיערכות נאותה לתרחיש של רעידות אדמה. עניינם של בעלי הדירות בשיפור מצבם, באמצעות הענקת התמריצים הכלכליים ליזם, אינו חלק מתכליתה של תמ"א 38, אלא הוא פועל יוצא של האינטרס הציבורי לחיזוק המבנים, ומדובר באמצעי בלבד להשגת מטרה זו". סוף דבר, העתירה – נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נהפוך הוא בתצהירה כותבת הגב' מלכה כהן: "1. הנתבעים ניסו לקבל היתר לבנייה, בין היתר, על שטח הגגות, תוך ניצול אחוזי בנייה ושטחים שלנו זכויות קניין בהם, בין שאותם שטחים מהוים חלק משטח הרכוש המשותף ובין שאותם שטחים מהוים חלק מתתי החלקות הרשומות על שמנו, וכל זאת ללא הסכמתנו אשר הגשנו היתנגדות למבוקש בבקשה להיתר". בתצהירו כותב ברוך יהודה, בנה של התובעת מלכה כהן: "ה. ביום 23/6/10, הגישו הנתבעים בקשה למתן היתר במסגרת שטח החלקה והבית המשותף, בקשה 10-1007, תיק ביניין 196-010, במסגרתה עתרו לבניית תוספת קומה אחת לבניין הכוללות 3 יח"ד, במסגרת תמ"א 38 כפי המצויין בהודעה לציבור מיום 10/8/10 (להלן: "הבקשה למתן ההיתר").
...
אני דוחה את הדרישה להחזר 600 אלף ₪ מתוך התמורה ששולמה לחברה הקבלנית עבור בניית דירות התובעות.
סוף דבר אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לתובעות את הסכומים הבאים: · סך של 1,350,000 ₪ פיצוי לדירה הצפונית.
אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעות את הוצאותיהן לרבות אגרת בית משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של: 100,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בהסכם התחייבה התובעת לבצע עבודות חזוק בבניין נגד רעידות אדמה (תמ"א 38), להוסיף קומה ובה ארבע יחידות דיור ולבנות פיר מעלית בבניין.
בשנת 2014, ובעקבות שינוי תיכנוני שאפשר תוספת קומה בבניין והגדלת מספר יחידות הדיור, נחתם בין התובעת לדיירי הבניין "נספח להסכם תמ"א 38 מיום 14.7.2011" ("הנספח להסכם").
מלבד הקשיים הביראוקראטיים הקיימים במסגרת תכניות תמ"א 38, החלו מספר דיירים להערים קשיים ולהגיש התנגדויות לבקשת ההיתר.
...
איני מקבלת טענה זו שכן היה על התובעת לזמן לעדות את אדריכלית העיר, או עד אחר.
לסיכום, התובעת והדיירים התקשרו בהסכם לביצוע עבודות חיזוק על פי תמ"א 38 בשנת 2011.
סוף דבר התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו