כן טוענת הנתבעת, כי איש מטעמה לא היתנכל לתובעת עקב מוצאה, כי ההחלטות שהתקבלו בעיניינה של התובעת נבעו משיקולים עניניים, כך גם ההחלטה שלא לחדש את מינויה ובכל מקרה אין להשיב את התובעת לעבודה.
כמו כן, מאחר ואין המדובר בענין טכני, כל מקרה נבחן לגופו ונשקל לא רק בהתאם לכמות, אלא גם בהתאם לאיכות תיפקודו הכולל של המועמד, בין היתר, בהתבסס על הערכת הממונים עליו (אשר כוללת היתייחסות ליכולתו להישתלב בסגל היחידה והאוניברסיטה, יחסי אנוש וכו'), הערכת בודקים חצוניים וכיוצ"ב.
התובעת לא הוכיחה, כי היא המועמדת המובילה בתחומים שנדרשו או כי מועמד אחר בעל נתונים פחותים משלה היתקבל לסגל האקדמי הבכיר.
כן העידה פרופ' לאופר כי המחלקה לשפות זרות מוגדרת כמחלקה לא מחקרית:
"זה נכון שחוג לאנגלית וחוג לשפות זרות זה שתי מחלקות שונות ומחלקה לשפות זרות מוגדרת כמחלקה לא מחקרית, בנגוד לחוג לאנגלית אבל בכל חוג אקדמי שיש בו אפיק מחקר יש גם סגל זוטר ואנשים האלה אינם זכאים לשום מענקי מחקר".
יתרה מכך, הוכח בפנינו מנספח כ"ב לתצהיר גב' בן ישראל כי התובעת קיבלה באופן חריג כספי מימון:
"הרקטור עצמו, נאות להקציב חלק מתקציב המחקר (הפנימי) אותו הוא ייעד לך לטובת נסיעות, כך שישמש גם לעריכה. זהו אישור חריג ונדיר".
וכן:
"ד"ר ארונין, משום מה את שוכחת לציין את הסיוע הרב לו זכית מצד רשות המחקר...סיוע זה מסתכם בכ- 10,000 ₪. סך הסיוע שקבלת הוא מהגבוהים אשר התקבלו בראייה רוחבית גם אם בוחנים את הסיוע שניתן לחברי סגל במסלול הרגיל...
...
אף לא הוכח בפנינו ולא שוכנענו כי בהליך השימוע נשקלו שיקולים הנוגעים בתובעת על רקע מוצאה.
לסיכום
משלא מצאנו כי נפלו שיקולים זרים בהחלטת האוניברסיטה שלא לחדש מינויה של התובעת ואף לא נפל פגם בדרך קבלת ההחלטה, תביעת התובעת על כל ראשיה נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.
