מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

היקף עבירת האיומים

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כפי שתואר בכתב האישום, ופורט לעיל, הקף עבירת הסחיטה באיומים המיוחסות למשיבים בכתב אישום הסתכם לסך של 650 אלף ₪.
...
בהקשר זה, ראו למשל: בש"פ 6642/19 ישראל קקון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (31.10.2019): "כידוע, לשתיקת הנאשם יש נפקות הן במישור הראייתי, והן במישור עילת המעצר, במובן זה שהשתיקה עשויה לחזק את עילת המסוכנות (בש"פ 8638/96 קורמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 200, 206 (1996); בש"פ 1748/11 יחזקאל נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (10.3.2011))". יתר על כן, נחה דעתי כי מתקיימת גם עילת מעצר בשל חשש לשיבוש מהלכי משפט והשפעה על עדים, נוכח עדויותיהם של המתלונן ושל אחיו, מהן ניתן ללמוד על הפחד והאימה שנטמע בליבם מפני המשיבים.
לסיכום אשר על כן, לאור מכלול הנסיבות ובהעדר היתכנות לחלופת מעצר, אני מורה על מעצרם של המשיבים 1 ו-2 עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם.
מזכירות בית המשפט תעביר החלטתי זו לידי הצדדים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

בניסיון להבין את עמדת ב"כ המאשימה לגבי הקף עבירת סחיטה באיומים, הוצג התרחיש הבא: אדם גנבו לו רכב.
...
אולם, בעיני הפרקליטות, הוא הנאשם המרכזי, ועל כן, הוגשה בקשה למעצר ימים, ולאחר מכן, מעצר עד תום ההליכים, והתוצאה היא שהשאירו אותו במעצר, כאשר לא נתנו לו להיות בלידה של בנו, ולאחר מכן, הוא היה, בשלב מסוים, במעצר בבית הכלא, בתא אחד עם אחד מהגנבים (בהמשך, בעמ' 1117, שורה 26) הסביר שמדובר בגנב יוסף חיים פרץ, שעל אודותיו ראה פסקה 161 לעיל).
אני אומר זאת מראש, שכן לכאורה – כפוף לטיעונים פרטניים שיהיו, אם יהיו – מסקנה זו רלבנטית גם אם תוגש בקשה לפי סעיף 80 לחוק העונשין.
אם הייתי מרשיע את הנאשמים, כבקשת ב"כ המדינה, הייתי חוטא חטא כפול: הגנבים יצאו מבית משפט השלום עם עונש קל, ויש שיאמרו מגוחך, ואילו הנאשמים שבתיק זה – אם הייתי מקבל את עמדת המדינה – היו מורשעים בעבירה שעונשה המירבי הוא 9 שנות מאסר.
משהוגש כתב האישום, ונשמעו הראיות, הגעתי למסקנה כי, לגופו של עניין, יש לזכות את הנאשמים מכל האשמות המיוחסות להם.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ראו לעניין זה רע"פ 2038/04 לם נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.1.06) (להלן: "לם"): "ניתן ללמוד איפוא מלשון החוק כי היתנהגות שהיא מעשה איום אינה מוגבלת לצורה מסוימת והאיום יכול להימסר בכתב, בעל פה או בתנועות גוף. כמו כן, האיום יכול להימסר תוך שימוש באמצעים שונים... ההיגד "בכל דרך שהיא", המגדיר את הקף הרכיב ההתנהגותי בעבירת האיומים, מבטא את מגמת החוק לקבוע מרחב בלתי מסויג של צורות היתנהגות אסורות, ובילבד שהן עולות מבחינה מהותית כדי "איום". היתייחסות זו לעבירת האיומים היא היתייחסות הבוחנת את מהותו ותוכנו של הביטוי ולא את צורתו החיצונית" (שם בעמ' 107, ראו גם; ע"פ 1795/06 רון יוספי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 24.7.06)).
...
השילוב בין מחדלי החקירה, לבין עדויותיהם של המעורבים, הובילני למסקנה כי לפחות קיים ספק באשמתו של צולר בקשר לעובדות ועבירות אלה, כפי שיפורט להלן.
אני מורה על זיכויו של צולר גם בקשר לעבירת האיומים נשוא אירוע זה, נוכח ספק באשמתו לאור העובדה שאיש מהנוכחים במקום, פרט למתלונן, לא שמע איומים מצידו של צולר.
על כן, צולר מורשע איפוא בעבירה של החזקת סכין שלא למטרה כשרה, ובאיומים, והוא מזוכה מתקיפה ואיומים, כמפורט לעיל.

בהליך תיק קנס חירום (תק"ח) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פשיטא, כי רגישותו הסובייקטיבית של עד אינה יכולה להכריע לעניין שאלת איסור פירסום פרטיו לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות, בדיוק כפי שרגישותו הסובייקטיבית של מתלונן אינה יכולה להכריע לעניין הקף הגדרת עבירת האיומים לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (ר' סיכום ההלכות בת"פ (שלום ת"א) 33623-10-14 מדינת ישראל נ' פלוני (08.07.2015), בפיסקה 27 ואילך להכרעת הדין).
...
ואולם, בשל העובדה שנימוקי ב"כ המאשימה מובאים בהחלטה זו רק בתמצית, ובהיעדר כל עילה מבוררת למניעת הפרסום המבוקש על ידי עיתון הארץ – אני נעתר בזה לבקשת העיתון (בקשה מס' 14) ומורה על פרסום הנימוקים בהתאם לנוסח המצונזר המצורף לתגובת המאשימה בבקשה הנ"ל (דהיינו התגובה מיום 13.07.2022).
סוף דבר: המסקנה המתבקשת היא, אם כן, כי מכלול השיקולים המשפטיים והעובדתיים תומך בקבלת הבקשה בעיקרה, כאשר במיוחד יש להדגיש את העדר התשתית הראייתית להצדקת המשך צו איסור הפרסום במתכונתו הגורפת; והכל כפי שפורט בהרחבה בהחלטה זו. בנסיבות אלה, ובהתחשב בחלוף הזמן הממושך בו צו איסור הפרסום כבר תלוי ועומד בתוקפו – שש שנים בקירוב – כמו גם בהלכה המחייבת שקילת קיומם של אמצעים אחרים העשויים להשיג את מטרת הצו אשר פגיעתם בפומביות פחותה, אני מחליט כלהלן: (א) אני מקבל את בקשת המבקש בעיקרה ומתיר את פרסום פרטיו המזהים של עד המדינה.
נוכח קבלת הבקשה בעיקרה, ובהמשך לאמור בהחלטה שניתנה בדיון שנערך ביום 26.05.2022, אני מורה בזה על עיכוב ביצועה של החלטה זו עד ליום 06.09.2022.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

פשיטא, כי רגישותו הסובייקטיבית של עד אינה יכולה להכריע לעניין שאלת איסור פירסום פרטיו לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות, בדיוק כפי שרגישותו הסובייקטיבית של מתלונן אינה יכולה להכריע לעניין הקף הגדרת עבירת האיומים לפי הוראות סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (ר' סיכום ההלכות בת"פ (שלום ת"א) 33623-10-14 מדינת ישראל נ' פלוני (08.07.2015), בפיסקה 27 ואילך להכרעת הדין).
...
ואולם, בשל העובדה שנימוקי ב"כ המאשימה מובאים בהחלטה זו רק בתמצית, ובהיעדר כל עילה מבוררת למניעת הפרסום המבוקש על ידי עיתון הארץ – אני נעתר בזה לבקשת העיתון (בקשה מס' 14) ומורה על פרסום הנימוקים בהתאם לנוסח המצונזר המצורף לתגובת המאשימה בבקשה הנ"ל (דהיינו התגובה מיום 13.07.2022).
סוף דבר: המסקנה המתבקשת היא, אם כן, כי מכלול השיקולים המשפטיים והעובדתיים תומך בקבלת הבקשה בעיקרה, כאשר במיוחד יש להדגיש את העדר התשתית הראייתית להצדקת המשך צו איסור הפרסום במתכונתו הגורפת; והכל כפי שפורט בהרחבה בהחלטה זו. בנסיבות אלה, ובהתחשב בחלוף הזמן הממושך בו צו איסור הפרסום כבר תלוי ועומד בתוקפו – שש שנים בקירוב – כמו גם בהלכה המחייבת שקילת קיומם של אמצעים אחרים העשויים להשיג את מטרת הצו אשר פגיעתם בפומביות פחותה, אני מחליט כלהלן: (א) אני מקבל את בקשת המבקש בעיקרה ומתיר את פרסום פרטיו המזהים של עד המדינה.
נוכח קבלת הבקשה בעיקרה, ובהמשך לאמור בהחלטה שניתנה בדיון שנערך ביום 26.05.2022, אני מורה בזה על עיכוב ביצועה של החלטה זו עד ליום 06.09.2022.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו