היקף חיסיון דו"חות חקירה של חברות ביטוח

התובע מצביע על כך שהתפיסה של הנתבעת שכל חקירה היא לצורך ניהול המשפט ("ניהול ההגנה" בלשונה), גם פעולות החקירה המקדימות הגשת תביעה בבית המשפט, היא מידרון חלקלק, שבו בכל פעם שמודיעים למבטחת על ארוע מזכה, מקבלת המבטחת רישיון לעשות כרצונה במצב שבוא היא "מנצלת את הידע המקצועי כנגד המבוטחים הסרים למרותה הבלעדי (כך במקור)". הנתבעת מצידה טוענת בתגובתה, כי כפי המוצהר בגילוי המסמכים מטעמה - דו"חות החקירה הנם חיסויים "שכן הם הוכנו כולם אך ורק לצורך ניהול ההגנה", ועל כן, אין לאפשר עיון הצד שכנגד במסמכים.

פרשת סוויסה מבדילה בעצם, בנסיבות מיוחדות, בין מועד גילוי המסמכים לבין היקפה של חובת מתן העיון החלה למעשה גם על מסמכים שאותם יכול שאין בכוונת בעל הדין להגיש; ומשכך, ניתן לומר כי פסק הדין בענין זה אינו עוסק למעשה בחיסיון, אלא בדחיית מועד העיון בראייה, כאמור.

אם כן, על תובע המבקש שבית המשפט יעיין בדוחות חקירה של הנתבעת, מבטחת, מקום היא מודיעה שהם חיסויים, ושלא כבעניינינו - לא מותירה לעצמה פתח לעשות בהם "שימוש ראייתי", להוכיח נסיבות מיוחדות שיש בהן להעלות את השאלה, האם על פניו עולה ספק שהחיסיון היחסי של הכנה לקראת המשפט עומד לטובת הנתבעת.

לענין חשיבות העיתוי, בהקשר של השמירה על האנטרס של גילוי האמת, ובעצם חשיפת האמת – בכל הקשור לדו"חות חוקרים בתיקים נזיקיים, אני מוצא כרלוונטיים לשיקולים שיש לשקול בעניינינו את דברי כב' הש' עמית בענין ת.א. (השלום בעכו) 4780/94 עדאל המאם, (18.9.97) בעמ' 511 (ס' 6): "ניטול מקרה שכיח בו התובע טוען כי נפגע בתאונת דרכים. תמהני במה חשיפת הקלטות של חוקרי חברת הביטוח בפני התובע, תשרת את המטרה הנעלה של חשיפת האמת. התובע טוען כי התאונה ארעה בדרך מסוימת, ייכבד איפוא ויעמוד על גרסתו ללא מורא וללא חשש. האמת היא הצינה הטובה ביותר מול חרבו של בעל-הדין שכנגד. אדרבה, במקרה מעין זה, דוקא עיון וגילוי מוקדמים עשויים לפגוע במטרה הנעלה של חשיפת האמת ועל כך אעמוד בהמשך." בעניינינו, למול העיתוי בו מבקש התובע לעיין בדו"חות החקירה ותוצריה, טוענת הנתבעת בעצם כי הצגת דו"חות החקירה לעיון התובע טרם תחילת שמיעת הראיות ולפני מתן עדותו של התובע עצמו, תביא לכך שיתאפשר לתובע להתאים את גירסתו, והדבר עשוי לסכל את אפשרות ההגעה לחקר האמת.

...

סוף דבר בנסיבות אלו, ולאחר ששקלתי את הדברים, כאמור, אינני רואה כי קיימת בענייננו עילה להורות לנתבעת - בשלב זה - על מתן עיון לתובע במסמכים שביקש בבקשה, היינו: "מסמכי תביעה", עותק מדו"חות חקירה "שנערכו למרשי", תמלילי שיחות, והעתק הקלטות של השיחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה במתכונתה זו – נדחית.

עם זאת, אני מורה לנתבעת להודיע לבית המשפט, בכל מקרה, באופן מפורט - איזה "שימוש ראייתי" היא מבקשת לעשות ובאיזה מהמסמכים המבוקשים לעיון מטעם התובע, וזאת – לא יאוחר ממועד הגשת הראיות מטעמה בנדון.

בית משפט השלום ברמלה 09 אוקטובר 2018 תא"מ 52468-11-17 הלל ואח' נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ בפני כב' הרשם הבכיר נועם רף המבקשת הכשרה היישוב חברה לביטוח המשיבים 1.עזריאל הלל 2.מיכל הלל החלטה

קרי, דו"ח החקירה נערך עובר להגשת כתב התביעה ועל כן יש לראותם כמו שנערכו לצורך בירור החבות לאחר קבלת מכתב הדרישה ולפיכך יש להורות על גילויו כבר בשלב זה. המשיבה מוסיפה ומפנה בתגובתה לברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי תק-על 2006(2), 4466, עמ' 4470 שם הבהירה כב' השופטת פרוקצ'יה את הקף תחולתו של החיסיון החל על מסמכים שהוכנו לצורך הליך משפטי בדברים הבאים: "הלכה פסוקה היא כי מיסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי [ע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פד"י כב(2) 602; להלן: פרשת זינגר]. הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קוי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון. "חיסיון מיסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו" [פרשת זינגר, שם].

...

לאחר עיון בטענות הצדדים ובדו"ח החקירה, הנני מקבל את טענת המבקשת ומאפשר הגשת דו"ח החקירה רק בתום פרשת התביעה.

זאת ועוד, לאחר עיון בדו"ח החקירה איני מקבל את טענת המשיבים כי במסגרת תביעתם גילו ומיצו את כל טענות המבקשת.

לאור דחיית הדרישה לתשלום ונימוקיה, סבורני כי היה קיים צפי לניהול הליך משפטי.

בדחייה נטען כי הנזקים הנטענים אינם קשורים לארוע נשוא התביעה; זאת בהתבסס על דו"ח חקירה חסוי ודו"ח בוחן תאונות דרכים.

נקבע כי מכלל עדויותיה של ברהום (ביום 9.5.2017 יומיים לאחר התאונה במסגרת טופס ההודעה לחברת הביטוח, ביום 1.11.2017 כחצי שנה לאחר התאונה לחוקרת חברת הביטוח ועדותה בבימ"ש) עולה כי הפגיעה נעשתה כאשר רכבה היתדרדר במהירות נמוכה בזוית לרכבו של התובע.

התוצאה הנובעת מפגיעת רכב ברכב תלויה ונובעת ממכלול של נתונים, כך שהיקף הנזק ברכב של ברהום אינו יכול להוות ראיה יחידה להקף הנזק שניגרם ברכב התובע או לאיין עדות של עדה שראתה את התאונה.

אמנם הצדדים הסכימו להגשת התמונות שצולמו ע"י בעלה של ברהום ואף טענו לגופן של במסגרת סיכומיהם; אולם גם בהינתן הסכמת הצדדים, נקבע כי קשה ליתן לתמונות משקל כלשהוא מקום בו לא ניתן הסבר מספק באשר לנסיבות צילומן; באשר לשאלת הסתרתן ע"י ברהום; באשר לשאלה מדוע לא גולו לחברת הביטוח במועד החקירה ומדוע לא גולו עד מועד דיון ההוכחות השני.

...

לאור האמור לעיל, אין בידי לקבל את טענת המערערות לפיה סוגיית הנזקים לא הוכחה נוכח חוות דעת בוחן התנועה.

טענות המערערות בנוגע לתמונות שצולמו ע"י בעלה של ברהום דינן להידחות.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

                                 הקף התפרשותו של החיסיון ההילכתי על חומר הכנה למשפט חולש לא רק על חומר הכנה שנאסף שעה שהמשפט היה תלוי ועומד, אלא גם על חומר שהוכן בעת שהיתה קיימת היסתברות של ממש כי יתנהל משפט בעתיד.

בעניינינו, ב"כ התובעות בטיעוניו בדיון הדגיש כי החוקרים פרטיים מטעם חברת הביטוח פעלו לאחר שהוגש כתב התביעה ולטענתו אך ברור הוא כי הנתבעת הפעילה חוקרים לצורך המשפט.

עולה איפוא, שהתובעות אינן חולקות על כך שהדו"ח הוכן לצורך המשפט, כלומר גם לשיטת התובעות ברור שקיימת זיקה דומינאנטית בין הדו"ח לבין המשפט הצפוי (בהקשר זה יצוין כי התובעת בבקשתה מתייחסת לדו"ח חקירה מיום 26.3.17 שהנתבעת סירבה לגלותו מטעמי חיסיון, כאשר כתב ההגנה הוגש לפני כן, ביום 13.3.17).

נוכח טענת התובעות בכתב התשובה כי החוקרים הפרטיים מטעם הנתבעת הטרידו את מינהלי התובעת וניסו בעורמה לתחקר אותם ברור גם שאין מדובר בדו"ח חקירה שהוכן בשיתוף פעולה עם המבוטחים.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי טענות הצדדים, דין הבקשה על שני ראשיה להידחות.

יתירה מזו, במחלוקת האם התקופה שלאחר הגשת התביעה ובטרם הגשת כתב ההגנה, במהלכה הוכן הדו"ח, נחשבת בתוך תקופת ההליך אם לאו, אני סבור כי ההליך תלוי ועומד ממועד הגשת כתב התביעה ולפיכך הדו"ח הוכן תוך כדי ההליך המשפטי ולפיכך חזקה שהדו"ח הוכן לצורך המשפט.

נוכח האמורלעיל, בקשת התובעת על שני ראשיה נדחית.

החוקר מטעם הנתבעת 2 לא זומן לעדות הגם שבית המשפט קבע בהחלטתו מיום 16.12.2022 בדבר חיסיון דוח החקירה באופן זמני כי אין בהחלטה זו כדי לפטור את הנתבעת 2 מהבאת החוקר, שערך את החקירה, לחקירה נגדית.

משכך, ואף מעבר לתהיות העולות בדבר אותנטיות התאונה, לא עלה בידי התובעת להוכיח את הקף הנזק הנטען.

בהתאם לכך, בטרם נשללת זכותו של מבוטח לתגמולים, יש לברר מה המניע העומד מאחורי הודעותיו הכוזבות, שכן ייתכנו מקרים בהם שיקול אחר, שאינו הונאת חברת ביטוח, עמד ביסוד ההודעות הכוזבות (למשל, מבוטח שמסר עובדה כוזבת לפיה היה נוכח במקום התאונה בעת התרחשותה, על מנת שלא לחשוף בפני אדם אחר שאינו קשור בתביעה הביטוחית את העובדה שבאותה עת שהה עם אדם אחר או במקום פלוני).

...

גישה זו נתמכת בשיקולים מוסריים כלליים ("מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה"), כמו גם שיקולים תועלתניים-חלוקתיים (מיגור התופעה הרווחת יחסית של מרמת ביטוח, שתוצאותיה מגולגלות בסופו של דבר על ציבור המבוטחים).

אשר על כן, תשלם התובעת לנתבעת 2 את הסכומים הבאים: הוצאות משפט (לרבות שכ"ט עו"ד) בסך כולל של 7,000 ₪ שכר המומחה כפי שנפסק בדיון.

התובעת תשלם שכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון.